עורכת הדין נועה מילשטיין הייתה אמורה לעמוד היום מהצד השני של המתרס. במקום להיות חברה בצוות סנגוריו של בנימין נתניהו, היא הייתה אמורה לעבוד בפרקליטות, אולי אפילו לעסוק בתיקי ראש הממשלה מטעם התביעה. היא כבר עברה התמחות במחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות, שפרקליט המדינה הנוכחי עמית איסמן עמד אז בראשה, ותכננה לחזור לשם לאחר הסמכתה כעורכת דין. מסיבות טכניות כמעט היא החליטה לשנות כיוון, והיום תמצאו אותה שולפת מסמכים וחוקרת עדים בשם הסנגוריה במשפט החשוב ביותר במדינה.
"הגעתי להתמחות בפרקליטות מתוך אידאולוגיה ורצון להשפיע", מספרת מילשטיין. "חשבתי ואני עדיין חושבת שעושים שם דברים חשובים, עם כל הביקורת שיש לי עליהם. עסקתי שם בעבירות ביטוי, בהסתה לאלימות ובעבירות ביטחון, בעיקר של יהודים. עבדתי עם פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש יהודה וינשטיין, וזה פתח לי המון הזדמנויות".
ובסופו של דבר הגעת לשוק הפרטי.
"המכרז לתקן שרציתי להיכנס אליו אחרי ההתמחות עמד להיפתח רק כעבור חצי שנה. אמרתי לעצמי שבזמן הזה אחפש עבודה. הגעתי למשרד של יעקב וינרוט, והוא ראיין אותי עם עו"ד עמית חדד. כשאמרתי להם שאני מתכוונת לחזור לפרקליטות, עמית עשה פרצוף של 'אם ככה, למה שניקח אותך'. אבל כנראה הותרתי איזה רושם, כי התקבלתי".
עו"ד נועה מילשטיין | צילום: אבישג שאר־ישוב
היא אישה צעירה שפועלת בצמרת תחום עריכת הדין, שרובו גברים מבוגרים. בת 36, רווקה ("אני וורקוהולית שעובדת 14 שעות ביממה. זה לא שאי פעם חסמתי את עניין הזוגיות, אני פשוט מחכה לגבר המתאים שהקשר איתו יעבוד"), ונחשבת למטאור משפטי. לפני שבע שנים בחר בה העיתון פורבס לאחת משלושים הצעירים המבטיחים בישראל מתחת לגיל שלושים; "מחזיקה ברזומה שלא יבייש עורך דין בגיל כפול משלה", נכתב עליה שם.
במקור היא מחיפה, בת יחידה לשני הורים בנקאים. כנערה חלמה בכלל להיות שחיינית: "התאמנתי שנים, הייתי מוצלחת מאוד בארץ אבל בלי אופק תחרותי בחו"ל, ולכן בכיתה י"א פרשתי". את שירותה הצבאי עשתה ביחידת דובר צה"ל, ולאחר השחרור החלה ללמוד במרכז הבינתחומי בהרצליה. "גם אז לא רציתי להיות עורכת דין", היא מודה. "בחרתי בלימודי ממשל ומדיניות כי אלה התחומים שאהבתי, אבל אבא שלי אמר שלפחות אשלב את זה עם משהו פרקטי, אז הלכתי גם על משפטים".
מילשטיין סיימה את הלימודים כמצטיינת נשיא המרכז הבינתחומי, ואחרי ההתמחות הגיעה כאמור למשרדו של עו"ד וינרוט. "עבדתי שם כעורכת דין שכירה עד פטירתו של וינרוט, בנובמבר 2018. מיד לאחר מכן עמית חדד ואריאל רוט החליטו לעזוב, והצטרפתי אליהם להקמת המשרד הנוכחי ("חדד, רוט, שנהר ושות'" – א"ש). לבנות משרד מאפס זו חוויה מיוחדת, מאתגרת ומעניינת. לא הייתי אחת המייסדות הרשמיות, אבל היום אני כבר שותפה".
