גרסת נתניהו: סיכום חמשת חודשי העדות בתיקי האלפים מצייר תמונה ברורה

חמישה חודשים חלפו מאז ה-9 בדצמבר 2024, היום הראשון בו עלה ראש הממשלה בנימין נתניהו על דוכן העדים באולם שבקומה מינוס 2 בבית המשפט המחוזי בתל אביב. את הספסלים הלא נוחים גדשו עשרות פרקליטים, עיתונאים, חברי כנסת, שרים ושאר מקורבים, וגם עד אחד שכל מילה בעדותו משכה את תשומת לבה של מדינה שלמה. האוויר באולם הלא גדול היה באותו יום כבד ומחניק, ואת האווירה המתוחה ניתן לחוש גם כן. מים רבים זרמו מאז בירדן ובירקון, וכחלוף 5 חודשים ו-29 ימי עדות, דומה שהעניין הציבורי בעדות התפוגג ברובו. ספסלי הקהל באולם הקטן ריקים ברובם, והדיווחים מהנעשה בו מגיעים בקושי לאתרי האינטרנט והרשתות. אך לאחר שני ימי דיון ארוכים במיוחד נרשם ביום רביעי בשבוע שעבר ציון דרך חשוב בעדות זו. שלב החקירה הראשית, בו פורש הנאשם נתניהו את גרסתו לשאלותיו של עורך דינו עמית חדד, הגיע סוף סוף לסיומו. זהו גם הרגע שבו ניתן להביט לאחור, ולהתחיל לפחות לסכם את גרסת נתניהו. האופן שבו ראש הממשלה רואה את האירועים וההתרחשויות שעליהם מבוסס כתב האישום שהוגש נגדו לפני קרוב לחמש שנים וחצי.

האישום החמור ביותר עמו נדרש ראש הממשלה להתמודד במסגרת משפטו הוא בעבירת השוחד, במסגרת הפרשה המכונה "פרשת בזק-וואלה", שזכתה גם לכינוי החיבה "תיק 4000". הסיפור שמספר כתב האישום הוא כזה: בין ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה, ובין איש העסקים שאול אלוביץ' ורעייתו איריס, נרקמו בשנים הרלוונטיות יחסי ידידות קרובים. אלוביץ', באמצעות חברת יורוקום שבבעלותו, החזיק באותה עת בשליטה בחברה הציבורית "בזק", אשר בתורה החזיקה בבעלות על שורה של חברות מתחום התקשורת, שניתן לכנות אותן "קבוצת בזק". אחת החברות הללו היתה זו שהפעילה את אתר האינטרנט הפופולרי "וואלה". מכוח היותו בעל השליטה שימש אלוביץ' גם כיו"ר דירקטוריון בזק, יו"ר דירקטוריון וואלה, ובתפקידים נוספים בחברות השונות.

נתניהו, מכוח תפקידו כשר התקשורת, החזיק בלא מעט סמכויות רגולטוריות שהשפעתן על עסקיו של אלוביץ' היתה דרמטית. כך למשל, החזיק אלוביץ' במניות חברת הלווין "יס" בשני חלקים. חלק מהמניות היו בבעלותה של בזק, וחלקן בבעלות ישירה יותר שלו דרך חברת יורוקום. ליורוקום היו באותה עת חובות גדולים, ולצורך תשלום החובות ביקש אלוביץ' למכור את המניות בהן החזיקה יורוקום שבבעלותו לחברה הציבורית בזק שבשליטותו, ולה היתה היכולת לשלם עבורן. דא עקא שלצורך העסקה הזו, שהיתה חשובה מאוד לאלוביץ', נדרש אישור של שר התקשורת, באותה העת נתניהו, וחלון הזמנים שבו העסקה היתה חייבת מבחינתו להיות מושלמת היה מצומצם. סמכויות נוספות בהן החזיק נתניהו בתפקידו כשר התקשורת נגעו לרפורמת "השוק הסיטונאי" שהשפיעה על בזק והחברות בשליטתה, וכן סוגיית ביטול ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, שהיתה עשויה להניב לאלוביץ' רווחי עתק.

