שר המשפטים יריב לוין בחר בעו"ד ציון אמיר להיות מי שייצג את עמדתו בדיון בבג"ץ שיתקיים ביום שלישי, בשאלה אם בדיקת פרשת הדלפת הסרטון שהודלף משדה תימן, הטיוח והשיבוש תידון בתוך הפרקליטות, כפי שמעוניינת היועמ"שית בהרב-מיארה, או תחת חסותו של נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אשר קולה, האפשרות שבה מעונין לוין.
חשוב לציין כבר בפתח הטור: עורך דין ציון אמיר הוא עורך דין מהמעלה הראשונה. ליטיגטור מוכשר, נואם מרשים. אינני מתכוון להביע שמץ זלזול בעורך דין ותיק ומנוסה שהספיק לשכוח את מה שעוד לא הספקתי ללמוד. אבל עו"ד אמיר הוא עורך דין פלילי, וייצוג בפני בג"ץ אינו תחום התמחותו המרכזי. לדעתי מדובר בטעות קשה של יריב לוין, טעות שמקורה באופן שבו תופס שר המשפטים (ובצדק) את אופן ההתנהלות בבג"ץ.
עו"ד ציון אמיר בדיון בבג"ץ. | צילום: מסך מיוטיוב
מבחינת יריב לוין, אין דבר כזה באמת משפט מנהלי/חוקתי. התחום המשפטי החשוב הזה כפי שעוצב על ידי בג"ץ של ארבעים השנים האחרונות במשפט המנהלי, ושלושים השנים האחרונות במשפט החוקתי, הוא תחום שהאקראיות המובנית שבו וההשפעה של הגורם השיפוטי אותו קיבלת על התוצאה כל כך גדולה, שאי אפשר להגדיר אותו בכלים משפטיים.
הכי מעניין
יריב לוין אינו טועה. כשתיק פלילי או אזרחי מגיע לבית המשפט העליון, שאלת זהות השופטים אמנם עשויה להיות מעניינת, אך לא קריטית – אכן, יש שופטים עם נטייה להקפיד יותר על זכויות נאשמים, וכאלו שנוטים לחומרה; שופטים אזרחיים פורמליסטים יותר ופחות. אך עדיין, גבולות הגזרה הם מוגבלים למדי, והשופטים משחקים בתוכם. לעומת זאת, בבית המשפט העליון בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק, גבולות ההכרעה אינם מוגדרים בשום צורה ואופן. דומה שאין החלטה שלא יכולה להתקבל, שאין כלל שלא יכול להיות מופר, שאין שום מגבלה על שופט יצירתי להגיע לכל תוצאה שיחפוץ בה. פסקי דין חוקתיים כיום מזכירים יותר פובליציסטיקה מניתוח משפטי לוגי. לכן, ההגדרה של התחום הזה כיום כתחום משפטי, היא לוקה בחסר, לכל הפחות.
כפועל יוצא מעובדה זו דומה שיריב לוין, המתוסכל מהאופן שבו סוכלה הרפורמה שניסה להעביר, במידה רבה בגלל הסיבה הזאת ממש, לא מנסה לנצח במגרש הזה, רק לעשות רעש. רעש, כמו למנות עורך דין פלילי ותיק ורציני לייצג בתיק דגל העוסק בתחומים אשר אין להם בו מומחיות, גם אם המינוי עלול לפגוע בסיכויי התיק.
עוד כתבות בנושא
אך הדיון שעתיד להתקיים בעוד יומיים בבית המשפט העליון אינו "עוד" תיק. זהו תיק חשוב מאין כמוהו, שאם עמדתו של יריב לוין תתקבל בו, תהיה לנו האפשרות להבין עד כמה עמוק הגיע הטיוח של ההדלפה של הסרטון משדה תימן. כמה גורמים היו מעורבים באופן שבו נחקרה – או למעשה לא נחקרה – ההדלפה, מי ידע ומי לא, האם מדובר בכמה דמויות מפתח בפרקליטות הצבאית שסרחו או באירוע רחב הרבה יותר.