אנחנו נפגשים במשרדה של מילשטיין מול בית המשפט המחוזי בתל־אביב, היכן שמעיד כבר כחצי שנה בנימין נתניהו במשפטו (ימי הדיונים שהוא מעיד בהם הועברו לכאן מירושלים, מטעמי ביטחון). עדותו של ראש הממשלה, שהחלה בדצמבר 2024, יצאה לפגרת קיץ ואמורה להתחדש בספטמבר. התיק הדרמטי נוהל במשרדו של וינרוט עוד משלב החקירות, שנפתחו ב־2017, ועבר עם חדד וחבריו למשרד החדש. עד לפני כשנה היה שותף בצוות ההגנה גם עו"ד בעז בן־צור. שלושה סנגורים מהמשרד של חדד מייצגים היום את נתניהו – חדד עצמו, הפרקליט הבכיר שמוביל בדרך כלל את ההגנה וטוען בבית המשפט, ולצידו עורכי הדין ישראל וולנרמן ונועה מילשטיין.
צילום: אבישג שאר-ישוב
איך נראתה הפגישה הראשונה שלך עם ראש הממשלה?
"לאחרונה ניסיתי להיזכר בה, ולמען האמת לא הצלחתי. ברור לי שהתרגשתי. מבחינת רמת העבודה, רוב הזמן התיק הזה דומה לכל תיק אחר שלנו, כי בכולם אנחנו מתאבדים על כל פרט וכל פסיק. מה שהופך את המשפט הזה למיוחד הוא הרעש התקשורתי וכל מה שמסביב. כשאתה הולך לבית המשפט כעורך דינו של נתניהו, או שצועקים עליך או שמחבקים אותך. באולם הדיונים יש תקשורת, ואתה לא יכול להתבדח עם נציגי הפרקליטות כי כתבים יעשו מזה כותרת, ולכן הדינמיקה שונה מאוד. אבל בסופו של דבר צריך להכין את הנאשם לחקירה ראשית ולחקירה נגדית כמו בכל תיק פלילי אחר, מוכר או לא מוכר".
איך את מסכמת את עדות נתניהו עד כה?
"אני חושבת שהייתה לנו הצלחה גדולה מאוד בשלב העדות הראשית, וגם בחקירה הנגדית שכבר התחילה. ברמה האישית זו הייתה תקופה אינטנסיבית. אחד השיאים המקצועיים מבחינתי הוא להתכונן עם נתניהו ליום הדיונים הבא, מה שקורה כמעט תמיד באמצע הלילה או בין עיסוקיו האחרים. זה עניין מאתגר, אבל נתניהו הגיע לעדות הזאת מוכן היטב. הוא איש משימתי, שיודע לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר, לסיים אותה ואז לעבור למשימות האחרות שלו, החשובות יותר".
בתחילת המשפט נתניהו אמר שהוא מסוגל לעשות גם וגם – לנהל את המדינה ואת ענייניו המשפטיים במקביל. בפועל אנחנו רואים הרבה בקשות לקיצור דיונים או ביטול דיונים. ברור שיש אירועים שמצדיקים דחייה, כמו מחלה או מלחמה באיראן, אבל בשורה התחתונה רבים חשים שזה פשוט לא עובד יחד. ודאי תסכימי שגם הכנת עד באמצע הלילה היא לא מצב אידאלי.
"ראש הממשלה מוכיח בדיוק את מה שאמר: הוא יכול גם וגם. המשפט שלו פומבי מאוד, ולכן כל ביטול דיון או קיצור של שעה הופכים מיד לכותרת. כשביקשתי בפעם הראשונה שייתנו לראש הממשלה פטור מהתייצבות לדיון מסוים, אחרי כמה דקות כבר יצא פוש באתרי החדשות. בפועל זה דבר בסיסי שאני עושה מתוך שינה בכל משפט כמעט. אם תבדוק איך מתנהלים משפטים אחרים, גם בתיקים הרבה יותר חמורים, תראה שלפעמים הפרקליטה מבקשת לקצר את יום הדיונים כי היא צריכה להוציא את הילד מהגן, ולפעמים העד אומר 'אני מותש ורוצה לסיים מוקדם'. אלה דברים יומיומיים. אם כבר, החריגה היא ניהול של משפט פלילי שלושה ימים בשבוע", אומרת מילשטיין, זמן לא רב לפני שהשופטים מחליטים שהקצב יעלה לארבעה ימים בשבוע החל בנובמבר.
בממוצע המשפט מתנהל פחות משלושה ימים בשבוע.