יום אחר יום ניצב נתניהו בפני דוכן העדים וסיפר סיפור שונה לחלוטין. ראש הממשלה סיפר את סיפור היכרותם שלו ושל רעייתו עם בני הזוג אלוביץ', והבהיר כי על אף שאכלו יחד פעמים ספורות מעולם לא היה מדובר בחברות של ממש

על פי כתב האישום, במטרה לרתום את נתניהו לסייע לו בתחום הרגולטורי, אפשרו אלוביץ' ורעייתו לנתניהו, רעייתו ומקורביהם להפנות אליהם דרישות שונות בנוגע לסיקור באתר "וואלה". הדרישות היו מגוונות, ונגעו לסיקור פעולותיהם של נתניהו ובני המשפחה, להבלטת ידיעות חיוביות מבחינתם והסתרת ידיעות שליליות, סיקור שלילי של יריביו הפוליטיים של נתניהו, ועוד. נתניהו, כך טוען כתב האישום, היה מודע לבקשות שהעבירו מקורביו ולשיטה, גם אם לא ידע בהכרח על כל בקשה בזמן אמת. בני הזוג אלוביץ' עשו מצדם מאמץ גדול להיענות לדרישות, מאמץ שהוביל להיענות נרחבת ולהפעלת לחצים כבדים על עורכים וכתבים באתר לשנות את אופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו. תמורת ההיענות הנרחבת פעל נתניהו למענו של אלוביץ'. הוא הנחה את מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לקדם את אישור עסקת בזק-יס, למתן את הורדת מחירי "השוק הסיטונאי", לקדם את אישור ההפרדה המבנית ועוד. או בקיצור "יחסי תן וקח" שהם שוחד. לצד זה נטען עוד בכתב האישום שאף בלי יחסי השוחד עצמם עיסוקו של נתניהו כשר תקשורת בנושאים הקשורים לאלוביץ' היה פסול והיווה "הפרת אמונים". לנוכח הידידות הקרובה ביניהם, טענה הפרקליטות, נתניהו היה מצוי בניגוד עניינים, והיה אסור לו לעסוק בשום דבר שקשור לעסקיו של אלוביץ'.

קרוב לשני שליש מחקירתו הראשית של נתניהו הוקדשה לקעקוע הסיפור הזה, הניצב במרכז כתב האישום. יום אחר יום ניצב נתניהו בפני דוכן העדים וסיפר סיפור שונה לחלוטין. ראש הממשלה סיפר את סיפור היכרותם שלו ושל רעייתו עם בני הזוג אלוביץ', והבהיר כי על אף שאכלו יחד פעמים ספורות מעולם לא היה מדובר בחברות של ממש, לכל היותר ידידות רופפת. נתניהו הוסיף וציין, כי בפגישות הראשונות בינו ובין אלוביץ', שלא היו אישיות אלא חלק ממפגשים רחבים יותר שערך עם קבוצת אנשי עסקים בכירים במשק, התרשם מאלוביץ' והבין שעמדותיו הפוליטיות ימניות. לנוכח ההבנה הזו, ומאחר שהוא מקדיש מאמץ גדול על מנת להביא לאיזון רב יותר בשוק התקשורת, הוא ביקש לגייס את אלוביץ' למהלך לשינוי האוריינטציה הפוליטית של האתר שבשליטתו. "בשיחה עם כל מי שהוא בעלים של ערוץ תקשורת אני מעלה את אותה טענה, שהתקשורת היא במצב של כשל שוק", סיפר נתניהו על שיחה שניהל עם אלוביץ' בעקבות ארוחה משותפת, "אחרי ארוחת הערב היה ברור לי מה הדעות שלו. אמרתי לו אתה בעל דעות ימניות, ירשת את אתר 'וואלה' משוקן, תעשה את האתר בדמותך".

"אשתי מעת לעת אהבה לשתות שמפניה, היה נותן לה שמפניה, אגב הוא שינה את השמפניה אחרי שנבחרתי, הוא ירד. הוא היה נותן דום פיריניון, אז יום אחד היא אמרה לו 'ארנון אני לא כל כך אוהבת דום פיריניון' אז הוא ירד, נתן לה שמפניה הרבה פחות יקרה"

עם זאת, נתניהו טען כי מיד הבין שאין טעם לבנות על אלוביץ', וסגנונו של אתר "וואלה" לא ישתנה בעקבות השיחה. אלוביץ' אמנם אמר לנתניהו שהוא יכול לפנות אליו בכל נושא הקשור לאתר, אך הוא הבין שאין בזה כל טעם, משום שבן שיחו הוא מה שהגדיר 'ימין מבוהל'. "כולם אמרו לי את זה", אמר נתניהו על הצעתו של אלוביץ'. "לא הייתי פונה אליו כי היה נראה לי כבר אז דבר שמאפיין לא רק אותו. זיהיתי על הרבה אנשי ימין שיכלו להיות בעמדות משפיעות, אבל הם היו מבוהלים, אנוסי ספרד. מפחדים לצאת נגד התקשורת בכלל. והוא עשה עליי רושם של ימין מבוהל. לכן הבקשה הבסיסית שלי הייתה 'שנה את המדיניות הזו'. הוא אמר 'תפנה אליי מתי שאתה רוצה'. זו דרך של מו"לים לפתור תלונות של אנשי ציבור".

