האלוף רומן גופמן יחל מחר (שלישי) לשמש בתפקיד ראש המוסד, לאחר שהיום בשעות אחר הצהריים ניתן פסק דינו של בג"ץ הדוחה את העתירות נגד המינוי ברוב דעות. העתירות הוגשו בידי אורי אלמקייס והתנועה למען איכות השלטון, ובהן נטען כי מעורבותו בפרשת הפעלתו של אלמקייס, והניסיון שעשה לטענתם גופמן לטייח את מעורבותו, מלמדים על פגם בטוהר מידותיו שאיננו מאפשר למנותו לראש המוסד. לעמדתם הצטרפה גם היועצת המשפטית לממשלה, שקבעה כי יש לפסול את המינוי, ודרשה מבג"ץ שלא לאמץ את עמדת הרוב בוועדה המייעצת למינוי בכירים, עמדה שקבעה כי יש לאשר את המינוי.
השופט גרוסקופף, שכתב את חוות הדעת העיקרית, רבע כי התנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס אינה כזו המטילה בו דופי ערכי, בוודאי לא כזה העשוי לפסול אותו מלשמש כראש המוסד. הטענות כי האלוף גופמן הפעיל במודע קטין או כי הטעה במכוון את גורמי צה"ל ביחס לחלקה של אוגדה 210 בפרשת אלמקייס לא בוססו בראיות שהוצגו לפני הוועדה; הטענה כי האלוף גופמן "הפקיר" במסגרת פרשת אלמקייס גורמים שפעלו בשליחותו היא טענה שגויה, הנובעת מהצגה שגויה של מהות הפרשה, והתעלמות מחלקה הזניח של אוגדה 210 בחקירה הביטחונית והפלילית שהתנהלה לגביה; לבסוף, אין חולק כי נפלו כשלים בהתנהלותו של האלוף גופמן בקשר לפרשת אלמקייס, ובשל כך אף ננקט נגדו בשעתו צעד משמעתי על ידי מפקד פיקוד הצפון דאז, ואולם כשלים אלה אינם נוגעים לעניינים של טוהר המידות. המסקנה העולה מכך היא שהחומר הרב שהוצג לוועדה ביחס לפרשת אלמקייס מלמד כי אין בה כדי להכתים את הקריירה המרשימה של האלוף גופמן בכתם ערכי. משכך אין היא מצדיקה את פסילתו מלשמש בתפקיד ראש המוסד.
עוד כתבות בנושא
השופט שטיין הצטרף למסקנה בדבר דחיית העתירה. השופט שטיין סבר כי הגם שאיסוף הראיות על ידי ועדת הבכירים לא היה במיטבו, אין מדובר בפגם שיורד לשורש העניין אשר מביא לבטלות ההחלטה שקיבלה הוועדה בעניין מינויו של האלוף גופמן לתפקיד של ראש המוסד. השופט שטיין אישר אפוא את עמדתה של ועדת הבכירים וקבע כי במעשיו של האלוף גופמן בפרשת אלמקייס לא נפל שום רבב אשר עולה כדי סטייה מטוהר המידות. לצד קביעות אלה, השופט שטיין מתח ביקורת חריפה על ההאשמות חסרות הבסיס שהוטחו באלוף גופמן על ידי בא-כוחה של התנועה לאיכות השלטון בכובעה כ"עותרת ציבורית".
הכי מעניין
השופטת ברק-ארז סברה, בדעת מיעוט, כי יש להמשיך בבירור העתירה ולא לדחותה בשלב זה. השופטת ברק-ארז הצטרפה לעיקרי חוות דעתו של השופט גרוסקופף במישור העקרוני, אך סברה כי הפגמים שעליהם הצביע אף הוא בעבודת הוועדה, ובפרט בדעת הרוב בה, אינם מאפשרים לסיים את הבירור בשלב זה. לשיטתה, מאחר שהפגמים נוגעים לתשתית העובדתית שעמדה בפני הוועדה, גם בחינה מדוקדקת של אותה תשתית עובדתית חסרה בידי בית המשפט לא תוכל לרפא את הפגם. באופן קונקרטי, השופטת ברק-ארז סברה כי נותרו שני סימני שאלה משמעותיים שהבדיקה בעניינם לא הושלמה עד תום.