"גם יומיים בשבוע זה חריג. בימינו אין כמעט תיקים שמתנהלים בבית המשפט פעמיים בשבוע, מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים. אם תיק נידון אחת לשבוע, זה נחשב למשפט מהיר. בארצות הברית עושים הרבה הכנה מראש, ואז יש שבועיים אינטנסיביים של משפט והחלטה, כי יש שם חבר מושבעים שאתה לא יכול להחזיק יותר מדי זמן. בישראל השיטה אחרת. בתיקים של שחיתות שלטונית יש כמויות אדירות של חומר, והם מתמשכים על פני חמש ושש שנים, ולפעמים עשר שנים. המקרה של ראש הממשלה לא יוצא דופן מבחינת קצב המשפט.
"בדרך כלל לא אידאלי להכין עד באמצע הלילה, אבל זה אדם מיוחד. אצל נתניהו זה עובד מעולה, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו לקצב שלו. הוא חד ב־12 בלילה יותר מכפי שרוב הלקוחות שלי חדים בחמש אחר הצהריים. הוא מוכן ומפוקס, ותמיד צוחק עלינו שאנחנו אלה שמבקשים לסיים. כשאנחנו יוצאים משם בשתיים בלילה, המזכיר הצבאי מחכה לו בחוץ והוא ממשיך לעוד עיסוקים, ואז מגיע לבית המשפט בבוקר ומעיד בשיא הריכוז".
לחנך את המערכת
לפני שניכנס לעובי הקורה של האישומים נגד נתניהו, אני מתעניין לגבי תפיסת המקצוע של עו"ד מילשטיין. כשהיא מייצגת מישהו ויודעת שהוא אשם, האם היא חובשת את המסכה של הסנגור והולכת עד הסוף כי זה המקצוע וזה הלקוח, או שאולי היא עוברת תהליך פנימי שגורם לה להאמין בחפותו? "אין לי מסכות", משיבה מילשטיין. "אני מאמינה מאוד בכל התיקים שלי, ולא מייצרת לעצמי סיפור סרק. ייצגנו פעם אדם שהוקלט מציע שוחד - קצת קשה לספר סיפור אחר במקרה כזה, ועדיין היה הרבה מה לעשות בתיק, כי הפרקליטות אוהבת להוסיף עבירות. הוסיפו לו הלבנת הון וכל מיני דברים מסביב.
"במלחמה הזאת, שהיא מעבר לדברים שאין מה לעשות מולם, אני יודעת להצביע על היבטים שיש בהם עוול, כמו מחדלי חקירה או ניפוח של התיק, ואז אני נאבקת מתוך אמונה שלמה. אני גם מאמינה בדיני הראיות: אם אדם הוקלט, אבל לא הציגו את ההתחלה של ההקלטה או את הסוף שלה, אני כסנגורית מאמינה שהמשטרה צריכה לשלם מחיר על טעויות כאלה בחקירה, גם אם האדם אשם. חינוך ותיקון של המערכת יגרמו לה למצוא את האנשים האשמים באמת, ולהילחם בשחיתות ובפשיעה באופן נכון ומדויק הרבה יותר מאשר אם ניתן לה לעגל פינות".
שלמה פילבר. | צילום: אוליבר פיטוסי - פלאש 90
ועכשיו לנתניהו. בתיק 1000 יש ראיות ברורות לכך שארנון מילצ'ן העניק לראש הממשלה מתנות בסכומי עתק. כאזרחית המדינה, את לא חושבת שיש כאן בעיה מוסרית?
"אני לא שואלת את עצמי שאלות של ראוי או לא ראוי, ובמקרה הזה אין גם בעיה מוסרית. זה סיפור מעוות שמספרים לנו. מדובר בחברוּת בת שלושים שנה, חברוּת נפש. יש דברים שמפאת צנעת הפרט ראש הממשלה לא מספר - על התייעצויות בנושאים בריאותיים, עצות לילדים וכדומה. כשאתה חבר טוב כל כך של מיליארדר, זה חלק מהדרך שלו לבטא אהבה".
אהבה חד־צדדית כל כך?
"זה לא היה חד־צדדי, והוכחנו שהיו מתנות הדדיות. אבל זאת בכלל לא השאלה. אם היינו עושים חשבון כמה כסף יש לראש הממשלה וכמה יש למילצ'ן, ואז מנרמלים את השווי של המתנות, היינו רואים שיש איזון. אבל כשיש לך חבר טוב, אתה לא עושה בכלל בדיקה כזאת. הראינו שלאורך השנים ניתנו לנתניהו חוות דעת שקובעות שמותר לקבל מתנות מחברים. זה כתוב בחמישה מסמכים שונים. גם הפרקליטות לא אומרת שעצם הענקת המתנות אסורה: הם השתמשו בקונסטרוקציה משפטית מורכבת מאוד כדי לקחת את זה לעולם של הפרת אמונים. היו צריכים להתאמץ מאוד, והם אכן התאמצו, כדי למצוא טענות לניגוד עניינים.
