בית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ מקיים הבוקר (ראשון) דיון בהרכב מורחב של 11 שופטים בעתירות המבקשות לבטל את התיקון לחוק יסוד: השפיטה ולחוק בתי המשפט, המסדיר מחדש את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת אופן בחירת השופטים. הדיון יועבר בשידור חי.
החוק, שאושר בכנסת במרץ 2025, הוא אחד מחוקי הדגל של הרפורמה המשפטית ונועד לשנות את מנגנון בחירת השופטים, שלטענת תומכיו העניק במשך שנים כוח רב לגורמים במערכת המשפט ובלשכת עורכי הדין. החוק קובע הרכב חדש לוועדה ומרחיב את השפעת נבחרי הציבור על הליך המינויים, תוך קביעת מנגנוני הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה.
השופט יצחק עמית המליץ בפתח הדיון להתמקד בשאלה של התיקון החוקתי הלא חוקתי בהקשר לחוק, ולא בשאלת סמכות הביקורת השיפוטית על חוקי היסוד. עוד אמר כי כל הפרעה באולם תגרור הוצאה של הגורם המפריע מהאולם.
הכי מעניין
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בדיון נגעה להחלטת המחוקק להוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים ולהחליפם בנציגי ציבור.
לפי ההסדר החדש, הוועדה תמשיך למנות תשעה חברים, אך שני נציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בשני משפטנים בעלי כשירות להתמנות לשופט עליון, שייבחרו בידי הקואליציה והאופוזיציה. לצד זאת מבטל החוק את דרישת הרוב המיוחד של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה למינוי שופטי בית המשפט העליון, וקובע מנגנון חדש המבוסס על רוב בוועדה לצד חובת שיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה במינוי שופטים לעליון. בכך מבקשים יוזמי החוק להחליף את שיטת הווטו שהייתה נהוגה עד כה, כשהטענה נגד השיטה הקיימת היא שהווטו הוא של השופטים, איתם בד"כ משתפים פעולה נציגי הלשכה.
נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, טען כי בין הנימוקים לשינוי עמד החשש לניגודי עניינים מובנים הנובעים ממעמדם של עורכי דין המופיעים בפני שופטים ומעורבים במערכת המשפט. השופטים התקשו לקבל את הטענה. השופטת דפנה ברק־ארז ציינה כי מדובר ב"שינוי רדיקלי" בחוק היסוד, והעירה כי גם אם קיים חשש לניגוד עניינים, בדרך כלל קיימים פתרונות מידתיים יותר מאשר הדחת קבוצה שלמה מהוועדה. השופט עופר גרוסקופף הוסיף כי הטענה בדבר שחיתות בלשכת עורכי הדין אינה מצדיקה בהכרח את הוצאת נציגיה מהוועדה, ושאל: "שמעתי שיש גם שחיתות של נבחרי ציבור שאפילו הוכחה בבית משפט, אז גם אותם יש להוציא?".
הנשיא עמית טען נגד הטיעון של ברט כי ממקרה אפי נווה הוא למד שכל הכוח נמצא בידי הפוליטיקאים בוועדה, שידועה הברית שכרת נווה – נציג לשכת עורכי הדין, עם שרת המשפטים דאז, איילת שקד. "אפי נווה לבדו לא היה יכול לעשות כלום. מישהו שהיה מכיר היה מגיע למסקנה הפוכה, שאולי במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין צריך להוציא פוליטיקאים מהוועדה?"
במהלך חילופי הדברים התפרצה ח"כ טלי גוטליב מספר פעמים מהקהל. לאחר שהמשיכה להעיר הערות ביניים, הורה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית להוציאה מהאולם.
