בג"ץ ידון בעתירה נגד מינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו לממלא מקומה של היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לחקירת פרשת "פצ"ר-גייט" (הדלפת הסרטון מחומרי חקירת פרשת שדה תימן והחשדות לטיוח בדיקת ההדלפה על ידי בכירי הפרקליטות הצבאית) ביום חמישי הקרוב בשעות הבוקר.
עוד כתבות בנושא
ההרכב שידון בעתירה, אותה הגישה לשכת עורכי הדין, יכלול את השופט יצחק עמית, השופטת יעל וילנר והשופט חאלד כבוב. על פי הדיווח של פרשן חדשות 13 ברוך קרא השופט עמית התערב בקביעת ההרכב והורה למזכירות כי יש לשבת את התיק להרכב שבראשו ישב אחד משלושת השופטים הבכירים נועם סולברג, דפנה ברק-ארז או הוא. לטענת קרא ההרכב היחיד שענה לדרישה היה ההרכב שנקבע.
נציין כי השופט דוד מינץ, שלטיפולו הגיעה העתירה כשופט תורן, נמנע מהוצאת צו ארעי, אך מאחר שהמינוי מעוכב ממילא בצו שהוציא השופט עמית במסגרת הליך הבקשה לדיון נוסף, השופט בן חמו לא יחל ככל הנראה בביצוע התפקיד לפני הדיון בעתירה.
הכי מעניין
העתירה, אותה הגישה כאמור לשכת עורכי הדין, מבקשת לבטל את מינוי השופט בן חמו בטענה שהמינוי חורג מאמות המידה שנקבעו בפסק הדין של בג"ץ שניתן בשבוע שעבר. בעתירת הלשכה, שהוגשה באמצעות עו"ד עידן סגר, נטען כי בהחלטתו קבע לוין כי הו מעביר את מלוא סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה, ללא סייג, "בפרשת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן" ו-"בעבירות השיבוש והפגיעה בהליכים המשפטיים והחקירתיים השונים, שבוצעו לכאורה במסגרת הפרשה". זאת בעוד בפסק הדין הודגש כי מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה, בהתאם לחוות דעתה של היועצת המשפטית של משרד המשפטים מיום 6.11.2025, חלה רק ביחס לשלב הליווי והפיקוח על הליך החקירה – וממילא ניתן להעביר בעת הנוכחית אך ורק את הסמכויות הנוגעות לשלב זה.
"ההחלטה חורגת מסמכות", נכתב, "במובן זה שהיא מעבירה סמכויות בכלל העניינים הנוגעים לחקירה, שביחס לעיסוק בהם אין לדעת אם מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה תוסיף לעמוד. לא ניתן לחמוק מהרושם, שבכך המשיב מבקש ליצור 'תאונה משפטית', במסגרתה הגורם הממונה מטעמו על ליווי ופיקוח החקירה, יהיה גם זה שמסכם את ממצאיה ומקבלת החלטות בדבר הגשת כתבי אישום, וכול זאת טרם נעשתה בחינה מפורטת של המניעות החלה, אם בכלל, בשלב מאוחר זה על הגורמים המוסמכים לכך במערך התביעה הפלילית".
עוד כתבות בנושא
עוד נטען כי השופט בן חמו איננו "עובד מדינה בכיר", מאחר שגויס לשירות המדינה רק לצורך ליווי החקירה, "במועדים הרלוונטיים להיווצרות מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה, להפעלת הסמכות ולקיום חובת ההיוועצות לפי ס' 23א(ד), הגורם הממונה שנבחר על ידי המשיב, שפרש לגמלאות לפני כחמש שנים, לא נחשב 'עובד מדינה' או 'עובד מדינה בכיר'. למיטב ידיעת העותרת, ביממה שקדמה להודעת המשיב מיום 20.11.2025, השופט בדימ' בן חמו הועסק בשירות המדינה במסגרת "חוזה מיוחד", ללא תקן ומכרז. הדבר נעשה לכאורה לפי ס' 40 לחוק המינויים ותקנות חוזה מיוחד".
לדברי העותרים, "יודגש, כי ברירת המחדל בעניינו של אדם שהועסק בשירות המדינה לפי חוזה מיוחד, היא שהוראותיו של חוק המינויים – לרבות ס' 23א(ד) לחוק זה, שהוא מושא הדיון בענייננו – לא יחולו עליו. החוזה המיוחד עם השופט בדימ' בן-חמו לא פורסם לעיון הציבור, אך גם בהנחה שהוסכם בגדרו להחיל על העסקתו את הוראות ס' 23א לחוק המינויים – אין בכך די. זאת שכן הליך הטלת התפקיד לפי סעיף חוק זה, ובמרכזו חובת ההיוועצות עם הנציב, החל ביום 18.11.2025, שעה שאין חולק כי הגורם שמבקשים להטיל עליו את התפקיד, אינו בגדר 'עובד מדינה אחר' כדרישת חוק המינויים. לא ניתן היה אפוא לקיים את חובת ההיוועצות, בשעה שקוימה, ביחס לגורם שאינו עומד בתנאיה הבסיסיים".
"גם מבחינה מהותית, ניסיונו של המשיב להתאים בדיעבד את מעמדו של השופט בדימ' בן-חמו לתבחינים שנקבעו בחוק המינויים ובפסק הדין, חותר תחת הרציונל שבמינוי עובד מדינה מכהן, שככלל אינו בעל זיקה פוליטית או אישית לשר הממנה. ממילא, סמכות שר להטיל תפקיד, שמהותו הפעלת שיקולים מקצועיים בלבד במישור אכיפת הדין הפלילי, על 'עובד מדינה אחר', ללא הליך מכרזי או עבודה מקדימה של ועדת איתור מקצועית, ובדומה למינוי למשרת אמון, מעוררת קושי רב. קושי זה צומצם במידה מסוימת, באמצעות המגבלות שהושתו על הליך הבחירה בפסק הדין, אך אין הוא נעלם. הכרה בהרחבת סמכותו של השר, כך שיותר לו להטיל את התפקיד באופן האמור, גם על אנשים שאינם בגדר 'עובדי מדינה אחרים', ובלבד שייקלטו ארעית בשירות המדינה – מעצימה את הקושי האמור שבעתיים", נאמר עוד בעתירה.
עוד כתבות בנושא