"כבר הראינו כמה הטענות האלה מאולצות, וכיצד הפרקליטות מתעלמת מהתנהגויות דומות של פוליטיקאים אחרים. הראינו איך היא מנסה להפוך מעשה חברי של הענקת מתנות אחת לתקופה - לרוב בימי הולדת וחגים - לאירוע שכל הציבור בטוח שהוא הפרשה הכי חזקה. ראש הממשלה אמר מהרגע הראשון 'קיבלתי מתנות ימי הולדת וימי נישואין', אין הכחשה. אז למה היו צריכים לנפח את זה למאות אלפי שקלים, ולמה שהם מכנים 'קו אספקה'? הרי הכול התנפץ במשפט. הם פשוט הבינו שהבסיס לא מספיק".
בואי נעבור לתיק 4000 – הסיקור החיובי שקיבל נתניהו באתר וואלה, לפי כתב האישום. האסטרטגיה שלכם במקרה הזה הייתה לא להתעסק ביער, אלא בעצים: לעבור על כל פרסום בוואלה שהוגדר כראיה, ולנסות להוכיח שלא מדובר בהיענות חריגה. נדמה שהמגמה היא להתיש את השופטים ואת התביעה.
"המטרה אינה התשה. שיטת העבודה שלנו אומרת שאנחנו לא מוותרים על הפרטים, מתעקשים על דיני ראיות, עובדים בצורה סיזיפית ולא מקילים עם הפרקליטות. אני רואה סנגורים שאומרים – 'בואו נוותר על טיעון כזה או אחר, נחסוך זמן במשפט, נוותר אולי על עדים'. אני חושבת שזה לא מוכיח את עצמו בהכרעת הדין. האסטרטגיה שלנו היא לא לוותר לפרקליטות בשום צעד. כל העצים האלה מייצרים את התמונה הגדולה, וככה מנצחים".
התוצאות של משפט נתניהו יהיו בגדר "צל"ש או טר"ש" לפרקליטות. גם למשרד שלכם?
"אף פעם לא ניהלנו בינינו שיחה מהסוג הזה. אנחנו בטוחים בצדקת הלקוחות שלנו בתיקים שאנחנו מייצגים".
לפי כמה פרסומים, נתניהו והפרקליטות היו קרובים להסדר טיעון. את חושבת שהיה נכון לסיים כך את המשפט?
"אני לא מתעסקת בשאלות כאלה. יש בתיק הזה משימות סופר־מעניינות, ואני מתמקדת בביצוע שלהן".
ובכל זאת, תתאכזבי אם פתאום יתברר לך שהצדדים עומדים לחתום על הסדר טיעון?
"ברמה המקצועית ידגדג לי הרצון להשיג זיכוי. לא אגיד שאהיה מאוכזבת, כי יש הרבה שיקולים, אבל כעורכת דין הייתי רוצה ושמחה שהתיק הזה יגיע להחלטה, ואני מאמינה שהיא צריכה להיות זיכוי בכל שלושת האישומים.
יונתן אוריך. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90.
"אם נשים בצד את התיק של ראש הממשלה - חונכתי מקצועית להאמין בהסדרי טיעון. אנחנו לא מגיעים כמעט לפסקי דין, גם בתיקים אזרחיים. בדרך כלל אנחנו עושים מאמצים אדירים להגיע להסדרים, כי הוודאות שאני יכולה לתת ללקוח בהסדר טיעון גבוהה יותר מאשר במשפט. בתיק של נתניהו אני מרגישה שאני פיון בסוגיית הסדר הטיעון. מה שאני יודעת זה לעשות את העבודה הכי טובה בתיק".
ראש הרכב השופטים טרחה לציין שכולם שווים בפני החוק, ובכל זאת כשמתבוננים בפרטי התנהלות המשפט, רואים שזה לא בדיוק כך. למשל, הסכימו שיכניסו לנתניהו את הכיסא שלו, ושמישהו מהלשכה יביא לו קפה מדי פעם. אפשרו לו גם לשרבט פתקים באמצע הדיונים ולקחת אותם. אין כאן הפרה של עקרון השוויון?