בהמשך, נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הביע חשש חריף מהשפעת החוק על דמותה של מערכת המשפט בעתיד. בתגובה לטענת הכנסת כי מדובר ב"ספקולציות" ובתרחישים עתידיים, השיב עמית כי הסכנה כבר ניכרת כיום: "איך אמרו במקורותינו, הגשש החיוור? 'זה היה היום בבוקר'. זה היה היום בבוקר, כאשר לא מקדמים שופטים ראויים בגלל שיקולים פוליטיים". עמית הוסיף כי "בטווח של 15 שנים, כאשר ייווצרו לנו שופטים פוליטיים וכל מערך השיקולים ישתנה, גם ה־DNA השיפוטי עלול להשתנות", והזהיר כי אם התיקון ייכנס לתוקפו, התופעה "תקרה בחזקת ארבע". לדבריו, "זו לא ספקולציה, זו ידיעה ודאית של מי שמכיר את המערכת והיה בתוך הוועדה לבחירת שופטים".
השופטת יעל וילנר הטילה ספק בטענת הכנסת כי החוק יעודד הסכמות רחבות בין קואליציה לאופוזיציה. לדבריה, בהיעדר הסכמה מאפשר החוק לכל אחד מהמחנות לקדם את מועמדיו, ולכן אינו יוצר בהכרח תמריץ לפשרות. מהשאלות וההערות שהפנו חברי ההרכב לנציג הכנסת עלה חשש ממשי מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט והגברת משקלם של שיקולים פוליטיים בהליכי מינוי השופטים.
לצד החששות שהעלו חלק מחברי ההרכב מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט, נשמעו גם קולות זהירים יותר באשר להתערבות שיפוטית בחוק יסוד. השופט נעם סולברג תהה בפני נציג היועצת המשפטית לממשלה עו"ד ענר הלמן, האם עצם החשש מהגברת כוחם של הפוליטיקאים בוועדה מצדיק פסילת חוק יסוד, ואמר כי מעמדת היועמ"שית עולה לכאורה תפיסה שלפיה "השופטים ועורכי הדין הם הטובים והפוליטיקאים הם הרעים".
השופטת גילה כנפי־שטייניץ הזכירה כי בג"ץ כבר פסל חוק יסוד בעבר, והדגישה את המשמעות הכבדה של התערבות נוספת בחוק יסוד. לדבריה, לעיתים השלכותיהן של רפורמות מתבררות רק שנים לאחר חקיקתן, ותהתה מדוע על בית המשפט להכריע בסוגיה כעת, במיוחד כאשר החוק טרם נכנס לתוקף וישראל נמצאת ערב מערכת בחירות. הדברים משקפים את המתח בתוך הדיון בין שאלת תוכנו של החוק לבין שאלת היקף סמכותו של בג"ץ להתערב בחוקי יסוד.
הוועדה לבחירת שופטים, נובמבר 23 | צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ
העתירות הוגשו על ידי שורת ארגונים, הטוענים כי החוק פוגע בעצמאות מערכת המשפט. מנגד, הכנסת והממשלה טוענות כי מדובר בהסדר מאוזן המחזק את הייצוג הדמוקרטי בתהליך בחירת השופטים ומקרב את ישראל למודלים הנהוגים במדינות דמוקרטיות אחרות.
בחודש ינואר האחרון הוציא בג״ץ צו על תנאי בעתירות, והורה לכנסת, לממשלה ולשר המשפטים לנמק מדוע לא יבוטל החוק.
עוד כתבות בנושא
החוק החדש החליף את שני נציגי לשכת עורכי הדין בנציגי ציבור ומעצב מחדש את מנגנוני ההסכמה הנדרשים למינוי שופטים בכל הערכאות. מאחר שהחוק טרם נכנס לתוקף בפועל, אחת הסוגיות המרכזיות שתעמוד בפני ההרכב היא האם קיימת הצדקה להתערבות שיפוטית מוקדמת בחוק יסוד שתחולתו נדחתה לכנסת הבאה.
הדיון צפוי לעסוק שוב, כבמקרים נוספים בעבר, בשאלה העקרונית האם מוסמך בג״ץ להתערב בחוק יסוד שחוקקה הכנסת מכוח סמכותה המכוננת. סוגיה זו עומדת במוקד המתח בין הרשויות בשנים האחרונות, והכרעת בית המשפט עשויה להיות בעלת השלכות רחבות על יחסי הכנסת ובית המשפט.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
