עו"ד צפנת נורדמן הגישה הבוקר (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים את תגובתה לתשובת הפרקליטות לעתירת חופש המידע אותה הגישה בשם חמש אימהות ללוחמים. בתגובה שהוגשה בשם חמש האימהות טוענת נורדמן כי סירובן של היועמ"שית והפצ"רית להודות בכך שהניחו חוות דעת משפטית בנוגע להטלת מצור על שטחי הלחימה בעזה, וממילא סירובן למסור לעותרות את חוות הדעת, הוא "ניסיון שקוף, מביש, למנוע דיון בסוגיה ציבורית בעלת חשיבות עליונה, למנוע ביקורת ופיקוח ציבורי בשאלות של דיני נפשות, תוך שימוש שווא, שימוש לרעה, בחריג שבחוק חופש המידע".
עוד כתבות בנושא
"העותרות מצטערות על ניסיון זה מצד המדינה, מצד משרד המשפטים ומצד הצבא ששולח את בניהן לקרב, ומבקשות כי בית המשפט הנכבד לא ייתן לו יד", מוסיפות האימהות, ומציינות כי עמדת צה"ל כפי שהוצגה בכתב התשובה, כאילו 'עצם פרסום המידע על קיומה או אי קיומה של חוות דעת משפטית בנושא מבצע קונקרטי, עלול לסייע לאויב בהבנת פעילות צה"ל', כי צה"ל ורשויות המדינה בכלל מפרסמים מידע מבצעי ממש, לא בשאלת עצם קיומה (!) של חוות דעת משפטית, חדשות לבקרים. רק בסרטון הנזכר לעיל של דובר צה"ל, הלה פירט: 'כוחות צה"ל החלו הערב בהתקפה אל עבר ליבת העיר עזה. כעת בעיר עזה פועלות שלוש אוגדות: אוגדה 98, אוגדה 162, ובימים הקרובים תצטרף לתמרון אוגדה 36. כוחות אוגדה 99 פועלים בהגנה במרחב צפון הרצועה וכוחות אוגדה 143, אוגדת עזה, פועלים בדרום הרצועה ובמרחב האבטחה. אנחנו מרכזים מאמץ התקפי בעיר עזה ... כעת, אנחנו אוחזים בחלקים נרחבים משטחי העיר עזה. זאת, לאחר פעולות עצימות של צה"ל בשכונות זייתון, שיח' רדואן וג'באליה'. אם כן, לשיטת צה"ל, דיווח זה ורבים מספור דומים לו – לא עלולים לסייע לאויב בהבנת פעילות צה"ל'; חוות דעת משפטית, לעומת זאת, באשר לדין הבינלאומי החל, או ליתר דיוק: עצם הפרסום על קיומה – עלול לסייע לאויב בהבנת פעילות צה"לי. מוטב היה לטענה זו, גם לטענה זו, שלא נטענה".
עוד כתבות בנושא
"כמובן, אפשר להבין מדוע מבקשים המשיבים 'לחסות' את חוות הדעת המשפטית המבוקשת; אף רשות לא ששה לקבל ביקורת ציבורית, בוודאי לא בסוגיה כמו זו שלפנינו. ואולם את זה בדיוק ביקש המחוקק לאפשר בחוק חופש המידע: את זרימת המידע לציבור, שהוא בעליו, שתאפשר ביקורת ופיקוח על אף 'יצר ההסתרה' של הרשות; שתגבר עליו. זרימת המידע – תנאי בלעדיו אין לקיום דיון ופיקוח ציבורי על פעולות הרשות - הוא מאדניה של חברה דמוקרטית. אכן, 'שיטת הממשל הדמוקרטית ניזונה מכך – ואף תלויה בכך - שמן הציבור ואליו תהיה זרימה חופשית של מידע, אשר נסב על הנושאים המרכזיים, המשפיעים על חיי הכלל ועל חיי הפרט. על כן יש הרואים בזרימה החופשית של המידע מעין מפתח לפעילותה של המערכת הדמוקרטית כולה''', הוסיפה נורדמן.
הכי מעניין
בתגובתה הדגישה נורדמן כי היא מתנגדת לבקשת המדינה לפרט את הטעמים הביטחוניים במעמד צד אחד, "בית המשפט הנכבד מתבקש אפוא לדחות את בקשת משיבי המדינה לקיים דיון במעמד צד אחד, משאין בנמצא כל טעם לחרוג בענייננו מעקרון העל, העיקרון המקודש של פומביות הדיון. בית המשפט הנכבד מתבקש לקיים הדיון במעמד הצדדים, כמקובל, ולאפשר לעותרות להגיב לנימוקי משיבי המדינה, אם יוצגו כאלה. בית המשפט הנכבד לדחות את עמדת המשיבים, לקבל העתירה ולהורות על מסירת המידע המבוקש".
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90
בתגובת הפרקליטות שהוגשה אמש מטעם צה"ל ומשרד המשפטים צוין כי עמדתם של הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר בצה"ל העלתה כי עצם פרסום המידע על קיומה או אי קיומה של חוות דעת משפטית בנושא מבצע קונקרטי, עלול לסייע לאויב בהבנת פעילות צה"ל ועל כן קיימת מניעה ביטחונית להתייחס לבקשת המידע בנושא.
לאור זאת ביקשו בפרקליטות לדחות את העתירה, "לעמדת המשיבים דין העתירה להידחות... סעיף 1 לחוק חופש המידע קובע כי 'לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה'. הזכות האמורה אינה זכות מוחלטת, אלא זכות שמימושה כפוף לסייגים הקבועים בחוק. סעיף 9(א)(1) לחוק קובע, כי רשות ציבורית לא תמסור 'מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם'. כבר נקבע בעניין זה בבג"ץ 2007-11 ינאי שני נ' המשרד להגנת הסביבה (2012), כי מבחן החשש אינו מחייב 'ודאות קרובה' לפגיעה בביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, אך גם כי אין מדובר באפשרות כלשהי, ולו גם רחוקה לפגיעה כאמור". בפרקליטות אף הפנו בהקשר זה לתשובות שנמסרו ממשרד המשפטים וצה"ל וציינו כי יהיו מוכנים לפרט את הטעמים הביטחוניים שביסוד התשובות הללו לשופט, אך רק במעמד צד אחד.
עוד כתבות בנושא