"אני לא רואה בעיה, בעיקר כי גם זה לא חריג. תמיד יהיה מי שישים פוקוס על דברים כאלה, כי מדובר בנתניהו. לגבי הדפים – לבקשת הפרקליטות אנחנו גורסים אותם בסוף הדיון, והוא לא לוקח אותם איתו אף פעם. הכיסא והשתייה - אלה לא דברים שלא ראינו במקרים אחרים. אני דווקא רואה אפליה לרעת ראש הממשלה מבחינת לוח הזמנים, ההתחשבויות וההקלות. בתיקים אחרים, על דברים פעוטים כמו 'הבן שלי לא מרגיש טוב' מבטלים לנאשם את יום העדות כולו. עדים שמרגישים לא מרוכזים מבקשים לעצור ימי דיון. אני פשוט מרימה טלפון לפרקליט והוא אומר לי 'ברור, אין בעיה'. פה אני צריכה להתאמץ ולבזבז הרבה זמן על בקשות לקיצור של שעה או שעתיים. נתניהו לא מקבל הטבות. אם כבר, להפך".
יש עיתונאים ופרשנים ששינו במהלך המשפט את דעתם לגבי השופטים. היום הם טוענים שזהו הרכב נרפה, שלא מנהל היטב את המשפט ואחוז אימה מנתניהו.
"אני לא חושבת שהיה שינוי בניהול המשפט. השופטים פועלים במקצועיות ובענייניות לאורך כל הדרך, השינוי הוא רק באופי הסיקור. אני חושבת שעשינו עבודה טובה בלהוכיח שראש הממשלה חף מפשע, ושהייתה פה התנהלות משטרתית חריגה ויוצאת דופן בניהול החקירה נגדו. עיתונאים שהיו רוצים לראות את הפרקליטות מנצחת במשפט הזה מחפשים את מי להאשים בכך שהדברים לא מתקדמים כפי שקיוו, ולכן הם תוקפים את השופטים. אני חושבת שזה צעד שגוי. השופטים קשובים לשני הצדדים, מתחשבים וענייניים מאוד".
המילים הטובות שלך כלפיהם עלולות להיות חיבוק דוב מבחינתם.
"הם לפעמים מחליטים נגדנו, כמובן, אבל אני חושבת שהכול מקצועי. הניסיון להשפיע עליהם דרך התקשורת לא מצליח לדעתי, ולא יצליח. זה ניסיון שלא אמור להתקיים. צריך לתת למשפט הזה להתנהל".
צילום: אבישג שאר-ישוב
מטריד, מוטרד ופרקליט אחד
לא רק נתניהו עצמו, גם שניים ממקורביו הם לקוחות המשרד שמילשטיין שותפה בו. הראשון הוא יונתן אוריך, דוברו ויועצו הקרוב של ראש הממשלה. מילשטיין מייצגת אותו בשלוש פרשיות – הטרדת עד המדינה שלמה פילבר ב־2019, פרשת הקשר בין גורמים בלשכת נתניהו לממשלת קטאר ("קטארגייט"), ופרשת הדלפת מסמכים מסווגים לעיתון הגרמני בילד. המיוצג השני הוא שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. לאחר עדותו במשפט נתניהו, החליטה הפרקליטות לבטל את הסכם עד המדינה שחתמה איתו ולהעמידו לדין.
על פרשת הטרדת העד שאוריך מואשם בה מספרת מילשטיין: "היה לנו שימוע מצוין. אני חושבת שהתיק הזה היה צריך להיסגר בלי כתב אישום - וזה דבר שאני משתדלת להגיד רק על תיקים שאני באמת מאמינה שכך היה צריך לעשות בהם. כתב האישום בפרשה הזאת קצר מאוד, רק שתי פסקאות. אני חושבת שהוא הוגש משיקולים לא משפטיים, חד־משמעית".
אין בעיה בכך שאתם מייצגים את אוריך שנאשם בהטרדה של פילבר - ובמקביל גם את פילבר? או בכך שאתם מייצגים את פילבר שחתם על הסכם עד מדינה כדי להעיד נגד נתניהו?
"הפרקליטות ניסתה לטעון בוועדת האתיקה שאנחנו לא יכולים לייצג את פילבר בגלל הייצוג של ראש הממשלה ושל יונתן אוריך, אבל הוועדה החליטה פעמיים שאין מניעה שנעשה זאת. הפרקליטות הגישה בקשה שלישית, והתיק של פילבר כרגע מוקפא".
