בדיון שיתקיים היום (רביעי) בבג"ץ, יתייצבו שוב זה מול זה שר המשפטים יריב לוין ומערכת המשפט - הפעם סביב אחת הסוגיות החריפות ביותר במשבר החוקתי המתמשך: שאלת סירובו של לוין לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ולהכיר בו ככזה, והשלכות הדבר על תפקוד מערכת המשפט כולה.
הדיון הישיר יחל בשעה 13:00
במוקד הדיון עומדת עתירת עמותת "זולת – לשוויון וזכויות אדם", המבקשת מבית המשפט להורות ללוין לחדש את שיתוף הפעולה עם הנשיא עמית בשורת מינויים והחלטות שמחייבים, לפי חוק, עבודה משותפת של שר המשפטים ונשיא העליון. לחלופין, דורשים העותרים להעביר את הסמכויות הללו לשר אחר – ואף מבקשים, כאפשרות קיצונית, להורות לראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את לוין מתפקידו. השופטים בדיון הם: עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר.
לטענת העותרים, מאז בחירתו של עמית לנשיא העליון בפברואר 2025, לוין "נמנע מלקיים פגישות עבודה עם נשיא בית המשפט העליון, מצהיר בכל הזדמנות כי אינו מכיר במינויו לתפקיד וכן מצהיר שלא ישתף איתו פעולה בתפקידו. כך מצהיר, וכך פועל".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בעתירה נטען כי אין מדובר רק במשבר אישי או מוסדי, אלא בפגיעה מעשית במערכת המשפט ובציבור כולו. "למדיניות החרם של השר על נשיא בית המשפט העליון יש נפקות מעשית על חייהם מיליוני אזרחים מדי יום ביומו", נכתב. לפי העתירה, עשרות הוראות חוק המחייבות שיתוף פעולה בין השר לנשיא העליון הפכו בפועל ל"אות מתה", משום שהשר מסרב לקיים כל שיתוף פעולה עם עמית.
בין היתר מדובר במינויים של נשיאים וסגני נשיאים לבתי משפט, שופטים עמיתים, רשמים ושופטים לוועדות שחרורים.
אלא שהעימות סביב הנשיא עמית אינו מתמצה רק בסוגיית שיתוף הפעולה. ברקע ניצבת גם עתירה נוספת, שהגישה התנועה למען איכות השלטון, בדרישה לחייב את לוין לפרסם ברשומות את מינויו של עמית לנשיא העליון – צעד טכני־פורמלי שבמשך עשרות שנים בוצע באופן מיידי לאחר בחירת נשיאי העליון.
השר לוין מצדו דוחה את הטענות מכל וכל, ומציג את העתירות כחלק ממאבק רחב יותר נגד הממשלה הנבחרת והרפורמה המשפטית שהיא מובילה.
עוד כתבות בנושא
בתגובה חריפה שהגיש השר לוין באמצעות בא כוחו עו"ד יורם שפטל, טען השר כי מדובר ב"ניסיון, מוזר משהו, לפתור את הבעיה הזו. אם שר המשפטים נוקט במדיניות שאינה לשביעות רצון אלה שלא בחרו בו, נסלק אותו מתפקידו בצו שיפוטי. כך בדיוק מבקשים העותרים".
עוד כתב לוין כי "העותרים מבקשים כי בית המשפט הנכבד יהפוך עצמו לשר המשפטים בפועל", והוסיף: "לא עוד ביקורת שיפוטית, כי אם ניהול שיפוטי של משרד המשפטים".
בהודעה האישית שצורפה לתגובה כתב השר: "לא ארכין את ראשי בפני ההליך הפסול הזה. שום ניסיון להדחתי לא ימנע ממני לבצע את שליחותי, בהתאם לדרך בשמה נבחרתי". לדבריו, "הימים שבהם שרי משפטים קיבלו בהכנעה את רמיסת מעמדם וסמכויותיהם על ידי מערכת המשפט – תמו ולא ישובו עוד".
אחד מקווי ההגנה המרכזיים של לוין הוא הטענה כי עמית כלל אינו נשיא עליון מוכר כדין. בתגובה נוספת שהגיש טען כי כתב המינוי של עמית חסר "חתימת קיום" על כתב המינוי על ידי ראש הממשלה, ולכן אינו תקף משפטית. לפי עמדתו, בהיעדר חתימה כזו אין חובה עליו לשתף פעולה עם עמית כנשיא העליון.
מנגד, ניצבת עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ופרקליטות המדינה – עמדה חריגה בחריפותה נגד שר מכהן. המדינה קובעת באופן חד־משמעי כי "כב' השופט יצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון המכהן כדין, והוא ראש הרשות השופטת".
עוד כתבות בנושא
בעיקרי הטיעון שהוגשו לקראת הדיון מחר נכתב כי "מדיניות של אי־שיתוף פעולה מצד שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון ואי הפעלת סמכויות למינויים של בעלי תפקידים במערכת המשפט... נעדרת בסיס חוקי, מנוגדת לסדרי השלטון התקינים ולכללי היסוד של המשפט המינהלי".
המדינה אף מזהירה מפני הפגיעה המעשית במערכת המשפט ובציבור: "מדובר בפגיעה קשה וחסרת הצדקה או הנמקה של הרשות המבצעת ברשות השופטת, תוך שיבוש מערך הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית".
במסמך מפורטים גם הנתונים שהצטברו בעקבות המשבר: שני בתי משפט מחוזיים ללא נשיא קבוע (באר-שבע ומחוזי מרכז – לוד), עשרות תקני סגני נשיאים שאינם מאוישים, 16 בקשות למינוי שופטים עמיתים שלא קודמו, ורשם נוסף לעליון שטרם מונה אף שההליך בעניינו הסתיים כבר לפני למעלה משנה.
הדיון צפוי לעמוד גם בצל המתיחות החריגה בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה. לוין עצמו מיוצג בהליך בייצוג פרטי של עו"ד שפטל, ולא בידי היועצת המשפטית לממשלה, לאחר שזו שוב סירבה לאמץ את עמדתו המשפטית. למעשה, עמדת היועמ"שית בהליך תומכת בעיקרי העתירה ומתייצבת נגד עמדת שר המשפטים והממשלה.
בדיון הקודם, שנערך בפברואר, הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד השר והורה לו לנמק מדוע אינו משתף פעולה עם עמית במינויים הנדרשים. לפי דיווחים מהדיון, השופטים הביעו קושי מהמצב שבו מערכת המשפט מתנהלת ללא שיתוף פעולה בסיסי בין שתי הדמויות המרכזיות האמונות על ניהולה.
יריב לוין ויצחק עמית בטקס השבעת שופטים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
כעת צפוי בג"ץ להידרש לשאלה רחבה בהרבה: האם שר משפטים רשאי, מטעמים עקרוניים או פוליטיים, להימנע לאורך זמן מהפעלת סמכויות שמחייבות שיתוף פעולה עם נשיא העליון; או שמא מדובר בהפרת חובה מנהלית המצדיקה התערבות שיפוטית.
הכרעה עקרונית בסוגיה עשויה להשפיע לא רק על מערכת היחסים בין לוין לעמית, אלא גם על גבולות הכוח בין הרשויות בתקופה שבה המשבר סביב מערכת המשפט ממשיך לעמוד בלב המערכת הפוליטית והציבורית בישראל.