נתניהו עשה הרבה על מנת להבהיר על הדוכן שעל אף החיבה המסוימת שחשו הוא ורעייתו כלפי בני הזוג אלוביץ', לא היה מדובר בחברות של ממש. ממילא, העיסוק בענייני בזק לא היה בניגוד עניינים, ולא היווה הפרת אמונים. "עד כמה ארוחת הערב (המשותפת הראשונה, זו שעליה סיפר נתניהו – ש"פ) הייתה אירוע משמעותי מבחינתך?", שאל הסנגור חדד את נתניהו בהמשך אותו יום עדות וזה השיב תחילה, "לא היה אירוע משמעותי, לא אירוע מכונן, עוד אירוע, עוד ארוחת ערב חסרת משמעות". אחרי כמה שניות, אולי מתוך רצון שלא להעליב את הזוג אלוביץ' החולקים עמו ספסל נאשמים מטאפורי, ניסה נתניהו לרכך את התשובה תוך שימוש בהשוואה שתחמיא לאלוביצ'ים, "אולי לא חסרת משמעות, בכל זאת אנשים. כמו ארוחת ערב עם בני הזוג ברק (אהרון ואלישבע ברק – ש"פ)".

כדי להסיר את טענת השוחד מהשולחן טען נתניהו שתי טענות מקבילות, אחת על ה"תן" והשניה על ה"קח". בנוגע ל"תן" הכחיש נתניהו מכל וכל שדיבר אי פעם, עם מי מאנשיו, על הנושאים הקשורים בבזק ובחתימות הרגולטוריות שנדרש לחתום. לדבריו, הוא חתם על כל האישורים המדוברים, אך עשה זאת כמעט בלי לדעת על מה הוא חותם, ממש כמו שחתם על אישורים הנוגעים לבזק בשנת 2010, לפני שהכיר את אלוביץ'. "האם כשחתמת על האישורים בשנת 2014 חשת תחושה שונה מאשר בשנת 2010, תחושת מחויבות למר אלוביץ'?", שאל הסנגור חדד, ונתניהו השיב "לא זכרתי את זה, זה לא עשה בי שום רושם, פשוט חתימה שגרתית לגמרי. האישורים שניתנו לפני ההבנה עם אלוביץ' לכאורה היו הרבה יותר משמעותיים מאלו שחתמתי עליהם אחרי שההיכרות שלי עם אלוביץ' הפכה לאישית. חתמתי על זה כמו שחתמתי על עוד מאות או אלפי אישורים. לא הרגשתי כלום כי אפילו לא ידעתי שחתמתי על זה. חתמתי ללא שום קשר לשום דבר. חתמתי באי תחושה".

"אתה בכלל יודע על מה בדיוק חתמת כאן?", שאל חדד ונתניהו השיב, "לא ממש, אתה יודע הרבה יותר טוב ממני. אלה דברים שעוברים בצינורות הרגילים. אני לא יודע שאני חותם, אני לא זוכר שאני חותם, כמו שאני חותם על עוד הרבה מסמכים". ראש הממשלה אף ביקש להציג בבית המשפט סרטון ובו מתועדת חתימה שגרתית על חבילת מסמכים במה שהגדיר "שיטת הגומיה". במסגרתה הוא חותם על הדברים אפילו בלי להוציא את הדפים מהגומיה הכורכת אותם יחד, וודאי שבלי לעיין בהם. את עדותו של פילבר על "פגישת ההנחיה", עדות שספגה מכה אנושה כבר בשלב פרשת התביעה, הכחיש נתניהו בעדותו באופן מפורש. נתניהו טען שמעולם לא שוחח על הנושאים הללו לא עם פילבר וגם לא עם מי ששימש כראש מטה מטעמו במשרד התקשורת, עו"ד איתן צפריר.

אולם, את עיקר המאמץ השקיעו נתניהו וסנגורו בניתוץ טענת ה"קח". למעלה מ-15 ימי עדות מלאים הוקדשו לכל אותם האירועים בהם לכאורה ביקשו נתניהו ואנשיו בקשות סיקור מבני הזוג אלוביץ' והכפופים אליהם, וקיבלו כביכול "היענות חריגה", או "נרחבת". פעמים רבות חזר נתניהו באותם ימי עדות על אותה מנטרה, "לא היענות חריגה, אלא עוינות חריגה".