נניח לרגע את העניין המשפטי. תחשבי על הנראות הציבורית.
"אנחנו לא בוחרים תיקים לפי נראות ציבורית, אלא לפי מה שאנחנו מאמינים בו. ביטול הסכם עד המדינה עם פילבר היה בעינינו החלטה משפטית לא נכונה, שיש איך להילחם נגדה. פילבר לא בחר אותנו בגלל ראש הממשלה או בגלל אוריך, אלא אחרי שנפגש איתנו והתרשם שאנחנו יודעים לעשות את העבודה ויכולים להילחם בשבילו. אני חושבת שאנחנו משרד הליטיגציה הטוב בארץ, אנשים מבינים שהם יקבלו אצלנו את השירות הטוב ביותר, ולכן גם פילבר הגיע לפה. לגורמים מסוימים יש אינטרס להציג את זה כאילו כולם מעורבבים עם כולם, אבל העדות של פילבר הסתיימה ב־2022, ואין לו שום קשר להליך. גם במבט מקצועי, אין קשר בין הדברים. השימוע לגבי ביטול הסכם עד המדינה הוא מבחינתנו לקחת חומר קיים ולנתח אותו, ואני חושבת שאנחנו יודעים לעשות את זה".
עו"ד נועה מילשטיין | צילום: אבישג שאר־ישוב
בתקשורת דווח שהעימות מול אלי פלדשטיין, שחשוד גם הוא בפרשת הקשרים עם קטאר, סיבך מאוד את אוריך. זה נכון?
"אנחנו לא מתייחסים לתיק ולפרטים עצמם, אבל העימות כפי שהוצג בתקשורת הוא לא מה שהתרחש במציאות".
כלומר, מישהו הדליף שקר?
"מישהו הדליף, וכשמציגים חצי תמונה, זה יכול לעוות מאוד את המציאות. זו לא המציאות".
דילמת השב"ח
בעוד שותפה הבכיר עמית חדד נמצא באור הזרקורים, מילשטיין כמעט אינה מוכרת לציבור הרחב. זהו הריאיון העיתונאי השני שלה, בקריירה של כמעט עשור. כשאני שואל אם היא מעדיפה להיות מאחורי הקלעים או שקדמת הבמה קורצת גם לה, מילשטיין משיבה: "עמית ואני עובדים כצוות, וכשמדברים בסוף יום הדיונים על 'איך עמית חדד ניהל את החקירה', מבחינתי מדברים גם עליי. אני חיה בשני העולמות שהזכרת: מצד אחד אוהבת להיות מאחורי הקלעים, ומצד שני רוצה לפעמים להיות גם בפרונט. נפש מסוכסכת שכזאת".
במשרד יודעים שהיא הכתובת לייצוג פרו־בונו, תיקים שעורכי דין לוקחים על עצמם ללא תמורה, כתרומה לחברה. היא מספרת שכאשר המתינה פעם במסדרונות בית המשפט, צדה את עינה סיטואציה מדיון באולם סמוך: שופט שוחח עם שוהה בלתי חוקי, ילד קטן, "אולי בן 12", וניסה לשכנע אותו להודות בעבירה. "לא יכולתי לעשות הרבה במקרה ההוא, אבל לייצוג משפטי איכותי יש משמעות אדירה, ולצערי זה תלוי בשאלה כמה כסף יש לך. בסנגוריה הציבורית עובדים עורכי דין מצוינים, אבל הפרט שנזקק לשירותם פחות יכול לבחור. זה אחד הדברים שהכי מצריכים תיקון במערכת".
מהביוגרפיה שלך אפשר לשער שבית הגידול שלך רחוק מלתמוך בנתניהו. איך מתייחסים שם לעבודה שלך כסנגורית של נתניהו?
"השכלתי להקיף את עצמי באנשים חושבים וחכמים, שינהלו שיח אמיתי וכן. לתפיסתי ייצוג משפטי הוא לא שאלה פוליטית. אני נמצאת בתיק הגדול ביותר במדינת ישראל, האתגר המקצועי הכי גדול בתחום שלי, והאנשים סביבי גאים בהישגיי המקצועיים. הם יודעים להבדיל בין תחושות פוליטיות ובין הקשר שלהם איתי".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il