הפוטנציאל של האינטליגנציה המלאכותית הגנרטיבית לשנות את מקצוע עריכת, הדין היה ברור עוד לפני ש-ChatGPT הופיע בשנת 2022. למעשה, מה שמודלים של שפה גדולה (LLMs) עושים (לעבור על כמויות עצומות של טקסטים ונתונים ולהפיק אמירות שנשמעות משכנעות) דומה למה שעורכי דין רבים עושים. אך עורכי דין ושופטים רבים למדו על בשרם, ולעיתים תוך כדי מבוכה גדולה, שמודלים כמו ChatGPT ואחרים אינם מסתפקים בפסיקה קיימת כאשר הם מציגים טיעונים משפטיים, אלא לעיתים קרובות ממציאים הפניות וציטוטים.
"יש כאן מקרה שימוש ברור לחלוטין בתחום המשפט, אבל המודלים האלו נבנים סביב יעילות, לא סביב דיוק", אמר לי שון פיצפטריק, מנכ"ל לקסיס-נקסיס בצפון אמריקה, בריטניה ואירלנד, אחת הספקיות הגדולות של מידע ושירותים לעורכי דין. "למעשה, הם בכלל לא עוסקים באמת. הם עוסקים בהסתברויות ואז בונים טיעונים שנשמעים סבירים".
בית משפט, אילוסטרציה. | צילום: אורן בן חקון
לקסיס-נקסיס, חטיבה של חברת Relx plc הלונדונית, מקווה שגרסה מרוסנת ומאולפת במקצת של בינה מלאכותית גנרטיבית, המבוססת על מודלים של OpenAI, Anthropic ואחרים, תוכל לספק שיפורים גדולים עבור לקוחותיה – ובלי "הזיות" משפטיות. גם היריבה Thomson Reuters Legal Services, חטיבה של חברת Thomson Reuters הקנדית, שואפת לאותו דבר.
הכי מעניין
שירותי הבינה המשפטית הללו אינם מושלמים. מחקר שפורסם לאחרונה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצא שבעוד שהמוצרים של שתי החברות טובים בהרבה מ-ChatGPT במניעת "הזיות", הם עדיין סיפקו תשובות שגויות או חלקיות רבות – כאשר Lexis+ AI של לקסיס-נקסיס ביצעה פחות טעויות לעומת Westlaw AI-Assisted Research ו-Ask Practical Law AI של תומסון רויטרס.
עוד כתבות בנושא
עם זאת, נראה שהשירותים מצליחים בשוק: לקסיס-נקסיס, שהייתה החטיבה עם קצב הצמיחה האיטי ביותר ב-Relx בחמש השנים האחרונות, הפכה לחטיבה עם הצמיחה המהירה ביותר. ההכנסות הבסיסיות (ללא רכישות, מכירות והשפעות עיתוי) עלו ב-9% במחצית הראשונה של השנה לעומת אותה תקופה ב-2024. תומסון רויטרס דיווחה על גידול אורגני של 8% בהכנסות בתקופה המקבילה.
באופן כללי, משרדי עורכי דין מפגרים באימוץ בינה מלאכותית: סקר עדכני של תומסון רויטרס הראה שהם מאחור ביחס למגזר העסקי בכל הנוגע להשקעה ארגונית ב-AI. קל לדמיין עתיד שבו עורכי הדין יאמצו את הטכנולוגיה החדשה הזו באיטיות אך באופן מחושב, כדי לשפר את התפוקה – מבלי לשנות באופן מהותי את אופן הפעולה של המשרד. זהו תרחיש משמח עבור עורכי דין, Relx ותומסון רויטרס – וגם עבור הלקוחות, שיקבלו ככל הנראה תמורה טובה יותר לכספם.
ChatGPT מבית OpenAI | צילום: AFP
chatGPT | צילום: AP
מנוע הבינה המלאכותית של גוגל, ג'מיני | צילום: epa
זה נשמע מאוד כמו התרחיש הראשון מבין שניים שתיארו לפני עשור ריצ'רד סוסקינד ובנו דניאל סוסקינד בספרם המצוטט רבות The Future of the Professions: How Technology Will Transform the Work of Human Experts. בתרחיש ה"מרגיע והמוכר" הזה, הם כתבו, "המקצועות ממשיכים לפעול כפי שפעלו מאז אמצע המאה ה-19, אך הם מבצעים סטנדרטיזציה ומיסוד כבד של הפעילויות השגרתיות שלהם". התרחיש השני – שלדעתם היה הרבה יותר סביר – הוא תרחיש שבו "הכנסה של מערכות הולכות ונהיות חכמות תחליף במגוון דרכים את עבודת אנשי המקצוע המסורתיים" ו"מקצועותינו יפורקו בהדרגה".