תחילה נראה היה שעו"ד חדד מבקש לסקור עם ראש הממשלה כל אחד מ-315 "אירועי הסיקור" המופיעים בנספח א' לכתב האישום. לספר את סיפורו של כל אחד מהאירועים, ולהראות כיצד מה שקרה באותו אירוע לא היה מתן טובת הנאה לראש הממשלה ולעיתים בדיוק להיפך. בניסיון לצמצם את משך העדות ניסה עורך הדין חדד לטעון שיש למחוק מכתב האישום חלק ניכר מהאירועים, משום שגם לפי המתואר בכתב האישום ראש הממשלה כלל לא היה מעורב בהם ואף לא מודע אליהם. אך הפרקליטות התנגדה והשופטים קיבלו את עמדתה. 

אירוע סיקור מס' 2, למשל, נוסח בנספח לכתב האישום כך: "דרישות להעלות כתבה על עבודתה של רעייתו של נפתלי בנט במסעדה לא כשרה. הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישות. הדרישות הועברו באמצעות רובינשטיין, לנאשם אלוביץ' וטופלו באמצעותו". בתגובה הבהיר נתניהו שזאב רובינשטיין, שהיה מקורב לרעייתו שרה באותם ימים, לא פעל בידיעתו, ובוודאי שלא בשליחותו. "אתה צריך לעבוד בזמן אמיתי. ההתנהלות שלו לא תואמת את מסרי הקמפיין, וגם בפיגור של 7 שעות. אם אני רוצה להעביר מסרים, למה אני צריך את רובינשטיין שיושב בארה"ב? אני יכול לפנות דרך הקמפיין, ואני יכול גם להרים ישירות טלפון לאלוביץ', אין שום היגיון לפנות דרך רובינשטיין", קבע נתניהו והדגיש שרובינשטיין לא פעל בשום אופן מטעמו, "יכול להיות שהוא שוחח עם רעייתי. בטוח שהוא שוחח עם רעייתי. לפעמים הוא גם פעל מטעם עצמו, הוא אדם טוב שרוצה לעזור".

הדרישה עצמה, לפרסם את הכתבה על גילת בנט, היתה אף היא לטענתו של נתניהו משוללת היגיון ומנוגדת לאסטרטגיה של הקמפיין באותה עת, ערב בחירות, "זה לא הגיע ממני, זה לא יכול להגיע ממני כי זה מנוגד למסרים של הקמפיין. עצם הפנייה נראתה שהיא ממרכזת אותו שהמסעדה היא לא כשרה. ההתקפות האישיות על רעייתו לא משרתות את הקמפיין. זה יוצר אפקט בומרנג. וזה גם ירי בנגמ"ש, זה משרת את בנט". 

באירוע נוסף, שנגע לפרסום כתבה על ניצחון של הליכוד בעתירה ליו"ר ועדת הבחירות נגד מפלגת הבית היהודי, הראה חדד שבניגוד לכלי תקשורת אחרים, בוואלה פורסמה הכתבה רק לאחר חצות. "אני אומר לך שהכתבה פורסמה בשעה 12 וחצי בלילה. מה המשמעות של זה?", שאל חדד ונתניהו ענה: "זה אומר שקברו את הכתבה. בשעה כזאת יש טראפיק אפס". חדד הוסיף "עד כמה יש לך עניין בכתבה שהטראפיק שלה יהיה אפס?" ונתניהו השיב: "אפס. הרי אם זה מעניין אותי אז ברור שאתה לא רוצה שהטראפיק יהיה אפס, אחרת מה עשית?"

אירוע סיקור מס' 36 נוסח כך: "דרישות להסרת פרסום העוסק בעניינים אישיים של יאיר נתניהו. הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישות. הדרישות הועברו באמצעות רובינשטיין לנאשם אלוביץ'. הדרישות טופלו במעורבות הנאשם אלוביץ'. הדרישות נענו". מאחורי הניסוח הלקוני מסתתרת פרשה שבשעתו קיבלה תשומת לב לא מעטה, הפרסומים אודות חברתו הנורבגית של הבן יאיר. מסתבר שאת הבקשה להסיר את הפרסום העביר רובינשטיין שעות ארוכות לאחר שעלה לאתר. "אחרי עשר שעות זה לגמרי לא רלוונטי. הוא לא פעל בשליחותי כאן ולא פעל בשליחותי בשום מקום אחר. אם הייתי רוצה לפנות לאלוביץ' הייתי פונה אליו בעצמי", קבע ראש הממשלה. הסנגור חדד טען בפני נתניהו שאתר וואלה היה היחיד שהבליט את העובדה שמדובר בבת זוג שאינה יהודיה, ונתניהו הגיב לכך וציין "זה חריג לרעה. הכוונה היא לפגוע, ובוודאי לפגוע בתמיכה בבסיס התומכים שלי שבוודאי לא היה רווה נחת מקשר מהסוג הזה. זה אתר שנועד להרוס במידת האפשר את הבית הפוליטי שלי".

