"אם קיבלנו כזה עונש שהוא עונש לאומי, הוא לא עונש על מגזר ספציפי"

מייסד תנועת "תורהנוער" הגיע לפודקאסט על "על המשמעות" ומדבר על החינוך הדתי בישראל, היכולת להניע את בני הנוער ובחשיבות האחדות בעם ישראל

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ההמונים מצדיעים לדגל הנאצי במועל יד בקבלת הפנים להיטלר בווינה לאחר האנשלוס, 1938. | באדיבות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

ההמונים מצדיעים לדגל הנאצי במועל יד בקבלת הפנים להיטלר בווינה לאחר האנשלוס, 1938. | צילום: באדיבות הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

החברה הישראלית מצויה באחת מתקופות המבחן הקשות בתולדותיה, ובעוד המבוגרים שקועים במאבקי עבר, יש מי שנושא עיניים אל הדור הצעיר. בראיון שהעניק לפודקאסט "על המשמעות" בהנחיית עו"ד תמיר דורטל, משרטט חובב אוזן, מייסד תנועת "תורהנוער", תמונת מצב מורכבת של החינוך הדתי בישראל ומציע פתרון רדיקלי בפשטותו: אוטונומיה מוחלטת לבני הנוער. השיחה חושפת טפח ממאבקי העומק על זהותה של החברה הישראלית, תוך שילוב תובנות היסטוריות הנוגעות בעצם קיומנו הלאומי.

מערכת החינוך, טוען אוזן, איבדה את יכולתה לייצר חיבור אותנטי לעולם הרוח. כאשר עו"ד תמיר דורטל התייחס למגמה של משרד החינוך לדרוש דיווחים מדוקדקים מכל מורה על כל רבע שעה בכיתה, אוזן הגיב בחריפות והסביר את ההשלכות ההרסניות של תהליך זה על מקצועות הקודש. "ללמוד תורה, גמרא, הלכה, בלי שיש לך חיבור אמיתי לתוכן הזה – זה לא יכול לעבוד בגלל שבסוף התורה היא תוכן טרנספורמטיבי", מסביר אוזן. "וכשאתה לומד וזה לא מעניין אותך ואתה מנותק מזה, זה פשוט לא עושה את מה שזה אמור לעשות. במקרה הרע אתה פשוט מייצר סוג של אדישות לדבר הזה".

כתשובת המשקל לניכור זה, הוקמה "תורהנוער", תנועה שבה בני הנוער מנהלים את התקציב, הלוגיסטיקה ובחירת התוכן. עו"ד דורטל תהה על הפרדוקס שבו נער המסרב לפנות צלחת בביתו מתפקד כמנהל פרויקטים למופת מחוץ לבית. אוזן תולה זאת בבעלות: "נראה לי שזה המון שאלה של אחריות. שאתה נמצא במרחב שבו אתה יודע שזו אחריות שלך, יש לך איזה מרחב אוטונומיה עם גבולות, אבל שהוא הממלכה שלך, ואם אתה לא תעשה אף אחד לא יעשה במקומך – אתה לוקח את האחריות".

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

הראיון גלש לדיון פילוסופי-היסטורי על משברים לאומיים והשסע החברתי. על רקע המאבקים הפוליטיים מול ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו והרפורמה של שר המשפטים יריב לוין, נותח פולמוס "הפרדת הקהילות" ההיסטורי. אוזן הביא כדוגמה את קריאתו של הנציב מוולוז'ין להתנגד לפיצול העם: "אנו נמשלים בגולה כעפר הארץ, ואין תקנה לגוש עפר בשטף מים רבים, אם לא שנעשה מן העפר אבן מוצק. אם נהיה פירורים בתוך נהר אנחנו נתמוסס, רק כאבן מוצקה נשרוד".

אוזן לא עצר בהיסטוריה הרחוקה. הוא הציג את משנתו של הראי"ה קוק משנת 1933, עם עליית הצורר הנאצי אדולף היטלר לשלטון בגרמניה. "אם קיבלנו כזה עונש שהוא עונש לאומי, הוא לא עונש על מגזר ספציפי", מתאר אוזן את תפיסת הרב קוק. "ומה הבעיה שהוא מצביע אליה? הפירוד הזה לשני מחנות. חופשיים ומי שחרד לקיום המצוות. אומר: זאת הבעיה שלנו. ואם לא נתקן את זה אנחנו נגיע למצב של 'כחרבות לגוף האומה'". כחלק מתיקון זה, מובילה תנועתו מפגשים אינטלקטואליים וספורטיביים יוצאי דופן עם ארגון "חמש אצבעות" החילוני.

עוד כתבות בנושא

השיחה עוררה חומר למחשבה על הדרך שבה החברה הישראלית מחנכת את דור העתיד שלה. ניכר כי הפתרון למשברים לאומיים טמון לעיתים דווקא בשחרור השליטה ובהענקת אמון מחודש.