הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) לשנת 2024, יוגש היום (שני) על ידי הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, לשר המשפטים, יריב לוין. הדו"ח כולל פירוט נרחב של עיקרי התלונות שהתקבלו בנציבות במהלך השנה החולפת ביחס לתובעי המדינה, וביניהם הפרקליטות, התביעה המשטרתית, היועצת המשפטית לממשלה ותובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעמה, ואופן הטיפול בתלונות.
במהלך השנה האחרונה הוגשו לנציבות 552 פניות, שמתוכן 239 פניות הוגדרו כתלונות. אליהן התווספו 24 תלונות שהוגשו בשנת 2023, והטיפול בהן הסתיים ב-2024. בסך הכול טיפלה הנציבות בשנת 2024 ב-263 תלונות.
66 תלונות נמצאו מוצדקות (25%), ול-24 מתוכן צורפה המלצה אופרטיבית, מאחר שהתגלה במהלך בירורן ליקוי מערכתי או דפוס עבודה הטעון תיקון. מספר המלצות אופרטיביות ניתנו גם בתלונות שנדחו. ב-220 תלונות (92%) הסתיים הבירור במהלך 2024, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. בנציבות מציינים עוד כי זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על כ-50 ימים בלבד, וב-87% מהתלונות ניתנה החלטה תוך פחות מ-3 חודשים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
הנציבות עוסקת בביקורת על כלל התובעים הפועלים מטעם המדינה ורשויותיה, אך כמחצית מהתלונות שנבדקו על ידה בשנת 2024, 133 תלונות, הוגשו ביחס לפרקליטות. 40 תלונות (15%) הוגשו על תובעי התביעה המשטרתית וחוקרים משטרתיים, 33 תלונות (13%) הוגשו נגד מיופי כוח או בעלי כתב הסמכה מטעם היועצת המשפטית לממשלה, 16 תלונות (6%) ביחס ליועצת המשפטית לממשלה, ו-6 תלונות (2%) ביחס למייצגי מדינה בערכאות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון ואחרים.
מתוך כלל התלונות שנמצאו מוצדקות: 38 תלונות (58%) התייחסו לפרקליטות, 10 תלונות (15%) התייחסו למשטרה, 10 תלונות (15%) התייחסו לתובעים המחזיקים בהסמכה או בייפוי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, ו-8 תלונות (12%) התייחסו לייעוץ המשפטי לממשלה.
בין התלונות הבולטות בשנה החולפת, סיפור קפקאי על מקרה שבו הפרקליטות לא העבירה לנאשם חומרי חקירה שהיה בהם כדי לזכותו. בירור התלונה העלה, כי התביעה הגישה כתב אישום נגד חשוד, מבלי לעיין בכל חומרי החקירה, והכוונה לסרטונים ממצלמות גוף, הגם שבחומר החקירה הייתה אינדיקציה לקיומם. רק לאחר שההגנה ביקשה מבית המשפט לעיין בסרטונים ואלו נמסרו לה, חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום.
עוד כתבות בנושא
הנציב חזר על המלצת הנציבות לפרקליט המדינה, לקבוע קווים מנחים לכל יחידות הפרקליטות, באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, לפני קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק, וכן לחדד את חובת התובע לוודא את קיומם של כל חומרי החקירה בתיק בטרם קבלת החלטה בתיק. בעקבות כך, עדכן המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים) כי בחודש ינואר 2025 פורסם מסמך פנימי של הפרקליטות, המפרט קווים מנחים בנושא זה. חטיבת החקירות במשטרת ישראל עדכנה גם היא, כי חודדה ההנחיה בדבר החובה להעביר את מלוא חומרי החקירה לפרקליטות או ליחידת התביעה הרלוונטית, ובכלל זה סרטונים, לרבות תיעוד ממצלמות גוף.
תלונה נוספת עסקה בפרק הזמן הנתון לחשוד או למתלונן להגיש ערר. בירור התלונה הציף סוגיה עקרונית ביחס לפרק הזמן הנתון לחשוד או למתלונן להגיש ערר (עד 60 ימים), משזה, על פי הטענה, כולל בתוכו את זמן המענה של גופי התביעה לבקשה לקבלת חומרי חקירה (עד 45 ימים), באופן שעלול להותיר פרק זמן קצר ביותר לצורך הכנת הערר והגשתו. הנציב קבע בהחלטתו כי המצב כיום אינו מניח את הדעת, והמליץ לפרקליט המדינה להנחות את הגורמים הרלוונטיים, שבמסגרת המענה לבקשות לעיון בחומרי חקירה שהוגשו לצורך הגשת ערר, תצוין באופן מפורש האפשרות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערר, על פי חוק. בהמשך לכך, עדכן המשנה לעניינים פליליים, כי הנחיית פרקליט המדינה שפורסמה לאחרונה, נותנת ביטוי עקרוני לעניין זה; בנוסף, יתווסף לטופס המקוון שבאמצעותו מוגשת בקשה לצילום חומרי חקירה לצורך הגשת ערר, סעיף המיידע את העורר על זכות זו.