בסופו של דבר, לאחר שהוגבל במשך החקירה הראשית, צמצם אמנם עו"ד חדד את העיסוק באירועי הסיקור ולא נגע בכולם, אך התעקש לתת לנתניהו הזדמנות להגיב לחלק ניכר מהם. המסר שעליו חזר נתניהו פעם אחר פעם היה כמעט זהה: היחס שקיבלתי מאתר "וואלה" לא היה חריג לטובה אלא לרעה. להוכחת הטענה הציג לו הסנגור בין היתר כתבה שבה הוא כונה "אחמדינג'אד הישראלי". "ההשתלחות שלהם בי ובמשפחתי היא בלתי סופית, אפילו אם הם לא אומרים את זה. שיטפון כזה גדול אי אפשר לבדוק. אתם רואים את אתר וואלה שאמור להיות אתר הבית שלי שנותן לי סיקור אוהד והוא קורא לי אחמדינג'ד הישראלי ואומר לי שאני צריך להיות כמוהם. זה אתר הבית? זה היענות חריגה? אבסורד. וואלה איראן", תקף נתניהו.

האישום השני עמו נדרש להתמודד ראש הממשלה נתניהו בעדותו הוא זה המכונה "פרשת המתנות", או בכינוי החיבה שניתן לה, "תיק 1000". בפרשה זו הואשם נתניהו בעבירה של "הפרת אמונים", ובמוקד שלה עומדים קשריו האישיים עם שני אנשי עסקים, ארנון מילצ'ן שעמו היתה לנתניהו חברות ממושכת וג'יימס פאקר. לטענת הפרקליטות, נתניהו קיבל מהשניים טובות הנאה בשווי מצטבר של מאות אלפי שקלים, בעיקר בדמות סיגרים קובניים משובחים לשימושו של נתניהו ובקבוקי שמפניה עבור הרעייה שרה. בנוסף, כך נטען, עסק נתניהו בשלוש הזדמנויות שונות בעניינים הנוגעים למילצ'ן אף שאסור היה לו לעסוק בהם משום שהדבר הציב אותו בסיטואציה של ניגוד עניינים.

בכתב האישום נאמר שבין נתניהו ובין מילצ'ן החל להירקם החל משנת 1999 "קשר מרובה זיקות". לנתניהו היה חשוב מאוד להדגיש שלא היה מדובר בקשר אינטרסנטי אלא בחברות אמתית, וממילא גם ההטבות שנתן לו מילצ'ן לא היו קשורות לעובדת היותו ראש הממשלה. "זו חברות, הוא חבר קרוב מאוד שלי, הוא בא אלי הביתה, אני בא אליו. אני מכיר את המשפחה שלו, אני מכיר את אימא שלו, את אחותו, את ילדיו והקשר הזה בשמחות ובאבלות ובמהלך כל העניינים. אני מדבר איתו כל הזמן, מדבר איתו כמו שאתה מדבר עם חבר קרוב מאוד, זה יכול להיות לפעמים שיחות, אני לא רוצה להגיד שעות, כי אין לי את הזמן הזה, אבל הרבה מאוד זמן. כשאנחנו לא אחד ליד השני, בטלפון, שיחות ארוכות".

"הבן שלי הופיע בגיל 16 או 15, אני לא זוכר, בהצגת הגמר. ארנון מילצ'ן, המפיק ההוליוודי הדגול, לא בא כי הוא חשב שהבן שלי הוא איזה טאלנט גדול, הוא בא איתי. זה מראה על רמת החברות"

"זה חבר, זה כמו אח, כמו אח, יש אפילו דברים שאחי לא היה בהם, אחי לא היה בהופעת הסיום בבית ספר ליד"ה בירושלים. הבן שלי הופיע בגיל 16 או 15, אני לא זוכר, בהצגת הגמר. ארנון מילצ'ן, המפיק ההוליוודי הדגול, לא בא כי הוא חשב שהבן שלי הוא איזה טאלנט גדול, הוא בא איתי. זה מראה על רמת החברות, זה מעיד על עוצמת 8 ועומק הקשר, זה פשוט אבסורד, זיקות. איך כותבים דבר כזה?", זעף נתניהו.

