לוין לבג"ץ: כל שעה שחולפת מגבירה את החשש לשיבוש החקירה 

שר המשפטים יריב לוין הגיש כעת לבג"ץ באמצעות בא כוחו, עו"ד דוד פטר, את תגובתו לעתירות בעניין מינויו של השופט בדימוס יוסף בן חמו למילוי תפקידיה של היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לחקירת פרשת 'פצ"ר-גייט' (הדלפת הסרטון מחומרי חקירת פרשת שדה תימן בידי בכירי הפרקליטות הצבאית וטיוח חקירת ההדלפה). התגובה, כמו גם תגובת פרקליטות המדינה, הוגשו לקראת הדיון שנקבע למחר בעתירת לשכת עורכי הדין ועתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי בן חמו.

בתגובת השר נאמר כי טענות העותרות דינן להידחות, שכן השופט בן חמו הינו עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו בעבר היה כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה והחקירה הפלילית, ללא זיקה פוליטית, ומינויו בוצע בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק הדין. נוכח חומרת האירועים, אומר לוין, מצופה היה מכל הצדדים לפעול לקידום מינויו של השופט בן חמו.

בתגובת השר נטען כי "לאחר שבית המשפט הנכבד צמצם את מאגר המועמדים האפשריים במסגרת פרשנותו לסעיף 11 לחוק נציב תלונות הציבור על השופטים, ולאחר שבית המשפט הנכבד צמצם עוד יותר את מאגר המועמדים האפשריים במסגרת בג''ץ בוארון – כעת מבקשים העותרים, ועמם הייעוץ המשפטי לממשלה, אף להוציא שופטים בדימוס, כמו גם בכירי מערכת המשפט ואכיפת החוק בדימוס. זאת ללא כל בסיס משפטי, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית למשרד המשפטים, בניגוד לעמדת נציבות שירות המדינה ובניגוד להצעות בית המשפט המפורשות בבג''ץ בוארון. לא ניתן לסלק את המחשבה שמא כוונת הפועלים לצמצום האחרון במסגרת העתירות דנא מבקשים להותיר את קבוצת המועמדים, דה-פקטו, כקבוצה ריקה. ובכך הם מבקשים לסכל את מלאכת הירידה לחקר האמת".

בהמשך לכך נטען בתגובה כי עצם הגשתה לבג"ץ של עמדת הפרקליטות המתנגדת למינוי השופט בן חמו איננה לגיטימית: "ההחלטה התקבלה בסמכות מלאה, כפי שנקבע בבג''ץ בוארון; ההחלטה תואמת את הקווים המנחים שנקבעו בבג''ץ בוארון; ההחלטה לוותה בהליך תקין כפי שניתן להיווכח מכל גורמי המקצוע המנהליים שהשתתפו באישור התהליך לרבות שתי וועדות ועמדתו התומכת של נציב שירות המדינה; ההחלטה לוותה בחוות דעת מאת הייעוץ המשפטי למשרד המשפטים. ההחלטה, לפיכך, לא לוקה בכל אי-סבירות באשר היא... אי-הסבירות היחידה בעניינו היא מצד הייעוץ המשפטי לממשלה אשר בחר, לאחר שעמדתו המתמיהה נדחתה בבג''ץ בוארון, ולאחר שנקבעה מניעה של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל כל בכירי פרקליטות המדינה, להימנע מלייצג באופן אותנטי את החלטת שר המשפטים הנתקפת כאן. אין לכך כל הצדקה. דין עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה הוצאה מתיק בית המשפט מחמת המניעות המוסדית הרחבה".

"כל שעה שחולפת מגבירה את החשש לשיבוש החקירה בידי המעורבים בפרשה ולנזק ראייתי בלתי הפיך, ומהווה סכנה לעצם היכולת לרדת לחקר האמת. בית המשפט לא יוכל לומר שוב שבכירי מערכת המשפט הוליכו אותו שולל. ההיסטוריה תשפוט מי פעל לחקר האמת ולמען שלטון החוק, ומי עשה כל שלאל ידו כדי להסתיר, לכסות, לדחות, לשבש ולסכל", נאמר בסיום התגובה.

במקביל הגישה הפרקליטות כאמור את עמדתה, שדין העתירות נגד מינוי השופט בן חמו להתקבל ודין המינוי להתבטל. "פגמים שלובים אלו – היעדרה של תשתית עובדתית; פניית השר להיוועצות ביחס להטלת תפקיד על מי שאינו עובד מדינה, בניגוד ללשון הסעיף המסמיך ולקביעותיו הברורות של פסק הדין בנושא, ללא פנייה לייעוץ משפטי בשלב זה; כמו גם הליך ההיוועצות שנפגם בשל התבססותו על פניית השר והליך הבחירה שבעקבותיה – יורדים לשורשה של החלטת השר, אף מבלי להידרש לעניינו הפרטני של המשיב 4 (השופט יוסף בן חמו – ש"פ) עצמו.

"העיקר העומד כאן לבחינה הוא אופן קבלת ההחלטה של שר המשפטים. בכך נמצאו פגמים חמורים ומהותיים – הן בהליך, הן בשיקול הדעת – וזאת כאשר יומיים בלבד לפני שנשלח מכתב ההיוועצות הבהיר בית המשפט הנכבד בעניין שלפנינו ממש, כי יש 'להקפיד הקפדה יתרה על קיום הליך סדור כהלכתו. קיום הליך תקין מהווה ערובה נוספת לכך שהשימוש בסמכות זו ייעשה כהלכה, ולא ינוצל, חלילה, למטרות זרות' (סעיף 9 לפסק דינה של כב' השופטת כנפי שטייניץ). נראה שדי בפגמים שנפלו בהליך קבלת ההחלטה ובהליך ההיוועצות שבו מחויב השר, כמו גם בעצם הטלת המינוי על מי שאינו מכהן כעובד מדינה בכיר קבוע, תוך ניסיון לעקוף את המגבלה המפורשת שנקבעה בפסק הדין והמגבלה הקבועה בסעיף 23 לחוק שירות המדינה מינויים – בדרך של קליטה במשרה זמנית לשירות המדינה של מי שכלל אינו עובד מדינה – כדי להביא לביטול ההחלטה על מינויו של המשיב 4. זאת, מבלי שיהיה צורך לעסוק בטענות שהועלו נגד הבחירה דווקא במשיב 4".

"לאור כלל האמור לעיל, נבקש לטעון כי דין העתירות להתקבל וכי יש להורות על מתן צו מוחלט שיורה על ביטול החלטת השר", סיכמו בפרקליטות.