עוד כתבות בנושא
תלונה בולטת נוספת נגעה לחובת התביעה לנמק את סירובה לשנות עילת גניזה. בירורה של התלונה העלה, כי בעוד שחוק ההנמקות קובע שעובד ציבור שהתבקש לעשות שימוש בסמכותו וסיר לבקשה, יודיע את נימוקי החלטתו למבקש, הרי על פי הנחיית פרקליט המדינה, לצורך קבלת הנימוקים להחלטה שלא לשנות את עילת גניזת תיק החקירה, על המבקש לפנות ביוזמתו לגורם שהכריע בבקשתו. נוכח כך, המליץ הנציב לפרקליט המדינה לתקן את ההנחיות הרלוונטיות ולהחיל חובה לנמק החלטות, שבמסגרתן נדחות בקשות לשינוי עילת גניזה של תיק. בעקבות כך, הודיע המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, כי ההמלצה האמורה יושמה במלואה, והנחיות פרקליט המדינה תוקנו בהתאם, כך שבמסגרת החלטתה לדחות בקשה לשינוי עילת גניזה, יהיה על התביעה לציין את הנימוקים המבססים את ההחלטה, ולוּ בתמצית.
עוד מצא הנציב פגמים בטיפול הפרקליטות בתיק התעללות בקטינים חסרי ישע. בירור תלונה העלה, כי הפרקליטות התעכבה מאוד במתן אפשרות להורי קטינים לעיין בחומרי חקירה בתיק שעניינו התעללות בחסרי ישע, גם לאחר שהליכי השימוע בתיק הסתיימו. עוד נמצא, כי כתבי האישום בתיק הוגשו בחלוף כשנה וארבעה חודשים ממועד פתיחתו במחוז, תוך חריגה משמעותית מזמני הטיפול הקבועים בהנחיית פרקליט המדינה לעניין זה. הנציב ציין בהחלטתו כי ראוי לאפשר לחשודים שימוע אפקטיבי, אולם על הליכי השימוע כשלעצמם להיות מוגבלים בזמן, כדי שלא לעכב יתר על המידה את ההליך הפלילי, על כל הנגזר ממנו, ובכלל כך לאפשר עיון בחומרים מהתיק למי שזכאי לכך. הדבר נכון בכל הליך פלילי, וביתר שאת במקרים שבהם החשד הוא לעבירות כלפי קטינים וחסרי ישע. הנציב המליץ לפרקליטת המחוז לחדד את הנהלים בקרב הפרקליטים כדי למנוע הישנותם של מקרים דומים. בהמשך לכך, עדכן המשנה לעניינים פליליים כי כפי שנקבע בהמלצה, הנהלים חודדו בקרב פרקליטי המחוז, והפרקליטות וידאה שהורים המעוניינים בכך יצפו בסרטונים שבתיק החקירה.
עוד כתבות בנושא
במקרה אחר מצא הנציב פגמים באופן בו מוסדרת חזרת תובע עירוני מכתב אישום בעבירות ברירת קנס. לאחר שהתברר כי התביעה העירונית בעיריית תל אביב נוהגת לחזור בה מכתבי אישום בעבירות ברירת קנס, במקרים שבהם בעל התפקיד הרלוונטי סיים את עבודתו בעירייה, חלף זימונו להעיד בבית המשפט, קבע הנציב בהחלטתו, כי התנהלות זו פוגעת בעיקרון השוויון ויוצרת אפליה באופן אכיפת החוק. בעקבות כך, סוכם על מתווה אשר לפיו, ככלל, התביעה העירונית תפעל לאיתור וזימון עדים אשר עזבו את הרשות, בתיקים שבהם נדרשת עדותם, בכפוף לשיקול דעת פרטני של התובע, כפי שנהוג בכל הליך פלילי. הנציב אימץ את המתווה האמור, משמצא כי זה מגשים את תכליות האכיפה הפלילית ונותן מענה ראוי, מאוזן ושוויוני לסוגיה הנדונה.
עוד כתבות בנושא
