בג"ץ דחה את בקשת עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית, אשר הגישה את העתירה לבג"ץ נגד מינוי השופט בדימוס אשר קולה לפקח על חקירת פרשת 'פצ"ר-גייט', לעכב את ביצוע פסק דינם של השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ, אשר פסל את מינוי קולה אך קבע כי השר לוין מוסמך למנות תחתיו עובד מדינה אחר העומד בדרישות החוק.
בהחלטה שנתן השופט יצחק עמית נאמר, כי "בשלב זה, משטרם מונה מלווה לחקירה, לא ראיתי מקום להידרש לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בהמשך לאמור בפסקה 114 לבקשה, אבהיר כי איני נוקט כל עמדה ביחס למינוי עתידי קונקרטי כזה או אחר, באשר הסוגיה חורגת מגדרי הבקשה שלפניי ומקומה להתברר – אם וכאשר יעלה צורך בכך – בהליך המתאים". במקביל הורה עמית לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה ולפרקליטות המדינה להגיב לבקשה לדיון נוסף בפסק הדין, אותה הגישה העותרת, בתוך חמישה ימים.
נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
כזכור, ביום ראשון השבוע קיבלו שופטי בג"ץ את העתירה נגד מינוי השופט בדימוס אשר קולה, נציב תלונות הציבור על שופטים, למפקח על החקירה, אך קבעו כי השר לוין מוסמך למנות גורם אחר העומד בקריטריונים שאותם ציינו. ראש ההרכב, השופטת יעל וילנר, ציינה בחוות הדעת העיקרית אותה כתבה כי "המקרה שלפנינו מאופיין בנסיבות נדירות וחריגות ביותר, שעולות כדי "הכרח" להעביר את סמכות הפיקוח של היועמ"שית לגורם אחר, ועשויות להצדיק חריגה מהכלל שלפיו העברת הסמכות כאמור צריכה להיות דווקא לגורם בכיר בייעוץ המשפטי לממשלה או בפרקליטות המדינה... קיים קושי ממשי להפקיד את הפיקוח על החקירה בידי בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה או בכירי פרקליטות המדינה".
הכי מעניין
וילנר ציינה עוד כי בפגישה שעסקה בבדיקת פרשת ההדלפה השתתפו בכירים רבים בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה, "בשים לב להיקף המשתתפים בפגישה ולמעמדם הבכיר; ובהינתן יחסי הכפיפות בין יתר בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, שלא השתתפו בפגישה, לבין ראשי מערכות אלו, שנטלו בה כאמור חלק – אני סבורה כי יש בנסיבות אלו כדי להצדיק חריגה מכלל היסוד, שלפיו אין להעביר את סמכויות היועמ"שית לפיקוח על חקירה פלילית קונקרטית לגורם מחוץ למערך הייעוץ המשפטי לממשלה או פרקליטות המדינה".
עוד כתבות בנושא
עם זאת, וילנר הדגישה כי "אין בהכרה בסמכות השר, בנסיבות חריגות ונדירות כבענייננו, להעביר את סמכויות הפיקוח של היועמ"שית לגורם חיצוני, כדי להטיל דופי במוסד הפרקליטות עצמו, כרשות התביעה של מערכת אכיפת החוק בישראל; וזו אף עמדתו של השר, כעולה מדבריו בדיון שנערך לפנינו. זאת ועוד: החלטתו הנדונה של השר מעבירה סמכויות פיקוח על החקירה דנן מהיועמ"שית בלבד, ולא מעבירה סמכויות של גורמים אחרים בפרקליטות. כמו כן, החלטת השר מעבירה את סמכויותיה הנדונות של היועמ"שית לעובד מדינה מסוים אחר, ולא לאף גורם מלבדו, לרבות עובדיו או צוותו".
בנוגע למינוי השופט קולה ציינה וילנר כי לשונו של החוק "פשוטה וברורה; ולפיה אסור לנציב לעסוק בכל עיסוק אחר, יהיה אשר יהיה. הדיבור "עיסוק" אינו מסויג ואינו תוחם עצמו למאפיינים כלשהם. בענייננו, אין ספק כי פיקוח או ליווי של חקירה פלילית באים בגדר "עיסוק", אף אם מדובר בעיסוק זמני ומוגדר; ואף אם הוא אינו כרוך בקבלת שכר... החשש מקיומו של ניגוד עניינים ניצב בבסיס איסור העיסוק... נועד אפוא למנוע מצב בו האדם הממלא את תפקיד הנציב יעמוד בפני ניגוד עניינים בין משרה או עיסוק אחר, לבין תפקידו כנציב. ואכן, בענייננו קיים קושי מוסדי במילויו של הנציב את תפקיד היועמ"שית שהוטל עליו. תפקיד זה עלול ליצור ניגוד עניינים, כאשר החלטות שהתקבלו בעקבות הנחייתו ותחת פיקוחו של הנציב בקשר לפרשה דנן, יעברו תחת שבט ביקורתם של בתי המשפט; זאת, בעוד שהשופטים היושבים בדין נתונים לביקורתו בכובעו כנציב. כפי שהדגשנו בדיון שהתקיים לפנינו, הדברים אמורים מבלי להטיל דופי בנציב, השופט (בדימוס) אשר קולה, אשר אין חולק על יושרתו וכישוריו. לנוכח הקושי המוסדי האמור, אף אין בהעברת תפקיד הנציב לממלא מקומו, אשר שמורה למקרים בהם עלולה להתעורר נבצרות ארעית... כפי שהציע השר, כדי להביא את הדבר על פתרונו".
השופטת גילה כנפי שטייניץ הוסיפה והדגישה את נפיצותה של הפרשה ואת החובה לדאוג להשבת אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, "מדינת ישראל נקלעה לאירוע יוצא דופן, אולי חסר תקדים. במוקד חקירה פלילית מצויה הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, וכן שורה של קצינים בכירים במערך הפרקליטות הצבאית. היועצת המשפטית לממשלה וכן גורמים בכירים נוספים מטעמה השתתפו בהתייעצויות הנוגעות לאופן בדיקת פרשת ההדלפה וחלקם אף פיקחו על הליך הבדיקה. אין עוד חולק כי כתוצאה מנסיבות אלה, לפחות בשלב זה, מנועה היועצת המשפטית לממשלה מלעסוק בחקירה. אף לא מן הנמנע כי במסגרת החקירה יעלה צורך בגביית גרסתם של גורמים בכירים נוספים במערך הייעוץ המשפטי והפרקליטות שהיו שותפים לסוד ההתייעצויות. נסיבות מיוחדות ורגישות אלה, הן שהולידו 'התנגשות איתנים', כשעל כפות המאזניים ערכים כבדי משקל: מן העבר האחד – הגנה על עצמאותן של רשויות האכיפה, עצמאות שלא ניתן להפריז בחשיבותה במשטר דמוקרטי; ומן העבר השני - ההגנה על ניהול חקירה עצמאית ואמינה ללא מורא וללא משוא פנים – על מנת שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה. מדובר בשני ערכים שבמקרה הרגיל דרים בכפיפה אחת, אך במקרה שלפנינו, ובשל מעורבותם הישירה של בכירים במערכת בפרשה הנחקרת, הם מתנגשים חזיתית. בהעדפתו של האחד כרוכה הפגיעה באחר. בעוד שעמדת הפרקליטות הניחה את מלוא המשקל על הערך הראשון, עמדת השר הניחה את מלוא המשקל על זה השני. על כף המאזניים מוטל אמון הציבור ברשויות האכיפה – החשש מאובדנו והצורך בשיקומו".
עוד כתבות בנושא