ראש הממשלה הדגיש שהקשר עם מילצ'ן נרקם בזמן שבו הוא נחשב לגוויה פוליטית, ולא חשב אפילו על חזרה לפוליטיקה, "כבר הפסדתי את הבחירות, זהו, אני גמור, פגר פוליטי וישבנו באיזה מסעדה וארנון היה שם עם אמו שושנה זיכרונה לברכה, נוצר הקשר והתחלנו לדבר. היה פתאום קשר. פשוט נוצרה כימיה נפלאה ומידית". "ובזמן הזה כשאתה פוגש אותו ויש כימיה והקשר מתהדק ואתם נפגשים, אתה כבר מתכנן את הקאמבק הפוליטי שלך?", שאל הסנגור עו"ד חדד את נתניהו אך ראש הממשלה שלל את התיאור הזה על הסף, "לא מתכנן את הקאמבק הפוליטי שלי משום שהוא לא היה קיים, ואני גם התחלתי ליהנות מהחיים, צריך להבין שהתחלתי גם להיות מאוד מאוד מבוקש ואז הבקשות להרצאות הגיעו מאירופה עד מקסיקו. הרוב היו בארצות הברית, בכל ארצות הברית. אחר כך התחילו לבוא גם הצעות עסקיות לעבוד עם חברות, חברות טכנולוגיות ואני עסקתי עם החברות הללו".

המתנות, כך ביקש נתניהו להדגיש, לא ניתנו ממילא בשום זיקה לתפקידו, אלא בגלל אופיו של מילצ'ן, "אני לא זוכר שאני דרשתי אי פעם משהו אבל אני זוכר משהו אחד וזה חשוב, ארנון צריך להכיר את ארנון, ארנון הוא אדם שרוצה לתת, הוא אוהב לתת, כך הוא מבטא את הקשר שלו ולמשל דבר שאתם אולי לא שמתם לב אליו כי לא הייתם מחוברים באותו רגע. בחיקור הדין אחרי שלא ראיתי אותו שנים, אנחנו לא מדברים שנים. יש כמה דקות שמסדרים את המצלמות, אני יושב בירושלים, הוא יושב בברייטון ואני יושב על כיסא, לא הכיסא הזה, והוא רואה שאני קצת מתפתל, לפעמים יש לי כאבי גב כאלה. הוא מכיר את זה והוא רואה שאני מתפתל, זז מצד לצד, אז הוא אומר, 'ביבי אני יכול לשלוח לך כיסא? אני רוצה לשלוח לך כיסא יפתור לך את בעיית הגב', זה אומר הכל. זה מאוד ריגש אותי. אז הוא כשהכרנו בפעם הראשונה הוא הציע לי סיגר והוא ראה שאני מאוד נהנה מזה אז הוא אמר בוא ניתן לך עוד סיגר, אחר כך הוא הביא קופסה, ככה זה היה, ככה זה היה, בדיוק ככה".

את התיאור המופיע בכתב האישום, של "קו אספקה", שלל נתניהו לחלוטין, "שום קו אספקה, זה גם עוד שקר נורא. אשתי מעת לעת אהבה לשתות שמפניה, היה נותן לה שמפניה, אגב הוא שינה את השמפניה אחרי שנבחרתי, הוא ירד. הוא היה נותן דום פריניון, אז יום אחד היא אמרה לו 'ארנון אני לא כל כך אוהבת דום פריניון' אז הוא ירד, נתן לה שמפניה הרבה פחות יקרה. אבל מעת לעת כן הוא היה רוצה להנעים את חיינו, זה מה שהוא היה עושה. מתי הוא היה עושה את זה? הוא היה בא לארץ כמה פעמים בשנה אז הוא היה מביא איתו קופסת סיגרים, יום הולדת או חתונה או דברים אחרים, אירועים אחרים אז הוא היה בא, היה מביא והיה שולח לקראת אירועים מיוחדים. הוא יוזם, הוא רוצה את זה כחבר".

"הדס קליין מאוד מאוד עוינת, מתעבת אותי. פשוט מתעבת אותי. כמין שטן כזה היא הוליכה אותנו שולל. גם את החוקרים וגם את בית המשפט. פשוט לא יאומן"

