שר המורשת, עמיחי אליהו, המחליף את שר המשפטים בכל הנוגע לטיפול בבקשת החנינה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מסר הבוקר (שלישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג, את חוות דעתו בעניין בקשת החנינה האמורה בצירוף חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים על נספחיה. כך נמסר בהודעה רשמית שפורסמה מטעם בית הנשיא. חוות דעתו של השר אליהו, כפי שכבר פורסם, תומכת בהענקת החנינה לראש הממשלה.
"נשיא המדינה הודה לשר עמיחי אליהו, ולמחלקת החנינות במשרד המשפטים על חוות הדעת שלהם ועל העבודה היסודית והמעמיקה בהתאם להנחיות", נאמר בהודעת בית הנשיא. כלל החומרים שהתקבלו הועברו כעת לעיון היועצת המשפטית של בית הנשיא עו"ד מיכל צוק, ע"פ ההנחיות המחייבות. היועצת המשפטית של בית הנשיא תבחן כעת את חוות הדעת והחומרים שהוגשו, ותציג לנשיא את המלצותיה בנושא.
מה יש לחקור באוסלו? השר אליהו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בבית הנשיא מבקשים להדגיש כי לאחר השלמת הבחינה המשפטית והבירורים הנדרשים, הם יועברו לנשיא המדינה. עוד מבהירים בבית הנשיא כי "כל ניסיון להשפיע בצורה זו או אחרת על תהליך קבלת ההחלטות של הנשיא, מכל כיוון שהוא, לא ישפיע על שיקול הדעת של הנשיא ולא ישנה דבר. הנשיא יפעל אך ורק על פי הדין, צו מצפונו וטובת המדינה".
הכי מעניין
בחוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים נטען שבקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו היא בקשה חריגה ביותר, משום שהיא עוסקת בחנינה טרם הרשעה ובעיצומו של הליך משפטי מתנהל. לפיכך, באופן חסר תקדים, הנשיא לא יכול כלל להסתמך על תשתית עובדתית או משפטית מוסכמת. מוסד החנינה לא יכול להחליף ערכאה שיפוטית הדנה ומכריעה בטענות עובדתיות ומשפטיות. עוד צוין בחוות הדעת, כי לבקשתו של נתניהו מהנשיא, כי יפעיל את סמכות החנינה לפני סיום ההליך המשפטי הפלילי ומבלי להודות במעשה עבירה כלשהו - אין תקדים במשפט הישראלי. הכלל הוא כי חנינה ניתנת עם הודאה בצידה, או לכל הפחות סממנים ברורים שלה.
השר אליהו הדגיש מנגד בחוות דעתו את הצורך הציבורי בהענקת חנינה לנתניהו. בפוסט שפרסם בנושא הסביר, כי חוות הדעת של מחלקת החנינות, על 198 סעיפיה, "כתובה במקצועיות רבה. אך מבעד למלל המשפטי והאסמכתאות, עולה כשל תפיסתי עמוק: הפקידות המשפטית מנסה לבחון אירוע היסטורי, לאומי וחוקתי חסר תקדים, מבעד למשקפיים הצרים והטכניים של ההליך הפלילי השגרתי. היא מתעלמת לחלוטין מכך שסמכות החנינה היא חיצונית למרחב הרגיל של מערכת המשפט".
עוד כתבות בנושא
לדבריו, "מחלקת החנינות נתלית בפסק דין ברזילי (פרשת קו 300) בניסיון לאבחן ולסכל את החנינה כעת. מבלי להיכנס לטיב ה"הודאה" שניתנה אז, חשוב להדגיש בצורה הברורה ביותר: פסק דין ברזילי כלל לא מתנה את סמכות החנינה של הנשיא בקיומה של הודאה מוקדמת. פסק הדין קבע מפורשות את עצם קיומה של הסמכות לחון אדם טרם הרשעה. הא ותו לא. כל היתר אלו נסיבות שרירותיות של המקרה שנדון שם. יתרה מכך, פסק הדין אף מכיר בכך שהנשיא יכול - וצריך - לשקול שיקולים ביטחוניים, לאומיים ומדיניים במתן חנינה".
"כפי שקבע בית המשפט בבג"צ ניר זוהר, מוסד הנשיאות הוא "הרשות המחוננת". סמכות החנינה היא סמכות ריבונית, רחבה ועצמאית. היא נועדה להיות בדיוק אותו "שסתום ביטחון" למקרים שבהם הדין היבש והאינרציה העיוורת של מערכת המשפט מתנגשים חזיתית עם האינטרסים הקיומיים והרחבים של האומה", ציין אליהו, והוסיף כי חוות דעתו "תעמיד את סמכות החנינה במקומה החוקתי הראוי לה, ותמליץ לפעול מתוך שיקולים רחבים, מתוך ראייה היסטורית, ומתוך אחריות עליונה לעתידה, לביטחונה ולאחדותה של מדינת ישראל".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
