מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה התשפ"ו–2026 של ח"כ משה סעדה. 43 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 39 מתנגדים.
עד היום פעלה מח"ש במסגרת פרקליטות המדינה, בראשה עומד מנהל המתמנה במכרז, והיא הייתה כפופה מקצועית ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליט המדינה. החוק מציע להקים את המחלקה לחקירות שוטרים כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, ולהסמיכו לחקור ולהעמיד לדין שוטרים בגין עבירות פליליות, לרבות עבירות קלות. עוד מוצע לקבוע מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, וכן ליצור תפקיד של ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, שיהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים ולהורות, במקרים המתאימים, על העברת תיקים בין הגופים.
בנוסף, מוצע להפריד את מח"ש ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שהסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה. המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועמ"ש ופרקליט המדינה, למעט כאשר ההנחיות מעניקות סמכות לגורם חיצוני למחלקה. כמו כן, מוצעים תיקונים הנוגעים לאזרוח מלא של מח"ש, וכתוצאה מכך גם הוראות בעניין הגישה של עובדי מח"ש למערכות המידע של המשטרה.
הכי מעניין
יוזם ההצעה, ח"כ משה סעדה: "היום אנחנו עושים רפורמה. זהו יום בשורה לעם ישראל כולו שבו אנו מתקנים את מערכת אכיפת החוק. לא יהיו עוד עבריינים בשירות החוק, לא יהיו אנשים מעל החוק. במדינת ישראל כולם יהיו שווים בפני החוק. אין מחלוקת כיום שמח"ש אינה מתפקדת וחייבת לעבור שינוי. המערכת הזו סטתה מהמסלול הערכי שלה. החוק יחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט".
עוד כתבות בנושא
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשנים האחרונות, דו"חות של מבקר המדינה, הדו"חות השנתיים של הסנגוריה הציבורית וכן דו"ח של הצוות שהוקם בממשלה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים, הצביעו על ליקויים בטיפול המערכתי בעבירות שוטרים. דעת הרוב בצוות הממשלתי שעסק בכך, הדגיש את הקושי העולה מכפיפותה של מח"ש לפרקליטות, ואת הקשר ההדוק בין הפרקליטות למשטרה, ועל כן המליץ להפריד את המחלקה מכפיפות לפרקליטות ולכוננה כגוף עצמאי".
הבוקר (חמישי) הגישה התנועה לאיכות השלטון עתירה לבג"ץ נגד החוק. במסגרת העתירה מבקשת התנועה מבית המשפט להוציא צו על תנאי לביטול התיקון, ולחלופין צו על תנאי נגד ההוראות המסדירות את פוליטיזציית הליכי המינוי לתפקיד מנהל מח"ש ולתפקיד הממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים, וכן לקיים דיון דחוף בעתירה נוכח לוח הזמנים החקיקתי.
לעמדת התנועה, התיקון פוגע פגיעה קשה בעצמאותה של מח"ש. הכפפת מנגנוני המינוי, הכהונה וההדחה של העומדים בראשה לגורמים בעלי זיקה פוליטית הופכת אותה מגוף אכיפה מקצועי לגוף החשוף להשפעה פוליטית. מעבר לכך, נטען בעתירה, התיקון פוגע בזכויות אדם – ובהן הזכות להליך הוגן, עקרון השוויון בפני החוק וחופש המחאה וההפגנה – בשל החשש כי החלטות מח"ש ומערכת אכיפת החוק יושפעו משיקולים פוליטיים ולא משיקולים מקצועיים בלבד. פגיעות אלה אינן עומדות בתנאי פסקת ההגבלה: הן אינן לתכלית ראויה ואינן מידתיות, ועל כן דין התיקון להתבטל.
עו"ד סתיו לבנה להב, ראש אגף משפט בתנועה לאיכות השלטון: "הצורך בשיפור מח"ש הוא הכרחי, אבל עצמאותה אינה בעיה שצריך לפתור אלא ערך שצריך להגן עליו. במקום לחזק את מח"ש, התיקון הופך אותה לחשופה להשפעה פוליטית ומעניק לשר המשפטים השפעה חסרת תקדים על מי שאמור לפקח על אכיפת החוק. גוף שחוקר שוטרים חייב להיות עצמאי מהדרג הפוליטי. זהו תנאי בסיסי לשלטון החוק ולשוויון בפני החוק".
עוד כתבות בנושא
