סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פנה היום (רביעי) במכתב חריף למנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, בדרישה לבטל יום עיון המתוכנן להתקיים בבית המשפט העליון.
לטענת לוין, הכנס, שעוסק ב"חינוך לדמוקרטיה", מהווה הפיכה של בית המשפט ל"סניף פעיל של השמאל הרדיקלי", והוא בגדר שימוש פוליטי במשאב ציבורי. במוקד הביקורת של השר עומד יום עיון שבו עתידים להשתתף נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, אסתר חיות, והשופט יצחק עמית. לוין מצביע על כך שהדוברים החיצוניים שהוזמנו לכנס - ד"ר אוקי מרושק ופרופ' אסא כשר - מזוהים באופן מובהק עם מחנה השמאל, תוך הדרה מכוונת של עמדות ימניות.
בנוגע לד"ר אוקי מרושק ציין השר כי היא עומדת בראש מדרשת "אדם", ארגון המשתף פעולה עם "האגודה לזכויות האזרח" ו"נשים עושות שלום". הוא מזכיר ציטוט של מרושק לפיו "ילדות וילדים פלסטינים נמצאים בסכנת קיום", וכן קריאות של הארגון נגד הריבונות (הסיפוח).
הכי מעניין
באשר לפרופ' אסא כשר הזכיר לוין התבטאויות עבר שלו נגד החברה החרדית, ביניהן אמירות על "רודנות חרדית" ו"טפילות חרדית". לוין מכנה את הזמנתו לכנס "דבר שלא יעלה על הדעת" נוכח מה שהוא מגדיר כ"אמירות גזעניות ומסיתות".
השר לוין טען כי קיום הכנס בתוך כותלי בית המשפט העליון, ובאמצעות משאבי הציבור, פסול. "הגיעה העת להבין שבית המשפט העליון איננו ביתם הפרטי של קומץ שופטיו... אלא הוא מוסד השייך לכלל אזרחי ישראל", כתב לוין. הוא הוסיף כי קיום כנס כזה מחזק את התחושה בציבור שהחלטות בית המשפט נובעות מהשקפות עולם פוליטיות קיצוניות ולא מהחוק.
בסיכום מכתבו דרש לוין לפעול מיד לביטול הכנס, וביקש להנחות כי כל כנס עתידי במתקני מערכת המשפט יהיה "מאוזן, נטול אג'נדה פוליטית ויאפשר השמעת מגוון דעות המייצגות את הציבור כולו". כמו כן, ביקש השר לדעת מהי העלות הכספית המתוכננת של האירוע למשלם המסים.
שעות לאחר המכתב, ולאחר מכתב נוסף בו הוצגו התבטאויות של ד"ר מרושק בה קראה לחייל צה"ל לסרבנות, הודיעה דוברות בתי המשפט כי כינוס יום העיון יבחן מחדש: "נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית אינו מכיר את ההתבטאויות המוזכרות. לו"ז יום העיון ייבחן על ידי הגורם המארגן - מוזיאון מורשת בתי המשפט".
חוג הפרופסורים לחוסן לאומי מסר כי "תפקידו של בית משפט במדינה דמוקרטית הוא ליישם את החוק - לא לעסוק בחינוך לערכים, בעיצוב תודעה ציבורית או בקידום תפיסות עולם. עיסוק בערכים ואידאולוגיה אינו מצוי בליבת סמכותה של הרשות השופטת, אלא שייך למרחב הציבורי, למחוקק ולמערכת החינוך. כאשר בית המשפט נוטל לעצמו תפקידים אלו, הוא חורג מגבולות הגזרה שלו ופוגע בעקרון הפרדת הרשויות.
"קיום כנס חינוכי-אידאולוגי בין כתלי בית המשפט העליון אינו עניין סמלי, אלא ביטוי נוסף לתהליך מסוכן שבו הרשות השופטת אינה מסתפקת עוד בפסיקה על פי חוק, אלא מבקשת לעצב ערכים, לקבוע נורמות ציבוריות ולפלוש לתחומים שאינם בסמכותה. “זהו בדיוק השורש למשבר האמון העמוק במערכת המשפט”, נמסר.
“חינוך לדמוקרטיה אינו מונופול של בית המשפט, ובוודאי לא של מחנה אידאולוגי כזה או אחר”, נמסר מחוג הפרופסורים. “כאשר שופטים עוסקים בערכים ותפיסות עולם במקום בפסיקה משפטית, הם מערערים את מעמדם כשופטים ניטרליים ומעמיקים את תחושת הניכור הציבורית כלפי המערכת”.
בחוג מדגישים כי בתקופה שבה אמון הציבור בבית המשפט העליון מצוי בשפל חסר תקדים, כל צעד שנתפס כעיסוק אידאולוגי אינו רק טעות - אלא האצה של תהליך ההתנתקות של המערכת מהציבור ומהגדרת תפקידה הדמוקרטי. “בית משפט שאינו מגביל את עצמו לפסיקה על פי חוק, אלא מבקש לחנך, לעצב ערכים ולהוביל תפיסות עולם - חדל לפעול כרשות שופטת. בית המשפט העליון ממשיך לבזות את החוק; כנסים מסוג זה אינם מקריים, אלא סימפטום לחריגה מסמכות, והאחריות להמשך קריסת אמון הציבור מונחת לפתחה של המערכת עצמה”. חירום. לפי המועצה, מדובר במהלך היסטורי שמעניק ביטחון גם למגזר ההתיישבותי המרוחק ביותר – תושבי החוות, שנמצאים בחזית ההתיישבות והביטחון של מדינת ישראל".