כדי להבהיר שלא מדובר ב"קו אספקה" אלא במתנות בין חברים, הדגיש נתניהו שהכמויות שמופיעות בכתב האישום נגדו הן בלתי סבירות. "מילצ'ן נתן לי סיגרים כחבר, מעולם לא ביקשתי ממנו, הוא היה בא ונותן", אמר נתניהו וציין כי את מרבית הסיגרים שעישן קנה מכספו הפרטי, "הייתי מוציא מהבנק עשרות אלפי שקלים להוצאות פרטיות שלי, וחלק ניכר מזה היה לסיגרים. הייתי שולח את אנשי הלשכה לקנות לי. כל הזמן הייתי קונה סיגרים באלפי שקלים. לא היה קו אספקה. זה שקר מתועב. מילצ'ן מתרחץ בשמפניה, כל ארוחה שותה שמפניה, המרתף שלו מלא בשמפניה, הוא נותן לכל אחד שמפניה, הוא גם נתן לפרס שמפניה. אשתי קיבלה קמצוץ מזה". על כמויות השמפניה שאותן קיבלה שרה לפי כתב האישום אמר נתניהו בבדיחות, "אני הייתי רוצה לדעת כמה קלוריות יש ב-160 ארגזי שמפניות רק כדי להבהיר שזה בלתי אפשרי. פשוט אין דבר כזה. אם היא הייתה שותה את כל הקלוריות האלה היא הייתה נראית כמו מתאבק סומו".

עדת התביעה המרכזית בתיק 1000 היתה הדס קליין, העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן אשר עבדה בתקופה מסוימת גם עבור איש העסקים ג'יימס פאקר. בעדות בבית המשפט ביקש נתניהו לערער את אמינות עדותה בטענה שהיא עוינת אותו באופן אישי. על טענתה שנתניהו ביקש ממנה לקנות עבורו סיגרים כשטסה לחו"ל אמר נתניהו, "חד משמעית לא ביקשתי .זה שקר גמור. הדס קליין מאוד מאוד עוינת, מתעבת אותי. פשוט מתעבת אותי. כמין שטן כזה היא הוליכה אותנו שולל. גם את החוקרים וגם את בית המשפט. פשוט לא יאומן. לא ביקשתי, מה אבקש שתוציא מכספה ותוציא זמן בחופשה שלה? שקר מוחלט".

במקביל נתניהו טרח לשלול את הטענות שלפיהן סייע למילצ'ן בנושאים שונים הנוגעים לו. חלקו של הדיון שעסק בסיוע הנטען של נתניהו למילצ'ן בעניין הויזה לארה"ב נערך ברובו בדלתיים סגורות מאחר שהוא נגע לעברו הביטחוני של איש העסקים. אולם, בכל הנוגע לעיסוק בהטבות המס הבהיר נתניהו שהוא כלל לא חשב שהוא מסייע למילצ'ן אישית, מאחר שלא ידע שהוא זכאי למעמד של תושב חוזר. "איך אני יכול לחשוב שהוא תושב ישראלי? העסקים שלו והילדים שלו באמריקה, למה שאני אחשוב משהו אחר? יש לו עסק ענק באמריקה. זה מה שכתבתי. גם מילצ'ן וגם הדס קליין, שהיא עדיין מאוד עוינת לי, מעידים שחצי שנה לאחר מכן אני נדהם שמילצ'ן הוא תושב חוזר בכלל", אמר נתניהו, וציין כי התיקון לפקודת מס הכנסה עליו מדובר לא הרחיב את סמכויות שר האוצר אלא בדיוק להיפך, צמצם אותן, "איך מגישים כתב אישום כזה רשלני, קשה להאמין שמישהו כתב את זה ולא חשב שיבדקו את זה. פה באים עם התיקון הזה כאילו אני עוזר למילצ'ן אבל התיקון מזיק למילצ'ן".

האישום השלישי והאחרון בכתב האישום הוא פרשת נתניהו-מוזס, או בשמה השני: תיק 2000. במרכזה אותן הקלטות מפורסמות של שיחות בין נתניהו למו"ל עיתון 'ידיעות אחרונות', ארנון (נוני) מוזס. במקרה הזה הגרסה של נתניהו פשוטה מאוד. על פי כתב האישום, ראש הממשלה קיבל ממוזס הצעה לעסקת שוחד בוטה. הוא, נתניהו, ידאג להביא לאישורו של 'חוק ישראל היום', ולהצרת צעדיו של החינמון של משפחת אדלסון, ובתמורה לכך המו"ל בעל הרקורד העוין, יתגייס למענו ולמען בחירתו מחדש לראשות הממשלה, באמצעות העיתון שבשליטתו וכוחו הרב. נתניהו, כך נטען בכתב האישום, לא באמת התכוון למלא את חלקו בעסקה, אך עשה את הדרוש על מנת לנטוע במוחו של מוזס את המחשבה שהוא שוקל את העסקה ברצינות. זאת במטרה לקבל ממוזס ומעיתונו טובת הנאה בדמות סיקור חיובי, לפחות לזמן מוגבל. כתוצאה מכך מוזס מואשם בעבירה של הצעת שוחד, ואילו נתניהו מואשם בהפרת אמונים.

