בג"ץ קבע כי על צה"ל להרחיב משמעותית את שילוב הנשים בתפקידי לחימה. הרכב השופטים, בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז ורות רונן, הפך את הצו על-תנאי לצו מוחלט, תוך שימת דגש מיוחד על פתיחת מערך השריון המתמרן לשירות נשים.
העתירות, שהוגשו על ידי צעירות שביקשו להתמיין ליחידות מובחרות ומיוחדות, אתגרו את מה שהן כינו "מדיניות הפליה מוסדית" המדירה נשים מתפקידי לוחמת חוד ללא בסיס מוצדק. השופטת רות רונן הבהירה בפסק הדין כי השירות בצה"ל הוא "זכות חוקית – הזכות לחוב בחובת השירות", וכי "שוויון הזדמנויות במיון לתפקידים בצה"ל... מבטיח כי המועמדים המתאימים ביותר ישובצו לכל תפקיד".
במהלך השנים שבהן נדונו העתירות הודיע הצבא על פתיחת "התנסויות" (פיילוטים) ביחידות עילית כמו סיירת מטכ"ל, יחידה 669 ויהל"ם. השופט סולברג ציין כי צעדים אלו הם בבחינת "סנונית ראשונה", וכי הצבא מקיים כעת את חובותיו ביחס לרוב ראשי הצו על-תנאי. עם זאת, המחלוקת המרכזית נותרה סביב מערך השריון המתמרן. בעוד צה"ל ביקש לדחות את פתיחת ההתנסות בשריון לנובמבר 2026 בשל "אילוצים הנובעים מן המלחמה" – בהם מחסור בטנקים ובכוח אדם להכשרה – בית המשפט לא קיבל את ההסברים כעילה לעיכוב נוסף. השופטת ברק-ארז מתחה ביקורת על העיכוב בנדון וקבעה כי "דחיית ההתנסות בשריון המתמרן פעם אחר פעם אינה משקפת אך קושי יישומי, כי אם פגיעה נמשכת בשוויון". היא הוסיפה כי במקרה זה, "צדק מאוחר הוא צדק שנשלל".
הכי מעניין
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 עמדה ברקע הדיונים האחרונים. באי כוח העותרות טענו כי לחימת הנשים בשריון וביחידות נוספות במהלך המלחמה הוכיחה כי אין צורך ב"התנסויות" נוספות וכי יש לפתוח את התפקידים לאלתר. השופטת ברק-ארז ציינה כי ניתן לראות בתקופת המלחמה "מחקר שדה" שסיפק עדויות רבות על תפקוד נשים בשדה הקרב.
עוד כתבות בנושא
אחד ההישגים המשמעותיים של העתירה היה השינוי במודל המיון. בעבר קבע צה"ל "תנאי סף פיזיולוגיים" שהעותרות טענו כי הם מהווים "חסם מהותי" ובלתי עביר. במהלך ההליך, הודיע צה"ל על ביטול תנאי הסף והפיכת המודל ל"נתון תומך החלטה" בלבד, תוך השוואת הקריטריונים לאלו של הגברים. בית המשפט בירך על כך, וציין כי מטרת המודל כעת היא שמירה על בריאות הלוחמים והלוחמות וצמצום פציעות.
בסיכומו של דבר, למרות חילוקי דעות מסוימים על היקף ההתערבות, הסכימו כל השופטים כי יש להבטיח את המשכיות התהליך. בית המשפט קבע כי על המשיבים לבצע את ההתנסויות באופן שלא יחטא לתכליתן – שהיא "צעד לקראת שילוב מלא של נשים בכל התפקידים המאפשרים זאת מבחינת מהותם ואופיים". השופטת רונן סיכמה את חשיבות השוויון בצה"ל לא רק כעניין פנים-צבאי, אלא כערך חברתי: "סגירת התפקידים בפני נשים... משדרת מסר של נחיתות ומנציחה הבניות חברתיות שליליות".
בפסיקתם הבהירו השופטים כי עידן ההדרה הגורפת הסתיים, והנטל להוכיח כי אישה אינה יכולה למלא תפקיד מסוים מוטל מעתה על כתפי הצבא. במישור המעשי נקבע בדעת רוב של השופטות ברק ארז ורונן, נגד דעתו החולקת של השופט סולברג, כי פתיחת ההתנסות בשילוב נשים בשריון המתמרן תהיה לכל המאוחר בחודש נובמבר 2026. "המלחמה אולי הצריכה עיכוב מסוים בחלק מן היוזמות, אך בד בבד סיפקה בעצמה משנה הצדקה לקידום המהלך, וזאת על בסיס הצלחות מוכחות. הדברים יפים לא רק בשמי הארץ, אלא גם על הקרקע המוצקה שלה", הוסיפה השופטת ברק ארז.
עוד כתבות בנושא
