אם מישהו היה זקוק לעוד הוכחה להכרחיותו של הצורך בפיצול משרת היועמ"ש, הוא היה יכול למצוא אותה בהופעה המוזרה קמעה של ששת המשנים ליועמ"שית השבוע בישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. במופע משותף נדיר התייצבו שרון אפק, גיל-עד נועם, אביטל סומפולינסקי, כרמית יוליס, יובל רויטמן וכמובן גיל לימון, וכמקהלה מתוזמרת הסבירו שהחוק נורא ואיום שיפגע בעצמאותם, עצמאות שהובילה לגמרי במקרה, כל אחד מהם בנפרד, לחשוב ולומר בדיוק את אותם הדברים.
את מופע חוסר המודעות העצמית הזה פתח שרון אפק, המשנה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים, שסיפר כמה חשוב שהייעוץ המשפטי לממשלה יהיה "א-פוליטי" והזהיר שהמשפט הפלילי ואכיפת החוק יהפכו לפוליטיים. "אם הייעוץ המשפטי משרת קו פוליטי, אז השיקולים הפוליטיים יכתיבו אילו הפגנות יהיו במדינה ואילו לא, נגד מי ישתמשו באמצעים מסוימים ונגד מי לא", הזהיר אפק, שכנראה בשל יומו העמוס הצליח לפספס כמה פרשיות קטנות בישראל. אירועים כמו כתב האישום המופרך שהוגש רק השבוע נגד רעות בן-חיים, ממובילות "צו 9" על חסימת משאיות סיוע לעזה, בזמן שמאות חוסמי הכבישים בתקופת מחאות הרפורמה יצאו ללא כלום. את מריחת החקירה בנוגע להדלפה של ח"כ גלעד קריב מול מהירות הטיפול בהדלפה של ח"כ טלי גוטליב. שלא לדבר על מסע הציד נגד כל מי שקשור איכשהו ללשכת נתניהו, שהגיע עד כדי ההתנהלות השערורייתית נגד העיתונאי צביקה קליין. ואלו באמת רק כמה אירועים על קצה המזלג.
שרון אפק עם קבלת דרגת אלוף, יולי 2018. | צילום: דובר צה"ל
אולם עם כל הכבוד לעו"ד אפק, מופע השיא של תיאטרון האבסורד הזה היה שייך לעו"ד גיל לימון, אחרון הדוברים מבין השישה. לימון, למי שלא יודע, הוא שעומד מאחורי חוות הדעת המשפטיות המופרכות ביותר שיצאו מידי הייעוץ המשפטי - נגד הממשלה. חוות דעת מופרכות עד כדי כך שאפילו בג"ץ דחה אותן. ובכן, אותו עו"ד לימון התמקד בדבריו בחשיבות המכרעת שיש בכך שהייעוץ המשפטי לממשלה יהיה עצמאי משום שהעצמאות הזאת מאפשרת לו לבחון את סוגיית מינוי הבכירים באופן ממלכתי. האיש שהתנגד למינוי של אודליה מינס למ"מ מועצת הרשות השנייה, למינוי דוד זיני לראש שב"כ ולמינוי רומן גופמן לראש המוסד – התנגדויות שאף לא אחת מהן הוצדקה בבג"ץ – עדיין בטוח שהוא צריך להיות "שומר הסף" בכל הנוגע למינוי בכירים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בין לבין דיברו גם שאר המשנים - נועם, סומפולינסקי, יוליס ואפילו רויטמן, שחזר על אזהרות "המהלך הזה יפגע בכלכלה", שכולנו זוכרים שהופרחו בימי הפגנות הרפורמה, ולאחר מכן הופרכו. איכשהו כולם הסבירו למה חשוב שכל הכוח יישאר בידיים שלהם. אף לא אחד מהם העז לחרוג ולו מעט מהשורה, ולומר אפילו בחצי פה כדי לצאת ידי חובה משפט ברוח "נכון שיש מה לתקן, אבל לא זו הדרך". חס וחלילה. הרי הייעוץ המשפטי הוא כליל השלמות.
רק בסוף הדיון עדכן יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן את לימון, אפק וחבריהם על מידת האמון הירודה של הציבור במערך הייעוץ המשפטי לממשלה, שעומד על 37 אחוזים על פי מדד של אוניברסיטת רייכמן. אלא שעם כל הכבוד לרוטמן, המספר הזה לא מציג את התמונה המלאה.
רוטמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
כי בניגוד ל"א-פוליטיות" המדומיינת שאפק תיאר, מבט מעמיק בסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מ-2025 מגלה שמוסד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא פוליטי לעילא ולעילא. בקרב מצביעי האופוזיציה (ללא המפלגות הערביות) האמון ביועמ"שית נע בין 67 ל-87 אחוז, לעומת 6 עד 16 אחוז בלבד בקרב מצביעי הקואליציה. הפער מבטא את שנכתב ונאמר בכל מקום: כיום הייעוץ המשפטי לממשלה הוא האופוזיציה האמיתית במדינת ישראל.
התייצבותם של ששת המשנים בוועדה, כשבפיהם מסרים אחידים כאילו הם מקהלה מאורגנת, לא מעידה על עצמאות מחשבתית, אלא על מונופול כוחני שמגן על שלטונו. הפער התהומי באמון הציבורי מוכיח שהמסכה הוסרה: אזרחי ישראל מבינים היטב מתי משווקים להם עמדה פוליטית באריזה של משפטנות טהורה. כדי שהממשלה תוכל למשול, וכדי שנוכל לדבר על שלטון החוק בלי מירכאות כפולות, הגיע הזמן לפזר את המקהלה. החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש הוא צעד הכרחי עוד בכנסת הנוכחית.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
