היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבג"ץ להוציא צו ביניים שיקפיא את יישומו של החוק החדש לשינוי מבנה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), בטענה כי מדובר במהלך חסר תקדים שיוביל ל"פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק" ויגרום לנזק בלתי הפיך עוד בטרם יוכרעו העתירות נגד החוק. כך עולה מתגובת המדינה שהוגשה לבית המשפט העליון במסגרת שלוש העתירות התלויות ועומדות נגד התיקון לחוק. לעת עתה, טרם נקבע מועד לדיון בעתירות. בינתיים, מאחר שהחוק כבר נכנס בחלקו לתוקף, המדינה מבקשת צו ביניים דחוף עוד לפני הדיון המלא בעתירות.
עוד כתבות בנושא
העתירות הוגשו בין היתר בידי התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, האקדמיה למען ישראל דמוקרטית ועשרות ניצבים ורבי-ניצבים בדימוס, הטוענים כי החוק פוגע בעצמאות מח"ש ומכפיף אותה לדרג הפוליטי.
בלב תגובת היועצת עומדת הטענה כי אף שהחוק מציג את עצמו כרפורמה ארגונית, בפועל הוא מקים "גוף חקירה ותביעה חדש לחלוטין", הכפוף ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו, באמצעות מנגנוני מינוי ופיטורים הנשלטים בידי הדרג הפוליטי. לטענת המדינה, מדובר במהלך שאינו משנה רק את מבנה מח"ש, אלא את יסודות מערכת אכיפת החוק בישראל.
הכי מעניין
ח"כ משה סעדה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
החוק, שאושר בחודש שעבר ביוזמת ח"כ משה סעדה ובתמיכת שר המשפטים יריב לוין, משנה מן היסוד את מעמדה של המחלקה לחקירות שוטרים. הוא מוציא את מח"ש מפרקליטות המדינה, מקים תחתיה יחידה חדשה הכפופה ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרדו, וקובע מנגנון חדש למינוי מנהל היחידה ובעל תפקיד נוסף, "הממונה על התיאום", שלו יוענקו סמכויות נרחבות להכריע במחלוקות בין מנהל היחידה ליועצת המשפטית לממשלה ולהשפיע על ניהול הליכים פליליים. תומכי החוק, ובראשם סעדה, טוענים כי הוא נועד לחזק את עצמאות מח"ש ולאפשר פיקוח אפקטיבי גם על גורמי אכיפת החוק עצמם.
עוד כתבות בנושא
בפתח התגובה מזהירה היועמ"שית כי "פוליטיזציה של גוף החקירה והתביעה" תיצור שלושה מעגלי פגיעה: תחילה בשוטרים, חוקרים ותובעים שיחששו מקבלת החלטות מקצועיות; לאחר מכן בגורמים אזרחיים ובהם עורכי דין, חושפי שחיתויות ועיתונאים; ולבסוף בכלל הציבור, משום שהדבר עלול להשפיע על אופן הפעלת סמכויות המשטרה כלפי אזרחים. "חוקרים, תובעים, יועצים משפטיים, עורכי דין, עיתונאים וגופי חברה אזרחית... פועלים תחת אפקט מצנן כבד משקל, הרתעה והשתקה", נכתב.
היועצת אף מסתמכת על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, ובהן דבריו של השופט אלכס שטיין כי "פוליטיזציה של המשפט הפלילי – תופעה חמורה ביותר שנמנית עם סממניו המובהקים של משטר רודני", וכן על פסק הדין בעניין תיקון פקודת המשטרה, שבו נקבע כי לדרג הפוליטי אסור להתערב בחקירות קונקרטיות.
לפי תגובת המדינה, הסכנה איננה עתידית בלבד. אף שהוראות מרכזיות בחוק אמורות להיכנס לתוקף רק בפברואר, נטען כי "ליבת התיקון" כבר נכנסה לתוקף, משום שהליכי מינוי בעלי התפקידים החדשים והקמת הגוף החדש מתחילים באופן מיידי. "מועד התחילה הנדחה של חלק מהוראות החוק יוצר מצג כאילו לא צפוי שינוי משמעותי בשטח בעת הקרובה, אך בפועל נקבעות עובדות משמעותיות בשטח ו'הרכבת כבר יוצאת מהתחנה'", נכתב.
עוד כתבות בנושא
עוד מזהירה היועצת מפני שיתוק פעילות מח"ש בתקופת בחירות, כאשר על שולחנה מונחים, לדבריה, תיקים בעלי רגישות ציבורית גבוהה. בתגובה נטען כי עובדים עלולים לעזוב את המחלקה, תתקשה בגיוס כוח אדם, וייווצר "כאוס ארגוני" ופגיעה בלגיטימיות של החלטותיה. המדינה מוסיפה כי גם אם החוק יבוטל בהמשך, "קשה יהיה עד בלתי אפשרי לתקן נזקים אלה בדיעבד", ובהם עזיבת חוקרים, עיכוב חקירות ופגיעה באפקטיביות האכיפה.
לאור זאת מבקשת היועצת מבג"ץ להורות על הקפאת כל הצעדים ליישום החוק עד להכרעה בעתירות, ובהם מינוי חברי ועדת האיתור, קידום מינויי המנהל והממונה, הקמת היחידה החדשה וקביעת תקציבה. לטענתה, השארת המצב הקיים למשך מספר חודשים, עד לדיון בעתירות, אינה צפויה לגרום נזק של ממש, בעוד שיישום החוק כבר כעת עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בעצמאות מערכת אכיפת החוק ובשלטון החוק.