ראשית, שאלת אמירת האמת במסגרת הבירור שערך רח"ט הפעלה, אשר במסגרתו האלוף גופמן מסר שלא ידוע לו על קשר כלשהו של אוגדה 210 עם ערוצי טלגרם בכלל ועם ערוצו של אלמקייס בפרט. שנית, שאלת "העמידה מנגד" (שכונתה גם שאלת ההפקרה), הנוגעת להתנהלותו של האלוף גופמן לאחר שנודע לו על מעצרו של אלמקייס. השופטת ברק-ארז עמדה על כך שהוועדה נמנעה מלהשלים את עבודתה על דרך זימונם של עדים נדרשים שטרם הופיעו בפניה, וכן זימון חוזר של עדים שלהם היה צריך להוסיף ולהציג שאלות שלא הועלו עד כה. השופטת ברק-ארז הסבירה כי עדים אלה היו יכולים לשפוך אור על תשובותיו של האלוף גופמן, להשלים את התמונה העובדתית ולסייע ביישובן של גרסאות סותרות.
עוד כתבות בנושא
נזכיר כי הטענות נגד גופמן נגעו כאמור בעיקרן לפרשת הפעלתו של הנער אורי אלמקייס, מי שהפעיל באותה עת ערוץ טלגרם פופולרי, לצורך ביצוע מבצע השפעה שמטרתו הרחקת חיזבאללה וגורמים איראניים מרמת הגולן הסורית. בשנת 2022 נעצר אלמקייס בחשד לפרסום ידיעות מסווגות ואף הוגש נגדו כתב אישום שבוטל לבסוף. למעשה, זהו שילוב של שתי פרשות שהחיבור ביניהן הוא במידה רבה מלאכותי. במסגרת הפרשה הראשונה קיבל אלמקייס מידע רב משני חיילים ביחידה המשתייכת לאגף המודיעין, שכלל גם ידיעות מסווגות שפרסומן עלול היה לפגוע בביטחון המדינה. שני החיילים הללו נחקרו, האחד נדון למאסר ממושך ועם השני נחתם לאחרונה הסדר טיעון. במסגרת הפרשה השניה העביר רס"ן צור, קצין מודיעין באוגדת הבשן בראשה עמד גופמן מידע לא מסווג לאלמקייס, כחלק ממבצע השפעה שמטרתו היתה להרחיק מחבלי חיזבאללה וגורמים פרו איראניים מאזור רמת הגולן הסורית. אלמקייס לא ידע שהוא משמש כלי במבצע השפעה, ועצם ניהולו של המבצע על ידי אנשיו של גופמן, באישורו, היה מנוגד לנהלי צה"ל. אך עם זאת מחומרי הבדיקה שנוהלה בנושא עלה בבירור שגופמן מעולם לא אישר העברה של מידע מסווג כחלק ממבצע ההשפעה.
הטענה המרכזית נגד גופמן נגעה לשלב בו הבינו גופי המודיעין שמידע סודי זולג לערוץ הטלגרם של אלמקייס ומתפרסם בו. שב"כ ומחלקת ביטחון מידע של צה"ל פתחו בחקירה, ועוד לפני שהתקבלה החלטה לעצור את הנער ביקשו לשלול את האפשרות שהמידע הועבר אליו במכוון, כחלק ממבצע השפעה צה"לי שמתנהל ללא אישור הגורמים המוסמכים. לצורך כך פנה תא"ל ג', אז ראש חטיבת ההפעלה באגף המודיעין של צה"ל, לגופמן. בסיום השיחה, וגם על כך אין מחלוקת, הבין תא"ל ג' מגופמן שלאוגדה אין קשר עם הנער אלמקייס. אולם, מה שלא היה ברור די הצורך הוא מה בדיוק שאל תא"ל ג' את גופמן. ועדת גרוניס עסקה בשאלה הזו, ואף שמעה בנוגע אליה את עדותו של ראש מחלקת ביטחון המידע, קצין בדרגת אל"מ שריכז את הפן הצה"לי של החקירה. בסופו של דבר נחלקו חברי הוועדה כאשר היו"ר גרוניס סבר שגופמן לא אמר אמת בשיחתו עם תא"ל ג', ואילו דעת הרוב סברה שהשאלה שנשאל גופמן לא היתה ברורה דיה, ולכן הוא השיב עליה בשלילה. בעקבות הדיון שנערך בעתירות בבג"ץ נדרשה ועדת גרוניס לבצע השלמות, ובין היתר לזמן את אלמקייס ואת תא"ל ג' להופיע בפניה.
בניגוד לחוות הדעת המקורית, בה קבעו שלושה מתוך ארבעת חברי הוועדה כי יש לאשר את מינוי גופמן ואילו היו"ר גרוניס סבר שיש לפסול את המינוי, בחוות הדעת המשלימה נותרו חברי הרוב בעמדתם ואף ציינו כי זו "התחזקה" ואילו היו"ר גרוניס סבר שיש מקום להעמיק את הבדיקה.
עוד כתבות בנושא
