יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הודיע היום (ראשון) על שינוי דרמטי במתווה קידום חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה: במקום לקדם את מלוא הצעת החוק, יפוצל החוק לשני חלקים, כאשר בשלב זה תקדם הקואליציה רק את הסעיפים שכבר נידונו בוועדה, ואילו החלק העוסק בהקמת מוסד התובע הכללי ובהפרדת הסמכויות הפליליות יידחה לדיון בכנסת הבאה. המהלך מגיע על רקע החשש בקואליציה שלא ניתן יהיה להשלים את הליך החקיקה של ההצעה המלאה לפני פיזור הכנסת.
לפי המתווה שהציג רוטמן, לקריאה שנייה ושלישית יקודמו הסעיפים העוסקים במעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, בייצוג המשפטי של הממשלה ובהסדרת מנגנון ה"אוברולינג", שיאפשר לממשלה, במקרים מסוימים, שלא לקבל את עמדת היועץ המשפטי. מנגד, הפרקים העוסקים בתפקיד התובע הכללי, בהליכי מינויו ובהעברת היועץ המשפטי מכהונתו יוצאו מהצעת החוק בשלב זה ויידונו רק בעתיד.
עוד כתבות בנושא
בפתח הדיון דחה רוטמן את הטענות שלפיהן מדובר בחקיקה מזורזת. "שמעתי שמועות על ריצה באטרף, ואני לא חושב ש-59 דיונים בחוק, 40 מתוכם לקריאה ראשונה, זו חקיקה חפוזה", אמר. לדבריו, כבר מראשית הדיונים סבר שישנם סעיפים שניתן לחוקק גם ללא השלמת פיצול התפקיד עצמו, ואילו הסוגיות הנוגעות לתובע הכללי "דורשות דיון נוסף" ולכן ימשיכו להתברר בכנסת הבאה.
הכי מעניין
יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, הסביר כי משמעות הפיצול היא שבשלב זה לא יפוצל כלל תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. "תפקיד היועץ נותר תפקיד מאוחד - אין פיצול של התפקיד", אמר. לדבריו, כל הפרקים הנוגעים לתובע הכללי, ובהם הליך המינוי וההעברה מכהונה, יוסרו מההצעה. עם זאת, הזהיר כי כעת "המוקד הוא ההשלכה על התחום הפלילי", משום שמנגנון האוברולינג עלול להשפיע גם על סוגיות בעלות השלכות פליליות, וכי הנוסח הנוכחי "לא מספק בגידור התחום הפלילי". בליי ציין כי יש צורך בהגנות ברורות יותר כדי למנוע פגיעה בעצמאות האכיפה.
באופוזיציה תקפו הן את ההליך והן את המהות. ח"כ גלעד קריב טען כי מדובר ב"שינוי שאינו טכני אלא תקדימי", וכי לא ניתן לדון בנוסח החדש עוד לפני שהמליאה אישרה את עצם פיצול הצעת החוק. ח"כ יואב סגלוביץ' דרש לקבל חוות דעת כתובה באשר להשלכות השינויים, במיוחד ביחס להגנה על האינטרס הציבורי ועל דיני הבחירות.
גם משרד המשפטים מתח ביקורת חריפה על המהלך. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, טען כי אף שפוצלו סעיפי התובע הכללי, ההצעה אינה מחזקת את מוסד היועץ אלא דווקא מחלישה אותו. לדבריו, "הצעת החוק שמונחת בפנינו מסירה את המסכות - אחרי שהחוק הזה יעבור היועץ המשפטי לממשלה יהפוך לעורך הדין הפרטי של הממשלה ולא יוכל למלא את תפקידו כפי שהוא קיים היום".
עוד כתבות בנושא
לימון קשר בין הדיון בוועדה לבין החלטת הממשלה שנדונה במקביל שלא להכיר בפעולות מועצת הרשות השנייה לאחר פסיקת בג"ץ. "בעודנו מדברים פה בוועדה, הונחה הצעת החלטה של שר התקשורת בדבר אי־הכרה בפעולות מועצת הרשות השנייה, בניגוד להחלטת בית המשפט העליון. ככה זה ייעשה אחרי שהחוק יעבור – כשיהיו חוות דעת משפטית או פסק דין שלא ימצאו חן בעיני הממשלה, היא תעשה אוברולינג. החוק ינרמל הפרה שיטתית של החוק", אמר.
עוד הזהיר לימון כי חרף ההחרגה שנקבעה לכאורה לתחום הפלילי, בפועל קיימים תחומים רבים שבהם הייעוץ המשפטי והאכיפה הפלילית שלובים זה בזה, ובהם ניגודי עניינים, חוקיות הפגנות, מדיניות חקירה והעמדה לדין. לדבריו, "זה נותן פתח להתערבות הממשלה באכיפת החוק - דבר שבית המשפט כבר קבע שהוא סממן לשלטון לא דמוקרטי".