מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה אמש (מוצאי שבת) כתב תשובה בעתירה על פי חוק חופש המידע אותה הגישה עו"ד צפנת נורדמן בשם חמש אימהות ללוחמים המשרתים בצה"ל. העתירה הוגשה לאחר שבקשות חופש מידע אותן הגישו האימהות למשרד המשפטים ולצה"ל, בבקשה לקבל את חוות הדעת של היועמ"שית והפרקליטה הצבאית הראשית נגד הטלת מצור על האוכלוסייה האזרחית בשטחי הלחימה בעזה - לא נענו. על פי הבקשות, מדובר בחוות דעת אשר בהן נקבע לכאורה כי "הדין הבינלאומי אוסר הטלת מצור מלא על שטחי לחימה, כך שאספקה מכל סוג שהוא לאוכלוסיית רצועת עזה תינתן אך ורק מחוץ לאותם שטחי לחימה".
הפצ"רית, יפעת תומר־ירושלמי. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בד בבד עם הגשת העתירה הגישה עו"ד נורדמן בקשה לקיים בה דיון בהול, בטענה שחיי לוחמי צה"ל מונחים על הכף, "על הפרק מבצע קרקעי קרוב מאוד בעיר עזה, שבה נמצאים עדיין מאות אלפי אזרחי אויב יחד עם מחבלי אויב, מחבלי חמאס. לעמדת העותרות, על פי ייעוץ משפטי שקיבלו, אין כל מניעה משפטית להטיל מצור על העיר ולספק את כל צרכי האוכלוסייה מחוצה לה – כך שהאספקה לעיר תיפסק בטרם ייכנסו אליה בנינו ולא נימצא מאכילים ומתדלקים את האויב ביד אחת, וביד שניה שולחים את לוחמינו פנימה; כך שלוחמינו יזכו למירב ההגנה על חייהם, ושיקולי נזק אגבי - שקיימים כל עוד אוכלוסייה אזרחית נמצאת בעיר - לא יובילו לסיכון מיותר של לוחמים, לנופלים ולפצועים חייו, שניתן לחסוך; כך שלוחמינו יפגשו בעיר, כשייכנסו אליה אחרי מצור שיפנה מאליו את האוכלוסייה, רק מחבלי אויב מותשים, רעבים, צמאים – נוחים להיכנע. כך שחיילינו לא יתקלו באויב רענן, שבע ומתודלק - בידי אותם ידיים ששולחות אותם פנימה - במצב של כשירות ללחימה ולמתקפות נגדם".
תושבים מתפנים מהעיר עזה, תחילת ספטמבר 25' | צילום: AFP
נורדמן הוסיפה בבקשה כי לפי פרסומים בתקשורת, היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטה הצבאית הראשית הניחו בפני הממשלה חוות דעת שקובעת כי אסור, על פי הדין הבינלאומי, להטיל מצור על שטחי לחימה. כלומר, "חובה על המדינה לתדלק ולהזין את אויביה בשעה שהיא שולחת את בניה פנימה", כלשונה.
הכי מעניין
לדבריה, "עם חוות הדעת הזו מבקשות העותרות להתמודד, בשדה הציבורי ומול מקבלי ההחלטות. הן לא יכולות לעשות זאת באופן אפקטיבי כאשר חוות הדעת מוסתרת מהן, שלא כדין. כאמור, למידע המבוקש - חוות הדעת - יש השפעה ישירה, גורלית, על חיי לוחמים. בניהם של העותרות עתידים להישלח לכבוש את העיר עזה; זכותן החוקית והמוסרית לקבל לידיהן את חוות הדעת ולהתמודד עמה. המבצע הקרקעי לכיבוש העיר עזה עתיד לצאת לדרך בכל רגע ממש, ומכאן בקשה זו. בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע דיון בהול בעתירה, כדי לאפשר לעותרות לקבל לידיהן את חוות הדעת ולהתמודד עמה כאמור, לפני התמרון הקרקעי או מוקדם ככל הניתן בתחילתו".
עוד כתבות בנושא
בעקבות העתירה ניתן מענה לבקשות מטעם צה"ל ומשרד המשפטים, אך המענה שניתן היה דחייה של הבקשות. הן בצה"ל והן במשרד המשפטים לא הסכימו לאשר או להכחיש את עצם קיומן של חוות דעת בנושא, וממילא לא מסרו אף אחת מחוות הדעת. הסירוב נומק בחשש לפגיעה בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. כך למשל נאמר במענה שהתקבל ממשרד המשפטים כי "לאחר בחינת הבקשה, לרבות ביחס לשאלה האם ניתנה חוות דעת בהקשר זה, וככל שניתנה מה תוכנה, עולה כי לא ניתן לתת מענה לבקשה. על מידע כאמור חל סעיף 9(א)(1) לחוק, שעניינו מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או שלומו של אדם". המענה לבקשה מצה"ל, שניתן רק ביום חמישי האחרון היה דומה: "לגופה של בקשה, ולאחר בדיקה מול הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, נבקש לעדכן כי מענה ביחס לשאלה אם ניתנה חוות דעת בניין שבנדון, וככל שניתנה מה תוכנה, הוא בגדר מידע עליו חל סעיף 9(א)(1) לחוק. בהתאם לסעיף זה לא יימסר מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה ביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או שלומי של אדם. משכך, לא ניתן להשיב לבקשה".
לאחר מתן תשובת משרד המשפטים הגישו האימהות עתירה מתוקנת, התוקפת את ההחלטה לדחות את הבקשות.
בתגובת הפרקליטות שהוגשה במוצ"ש מטעם צה"ל ומשרד המשפטים צוין כי עמדתם של הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר בצה"ל העלתה כי עצם פרסום המידע על קיומה או אי קיומה של חוות דעת משפטית בנושא מבצע קונקרטי, עלול לסייע לאויב בהבנת פעילות צה"ל ועל כן קיימת מניעה ביטחונית להתייחס לבקשת המידע בנושא.
עוד כתבות בנושא
לאור זאת מבקשים בפרקליטות לדחות את העתירה, "לעמדת המשיבים דין העתירה להידחות... סעיף 1 לחוק חופש המידע קובע כי 'לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה'. הזכות האמורה אינה זכות מוחלטת, אלא זכות שמימושה כפוף לסייגים הקבועים בחוק. סעיף 9(א)(1) לחוק קובע, כי רשות ציבורית לא תמסור 'מידע אשר בגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם'. כבר נקבע בעניין זה בבג"ץ 2007-11 ינאי שני נ' המשרד להגנת הסביבה (2012), כי מבחן החשש אינו מחייב 'ודאות קרובה' לפגיעה בביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, אך גם כי אין מדובר באפשרות כלשהי, ולו גם רחוקה לפגיעה כאמור". בפרקליטות הפנו בהקשר זה לתשובות שנמסרו ממשרד המשפטים וצה"ל וציינו כי יהיו מוכנים לפרט את הטעמים הביטחוניים שביסוד התשובות הללו לשופט, אך רק במעמד צד אחד.