פרשת התביעה במשפטו של חבר הכנסת לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי הסתיימה הבוקר (ראשון), לאחר שהתובע, עו"ד רועי רייס, הודיע לבית המשפט כי סיים להציג את ראיות התביעה והכריז "אלו עדיי". בעקבות זאת הודיע בן ארי כי בכוונתו לטעון "אין להשיב לאשמה" – טענה שלפיה הראיות שהציגה התביעה אינן מספיקות אפילו כדי לחייב את הנאשם להתגונן מפני האישומים נגדו.
בן ארי מואשם בריבוי עבירות של הסתה לגזענות לפי סעיף 144ב לחוק העונשין, בגין פרסומים והתבטאויות מהשנים 2017–2023. בכתב האישום נטען כי פרסם עשרות התבטאויות שבהן הציג את ערביי ישראל כ"גיס חמישי" וכ"אומה רצחנית", ייחס להם הזדהות עם טרור וקרא לגרשם.
חברי עוצמה יהודית מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר בדיון בבג"צ בעתירה לפסילתם | צילום: AFP
בהתאם להצעת השופט גיל גבאי, הוקצב לבן ארי שבוע להגשת טענותיו בכתב, ולאחר מכן יעמוד לרשות התביעה שבוע נוסף להגשת תגובתה. ההכרעה בבקשה תתקבל על סמך טענות הצדדים בכתב, ללא דיון נוסף. במהלך הדיון הזכיר השופט כי לצורך דחיית טענה של "אין להשיב לאשמה" אין צורך בראיות כבדות משקל. למרות זאת, בן ארי הבהיר כי בכוונתו להגיש את הבקשה.
הכי מעניין
בעקבות ההתפתחות החליט השופט גבאי שלא לדון בשלב זה בבקשות נוספות שהגיש בן ארי, ובהן בקשתו לזמן לעדות את התובע במשפט, עו"ד רועי רייס, ששימש גם כפרקליט המלווה של החקירה. הבקשה נשענת בין היתר על עדויות חוקרי המשטרה שהופיעו מטעם התביעה, ולפיהן רייס היה מעורב באופן משמעותי בהכוונת החקירה, עד לרמת ניסוח השאלות שהוצגו לנחקר.
אם תידחה הבקשה שלא להשיב לאשמה, תחל פרשת ההגנה ב־15 בנובמבר, ובמסגרתה תידון גם הבקשה לזמן את רייס לעדות. פרשת ההגנה צפויה להיפתח בעדותו של בן ארי עצמו, שתתקיים במתכונת חריגה בשל העובדה שהוא מייצג את עצמו במשפט.
ח"כ מיכאל בן ארי בבית המשפט העליון בירושלים, במהלך דיון בעתירה נגד החלטת המדינה שלא להעמיד לדין את חנין זועבי ואת השייח' ראאד סלאח בגין מעורבותם במשט המרמרה, 3 בספטמבר 2012 | צילום: פלאש 90
בעדותו צפוי בן ארי להתייחס לכלל הפרסומים המיוחסים לו ולטעון כי מדובר באזהרות לגיטימיות של איש ציבור מפני תפיסת עולם שגויה, שלדבריו שלטה במערכת הביטחון, במערכת המשפט וביתר זרועות השלטון. לטענתו, אותה תפיסה קרסה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023.
לפני כמה שבועות רשם בן ארי הישג משפטי, כאשר שופט בית המשפט המחוזי מרכז, רון סולקין, קיבל את ערעורו על החלטת שופט בית משפט השלום בכפר סבא, אביב שרון, שלא לחייב את הפרקליטות להעביר לידיו חומרים מתוך תכתובות פנימיות בין גורמים בפרקליטות ובמשטרה, הנוגעות לחקירתו ולהגשת כתב האישום נגדו.
בהחלטתו קבע השופט סולקין כי לחומרים יש רלוונטיות לניסיונו של בן ארי להוכיח כי כתב האישום נגדו הוגש ממניעים זרים, ולכן יש לחייב את הפרקליטות להעביר לידיו חלקים מהתכתובות הפנימיות בעניינו.
"לאחר שבית המשפט עיין בבקשה ובתגובה; שמע טענות הצדדים בשתי הישיבות שהתקיימו, מוצא כי המקרה דנן הוא אחד החריגים, בהם מחויב להעביר לידי העורר חלקים מהתכתובת הפנימית, שהם רלבנטיים לקו ההגנה שלו, לפיו הוגש כתב האישום נגדו משיקולים זרים, בזיקה לעמדותיו הפוליטיות ולהתמודדותו הצפויה בבחירות", ציין השופט בהחלטתו.
עוד כתבות בנושא
עוד ציין השופט כי בן ארי טען שהמשטרה לא ניהלה חקירה עצמאית, אלא שהחקירה נכפתה עליה למעשה בידי גורמי התביעה, גם זאת, לטענתו, משיקולים זרים.
בהמשך החלטתו התייחס השופט סולקין לממצאים שעלו מהתכתובות הפנימיות: "בתכתובת הפנימית התייחסות מפורשת להתמודדות העורר בבחירות ואף לצורך בהחשת החקירה משיקול זה. בנוסף, עולה מהמסמכים שהוגשו, לכאורה, עירוב תחומין בלתי ראוי, בין התביעה הכללית לבין היחידה החוקרת, כאשר, הלכה למעשה, הועברו לידי היחידה החוקרת, במסגרת 'השלמות חקירה', השאלות אותן יש לשאול, כלשונן, בניסוח התובע".
רון סולקין. | צילום: דוברות הראשות השופטת
השופט התייחס גם להסבר שהציגה הפרקליטות, ולפיו מעורבות התובע נבעה ממורכבות העבירה המיוחסת לבן ארי ומהמומחיות הנדרשת בחקירתה. לדבריו, הסבר זה יכול היה להצדיק הנחיה וליווי של היחידה החוקרת, "אך לא ניהול החקירה, הלכה למעשה, על ידי התביעה".
מדובר בהחלטה משמעותית עבור קו ההגנה של בן ארי, שכן לראשונה ניתנה החלטה שיפוטית שהתייחסה לגופן של טענותיו בדבר שיקולים זרים בחקירתו ובהגשת כתב האישום נגדו. עם זאת, ההחלטה אינה קובעת כי כתב האישום אכן הוגש ממניעים פסולים, אלא כי חלק מהתכתובות הפנימיות רלוונטיות לבירור טענות ההגנה ויש להעבירן לעיונו.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