הסיפור שסיפר נתניהו במענה לשאלות סנגורו היה שונה. בעוד מוזס יושב באולם (בהופעה נדירה, מאחר שהוא כמעט שאיננו פוקד אישית את הדיונים במשפטו) טען נתניהו שכלל לא הוצע לו באמת שוחד, על אף שבהקלטה שנמצאה במכשירו הסלולרי של ארי הרו נשמע מוזס אומר לכאורה דברים ברורים, והבטיח לדאוג שנתניהו יישאר בשלטון כל זמן שירצה בכך. נתניהו לא הסתפק בלטעון שמעולם לא התכוון לשתף פעולה עם הצעה כזו, ולמעשה טען שיש לזכות לא רק אותו אלא גם את מוזס. משום שגם הוא לא התכוון באמת לשום עסקה. לדברי נתניהו, לא היה מדובר בהצעת שוחד, אלא במפגש בין שני "שועלים פוליטיים" שאיש מהם לא התכוון למילה ממה שנאמר בחדר בין שניהם. 

נתניהו דחה את הניסיון להציג את ההחלטה שלו לאפשר חופש הצבעה בהצבעה על "חוק ישראל היום" בקריאה טרומית כ"צעד בונה אמון" שנועד לגרום למוזס להאמין שהוא נכון לעסקה. לדברי נתניהו, מוזס שלט באותם ימים שליטה מוחלטת באופוזיציה ובחלקים מהקואליציה, והוא חשש שתבוסה משפילה מדי תביא לקריסה מהירה של הקואליציה בראשותו. על אף זאת, לדבריו, כאשר החוק עבר ברוב גדול הוא ראה בכך תבוסה איומה, כלשונו, וצעד משמעותי בדרך להתפרקות הקואליציה שלו. "חשבתי שזו תבוסה איומה, שאנחנו עומדים בפני התפרקות הממשלה – ובוודאי בפני העברת החוק. נוני מנצח אותי בקרב הפרלמנטרי ביחס של שניים לאחד, שישים ח"כים ברחו מהכנסת ולא הצביעו בכלל – הפסדנו בקרב על האלמו. המוצב הזה נכבש. בעצם, הגעתי לגיא ההריגה. פירקו לי את הקואליציה".

"חשבתי שזו אמירת סרק, לא חשבתי שהוא מתכוון לזה ברצינות – והוא לא התכוון לזה ברצינות", קבע ראש הממשלה בתשובה לשאלה שהציג לו סנגורו, עו"ד עמית חדד. "נוני מוזס, שעובד נגדי 20 שנה חזק מאוד, הוא באמת יתמוך בי ויהפוך אותי לראש ממשלה? אני לא מאמין לרגע שהוא האמין לרגע במה שהוא אומר. זה היה נון איבנט, זו שיחה ריקה, לא נסללה דרכי באבנים זהובות לראשות הממשלה. אני לא ראיתי פה הצעת שוחד, ואני אומר לכם – אין פה הצעת שוחד. נוני באמת התכוון לומר שהוא יסובב את ספינת התותחים וכולם יירו את הפגזים לאן שאני אכוון? הוא לא התכוון לזה, ואני לא חשבתי שהוא מתכוון לזה".

כאן, אחרי 29 ימי דיונים ארוכים ומתישים שנפרשו על פני כמעט חמישה חודשים, צמה החקירה הראשית, במהלכה הוצגה לשופטים וגם לציבור הישראלי "גרסת נתניהו" לאירועי כתב האישום נגדו לאורכה ולרחבה. הסיפור העולה מהגרסה הזו מרתק, ובעיקר מנוגד לחלוטין לסיפור שאותו ביקשה התביעה לספר בכתב האישום ובעיקר במהלך "פרשת התביעה" הארוכה, שהסתיימה לפני מעט פחות מעשרה חודשים. גרסתו של ראש הממשלה לאירועים בשלוש הפרשיות הכלולות בכתב האישום נגדו מגחיכה את האישומים, ולעיתים אף מעמידה אותם באור נלעג. החל מהשבוע ועד לראשית חודש יוני ייחקר נתניהו בידי סנגוריהם של הנאשמים הנוספים במשפט, ואז תתחיל החקירה הנגדית, שבמהלכה יבקש צוות התביעה לחפש ולחשוף את כל החורים, הסתירות, והחולשות שבגרסת נתניהו. למעשה, יהיו אלו החודשים החשובים ביותר במשפט, ובסיומם, אף שסופו של המשפט כולו עוד רחוק מאוד, ייתכן שכבר נוכל להעריך בסבירות רבה כיצד הוא יסתיים.