היועצת המשפטית לממשלה מבקשת משופטי בג"ץ להוציא צו ביניים דחוף שיעצור באופן מיידי את כל הליכי המינוי של ראשי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במתכונתה החדשה. בהודעתה תוקפת היועמ"ש בחריפות את ניסיונות שר המשפטים ומנכ"ל משרדו לקדם מחטף של מינויים בכירים בעיצומה של תקופת בחירות.
עוד כתבות בנושא
המהלך המשפטי מגיע בהמשך להחלטת בג"ץ מיום 4 באוגוסט 2026, שבה נדרשה המדינה להבהיר אם בכוונתה לקדם מינויים לפי תיקון 45 לפקודת המשטרה בתקופה שעד לבחירות המתוכננות ל-27 באוקטובר 2026.
במרכז עמדת היועמ"שית עומד ניתוח משפטי ועובדתי של תיקון 45 לפקודת המשטרה. בעמדה נטען כי החוק, המבקש לפרק את מח"ש במתכונתה המוכרת ולהקים תחתיה יחידה חדשה המוכפפת מנהלית ותקציבית לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו, הוצג על ידי הממשלה ככזה שרוב הוראותיו ייכנסו לתוקף רק שמונה חודשים לאחר פרסומו (לאחר הבחירות).
הכי מעניין
אולם, פרקליטות מחלקת הבג"צים, עורכות הדין שוש שמואלי ונעם נורקין ברלב, קובעות כי מדובר במצג שווא: "החוק מוצג כבעל תחולה נדחית עד לאחר הבחירות, תוך שבבחירות יבוצעו אך פעולות מקדמיות... אך בפועל מדובר בתחולה נדחית למראית עין, שכן בחינה מהותית של ההסדר מלמדת כי ליבת התיקון נכנסת לתוקף במסגרת הוראת התחילה ובפועל השפעתו של החוק מיידית".
לפי היועמ"שית, בעוד שהעברת הסמכויות הביצועיות נדחתה, הוראות המינוי של חברי הוועדה, מנהל המחלקה והממונה החדש נכנסו לתוקף מיידי עם פרסום החוק. סעיפים אלו מאפשרים לדרג הפוליטי הנוכחי לעצב מחדש את שדרת הניהול של גוף אכיפת החוק הרגיש ביותר במדינה עוד בטרם הליכה לקלפי.
החשיפה: מועמד יחיד שהורץ לוועדה ושליטה פוליטית מלאה
בהודעה צוין עוד כי לפי החוק, בוועדה שאמורה למנות את מנהל מח"ש ואת הממונה מכהנים חמישה חברים. נציב שירות המדינה אמור למנות נציג מקצועי בעל ניסיון בחקירות/תביעות "בהתייעצות" עם מנכ"ל משרד המשפטים. אולם מהבירור שנערך התגלה כי ב-17 ביוני 2026 פנה מנכ"ל המשרד אל הנציב והציע לו שם של מועמד יחיד בלבד מטעמו, בצירוף קורות חיים וחוות דעת משפטית פנימית. תוך ימים ספורים – וכבר ב-21 ביוני – ראיין הנציב את המועמד היחיד ואישר את מינויו. בכך, טוענת היועמ"שיצ, נוצר רוב פוליטי מובהק ואוטומטי בוועדה:
יו"ר הוועדה: מנכ"ל משרד המשפטים (איש אמון של השר).
חבר שני: עורך דין פלילי שמונה ישירות על ידי שר המשפטים.
חבר שלישי: הנציג המקצועי שהומלץ כמועמד יחיד ע"י המנכ"ל.
על כך קובעת היועמ"שית בהודעה לבית המשפט:
"מן העובדות שפורטו לעיל עולה, כי נוסף למנכ"ל משרד המשפטים ולנציג שמינה שר המשפטים, אף הנציג השלישי מונה במעורבות משמעותית של איש אמונו של השר, על יסוד בחינת המועמד היחיד שהעביר לנציב. התוצאה המתקבלת מן המכלול היא כי בוועדה הממנה את התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בגוף אכיפת החוק שיוקם, רוב חברי הוועדה – שלושה מתוך חמישה חברים – הם נציגי השר או שיש לו מעורבות משמעותית במינויים".
עוד כתבות בנושא
יתרה מכך, היועמ"שית מזכירה כי לפי לשון החוק הוועדה מוסמכת להתכנס ולדון במינויים ובפיטורים בפורום של שלושה חברים בלבד – כלומר בהרכב שכולו נציגים בעלי זיקה הדוקה לשר המשפטים.
בהמשך ההודעה מפרטת הפרקליטות את ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון (מהלכות וייס, לנדשטיין ולביא), הקובעת כי בתקופת בחירות מוטלת על הממשלה חובת איפוק וריסון מוגברת. ככלל, יש להימנע ממינויי קבע לתפקידים ציבוריים בכירים הדורשים מעורבות פוליטית, אלא אם קיים "כורח ודחיפות" ואין חלופת איוש זמנית. במקרה דנן, מבהירה היועמ"ש, אין שום דחיפות: מח"ש הקיימת פועלת כסדרה תחת ניהולו של ממלא מקום – המשנה למנהלת המחלקה, פרקליט בכיר בעל וותק של 25 שנה בפרקליטות ו-15 שנה במח"ש".
מנגד, ממשיכה ההודעה, קידום המינויים כעת יגרום לנזק מיידי ובלתי הפיך: "המינוי של כל אחד מתפקידים אלה... משקף את הוצאתו אל הפועל של שינוי רחב היקף באופן תפקודה של מערכת אכיפת החוק, שלעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית יפגע באופן קשה בעקרונות יסוד של אכיפת חוק מקצועית, שוויונית וא-פוליטית; וכן ייצור באופן מיידי, החל מרגע המינוי, אפקט מצנן קשה והרתעה בקרב שוטרים, חוקרים ותובעים, ויפגע בפעילותה של היחידה הקיימת".
היועמ"שית מדגישה כי לתקופת הבחירות יש רגישות מיוחדת, שכן המשטרה נדרשת לשמור על הסדר הציבורי, חופש המחאה ותקינות הבחירות. החדרת פוליטיזציה לגוף החוקר שוטרים דווקא בעת הזו עלולה להטיל מורא ולפגוע ביכולת האכיפה העצמאית.
עוד כתבות בנושא