אם חקירת הפרשה תישאר תחת הפרקליטות, כפי ששואפת היועצת המשפטית לממשלה, התוצאה ידועה מראש – הפצ"רית וצוותה יישארו השעיר לעזאזל, ושאר המערכת תרחץ בניקיון כפיה. העיקרון שאף מערכת לא תפיל את עצמה, רק התחדד לאחר הפרשה הזאת – כשאפשרו למערכת שנחשדה בחשדות חמורים לבחון את עצמה, קיבלנו טיוח. אם אכן ישנו סיכוי שמעורבים בזה גורמים שקשורים למערכת הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות שתחתיה, והם אלה שיבדקו את הפרשה, נקבל טיוח דומה. רק הוצאת התיק החוצה תאפשר לנו לקבל תשובות, לחיוב או לשלילה, לגבי מעורבות של גורמים מחוץ לתחומי הפרקליטות הצבאית.
כל הכוכבים מסתדרים
יריב לוין מגיע לדיון בסוגיה מצויד בחוות דעתה של היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, שלא היססה לקרוא תיגר על עמדת היועצת המשפטית לממשלה. עו"ד קוטיק גיבתה את העברת הבדיקה לשופט בדימוס קולה, וגיבתה את עמדתו של לוין לעניין ניגוד העניינים של היועצת. לראשונה נוצרו סדקים בחומת האחידות המשפטית של הייעוץ המשפטי על זרועותיו. הפסד בדיון הקריטי שיתרחש השבוע, משמעותו אובדן כיס ההתנגדות הנדיר להתנהלות היועמ"שית בתוך הייעוץ המשפטי, דחיפתה של עו"ד קוטיק בחזרה לזרועות הייעוץ המשפטי לממשלה, ותמריץ שלילי לכל מי שישקול להביע את דעתו כנגדה בתוך משרד המשפטים.
הפגנה נגד מעצר החיילים בשדה תימן. | צילום: מרים אלסטר / פלאש 90
טיעוניו המשפטיים של יריב לוין חזקים. החוק שלפיו הוא העביר את הסמכות לשופט בדימוס קולה נראה ברור; ניגוד העניינים של הייעוץ המשפטי לממשלה ושל הפרקליטות זועק; ואפילו הרכב השופטים שנקבע, נוח יחסית. כל הכוכבים הסתדרו ליריב לוין, וכעת נותר רק למצוא את הגורם המתאים ביותר בשביל לקטוף את הפירות. עורך דין שנהירים לו שבילי בג"ץ, שהופיע בדיונים דומים בעשרות תיקים, שהתמחה בסוג המשפט שעומד להתקיים בבג"ץ. דווקא בגלל שהמגרש בבג"ץ הוא לא מוגדר, ולעיתים פרוע, דווקא בגלל שזוהי ערכאה שבה הכול פתוח, חשובה במיוחד המיומנות של מי שעולה לשחק בו.
יריב לוין קיבל הזדמנות פז לשינוי אמיתי של המערכת, ונכשל במשך שלוש שנות כהונתו, על אף מאמצים אדירים. כמה חבל שאת ההזדמנות הנוספת לעשות את השינוי מבזבז יריב לוין באמצעות ייצוג משפטי של עורך דין שאין זה תחום התמחותו. חבל שהבוז של יריב לוין לאופן הדיון בבג"ץ ולאופן קבלת ההכרעות בו, הפך לבוז לעצם המושג של מומחיות משפטית. נקווה שלמרות הבחירה הזאת, בג"ץ יקבל את ההכרעה הנכונה, ויאפשר את ניקוי האורוות הכה-נצרך במערכות החוק שאיבדו בסיפור הדלפת הסרטון וטיוחו. כי אם עמדתו לא תתקבל, ההפסד יהיה של כולנו.