רצו "לשעשע": תלמידות סמינר יפצו את חברתן על פרסום לשון הרע

שתי תלמידות סמינר הפיצו על חברתן ללימודים בת ה-18 בפוסט באינסטגרם, כי היא מקיימת יחסים עם רופא, נכנסה להריון וביצעה הפלה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בנות סמינר, אילוסטרציה. | יונתן זינדל, פלאש 90

בנות סמינר, אילוסטרציה. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בית משפט השלום בבית שמש קיבל תביעת לשון הרע שהגישה דבורה זייבלד באמצעות עו״ד חיים איציקובסקי, נגד שתי תלמידות שלמדו עמה בסמינר חרדי, לאחר שפרסמו עליה באינסטגרם פוסט כוזב שייחס לה קשר אינטימי עם רופא מבוגר, היריון והפלה. השופט אלעד לנג קבע כי מדובר ב"לשון הרע מובהקת", וחייב את שתי הנתבעות לפצות את התובעת בסכום כולל של 80 אלף שקלים.

עוד כתבות בנושא

הפרשה החלה בדצמבר 2023, כאשר על קירות בית הספר נתלו מודעות עם קוד QR שהוביל לעמוד אינסטגרם אנונימי. באחד הפוסטים פורסמו פרטיה האישיים של זייבלד לצד הטענה כי היא מנהלת קשר עם רופא גרוש בן 41, נכנסה ממנו להיריון ועברה הפלה. "דבורה זייבלד. בת 18 לומדת בנתיבות בכיתה י"ב גרה בבית"ר עילית. היא עוזרת במרפאת שיניים בביתר. היא מבלה את שעות אחר הצהריים עם הרופא בלי ידיעת ההורים שלה... בגיל 17 היא נכנסה להריון ממנו ועשתה הפלה. זאת דבורה", נכתב בפוסט הכזב. בית המשפט קבע כי מדובר בטענות שקריות לחלוטין, אשר שולבו בפרטים אמיתיים על התובעת כדי להעניק לפרסום אמינות.

בפסק הדין דחה השופט את ניסיונן של הנתבעות להציג את המעשה כ"מעשה קונדס" או בדיחה תמימה. "הפרסום בענייננו מהווה לשון הרע מובהק", כתב, לאחר שקבע כי יוחסו לתובעת "מעשים העלולים לבזותה ולהשפילה בעיני הבריות". עוד הדגיש כי הפרסום ייחס לה "קיום יחסים מיניים ממש... עם גבר גרוש בגיל היותר מכפול מגילה", ואף היריון והפלה.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

השופט עמד גם על ההקשר החברתי שבו פורסמו הדברים: "הביטויים שנכללו בפרסום היו משפילים ומבזים באופן מיוחד" לנוכח השתייכותה של התובעת למגזר הדתי-חרדי, שבו "חל איסור חברתי-מוסרי חמור" על התנהלות מהסוג שיוחס לה.

במהלך ההליך טענו הנתבעות כי הפוסט פורסם בהשראת סדרת טלוויזיה שהייתה פופולרית, "אחד מאיתנו משקר", וכי מטרתו הייתה "לשעשע" וליצור עניין ו"חיי קהילה תוססים בסמינר". בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי "רצונה הנטען של הנתבעת 'לשעשע, לייצר עניין ותוכן ולגרוף יוקרה' באמצעות הפרסום על חשבון שמה הטוב של התובעת – אינו זכאי להגנת החוק".

פסק הדין מתאר את עוצמת הפגיעה שגרם הפרסום בבית הספר. לפי העדויות, האירוע יצר "בלגן", "המון בכי" ו"המון צער ועוגמת נפש", עד כדי שחרור התלמידות לבתיהן. מנהלת בית הספר העידה כי מדובר היה ב"שבר גדול בתיכון" וכי "כזה אירוע לא היה".

השופט קיבל גם את גרסת התובעת לגבי הנזק שנגרם לה. היא תיארה כי הרגישה ש"נכנסה לים סוער", כי "הנשמה יצאה מהגוף" ו"כאילו ירו בי", ונמנעה במשך תקופה מפעילויות חברתיות ומהגעה סדירה ללימודים.

עוד כתבות בנושא

בקביעת הפיצוי ציין בית המשפט כי הפרסום שילב עובדות נכונות עם "עובדות שקריות וממוצאות", באופן שהיה עלול להטעות את הקוראים לחשוב שכל תוכנו אמת. השופט חילק את הפיצוי בין שתי הנתבעות: 50 אלף שקל על אחת מהן ו-30 אלף שקל על השנייה. לצד זאת נדחתה הודעת צד שלישי שהוגשה נגד בית הספר, לאחר שנקבע כי האחריות לפרסום היא אישית של המפרסמות.