אז מה יהיה עם עורכי הדין? התשובה תלויה, בין היתר, בשאלה האם מודלים מבוססי שפה גדולים יוכלו אי פעם להיות מהימנים מספיק כדי להחליף את עורכי הדין לחלוטין – תוצאה שנותרה שנויה במחלוקת. אך אפילו אוטומציה של משימות שגרתיות בלבד עשויה לטלטל את הכלכלה הייחודית של עולם עריכת הדין.
רובוט המופעל על ידי בינה מלאכותית שהוצג בשבוע הטכנולוגיה בלונדון | צילום: EPA
הכלכלה המוזרה הזו סובבת סביב תמחור לפי שעת עבודה. במשרדי עורכי דין, "פריון" פירושו כמה שעות עורכי הדין מחייבים. בכל תחום אחר, פריון מתייחס למה שנעשה בזמן נתון. עורכי דין בולטים לרעה, אפילו ביחס לספקי שירותים מקצועיים אחרים כמו רואי חשבון, יועצים עסקיים ויועצי טכנולוגיה, בכך שהתפוקה לשעה שלהם כמעט לא השתפרה במשך עשורים.
אם מתחשבים בהשקעות הון – שבמשרדי עורכי דין מתמקדות בעיקר בטכנולוגיית מידע – הרי שמה שמכונה "פריון כולל" בשירותים משפטיים נמוך משמעותית כיום מאשר בשנות ה-80, על פי נתוני הלמ"ס האמריקני.
התוצאה יוצאת הדופן הזו נובעת בחלקה מאופן המדידה של שיפורים טכנולוגיים בלמ"ס – כהוזלה דרמטית. לפי מדד המחירים לצרכן, דולר שמושקע ב-IT בשנת 2025 שווה ערך לכמעט 15 דולרים ב-1988, כך ששמירה על הוצאה זהה במונחים נומינליים נחשבת לעלייה עצומה בהשקעות. אך העובדה שספקי שירותים אחרים הצליחו לשפר את הפריון למרות זאת מצביעה על כך שמודל משרד עורכי הדין תקוע מאחור בצורה יוצאת דופן.
עוד כתבות בנושא
וזה עשוי להישאר כך עוד זמן. "אני שומע על מותו של תמחור לפי שעה כבר שנים – והוא עדיין לא מת," אמר פיצפטריק. בפועל, הוא הוסיף, השפעת הבינה המלאכותית היא בכך שהיא מאפשרת לעורכי הדין להספיק יותר בשעה – והתוצאה היא עלייה במחירי השעה. "אנחנו רואים עליות בשיעור חד-ספרתי גבוה במחיר לשעה. אני חושב שזה קשור לכך שעורכי הדין מספקים כעת יותר ערך ללקוחותיהם – ובפחות זמן". בסקר עדכני של משרדים גדולים, מצא רוברט ג'. קוטור מהמרכז למקצוע עריכת הדין בהרווארד הסכמה רחבה לכך ששימוש מוגבר ב-AI מביא לשיפור באיכות, שלקוחות מוכנים לשלם עליו תוספת.
אבל אולי לא לעד. חבריי ברוס מקיואן וג'נט סטנטון, שמרכיבים יחד את חברת הייעוץ המשפטי Adam Smith, סבורים כי הירידה בשעות החיוביות תהיה בסופו של דבר חדה מדי מכדי שמרבית המשרדים ישרדו. "זה יכה קשות במודל המסורתי של חיוב לפי שעה", אמר מקיואן. "אני חושב שתמחור לפי תעריף קבוע הוא העתיד". הבעיה היא, לדברי סטנטון, "שלמשרדי עורכי דין יש תשתית פיננסית חלשה מאוד – והיכולת שלהם לתמחר גרועה". התוצאה הסבירה, סיכם מקיואן, היא "סינון מסיבי של משרדי עורכי דין מסורתיים".
אילוסטרציה, מחשב נייד | צילום: סופי גורדון, פלאש 90
מסמכים חסויים | צילום: שאטרסטוק
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
מסמכים חסויים. | צילום: שאטרסטוק
האם ניפטר מעורכי דין לגמרי? אחד הנושאים המרכזיים בספרם של הסוסקינדים הוא שהסטטוס-קוו של שירותים מקצועיים פשוט אינו מקובל – בעיקר משום שרוב האנשים והארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם שירותים של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. אם אנשים רגילים יוכלו פשוט להכניס שאלות משפטיות ל-ChatGPT ולקבל תשובות מהימנות – האם זה לא יהפוך את החברה לטובה יותר? אולי, אבל זה "אם" גדול מאוד.
בסדרת מאמרים עם שותפים שונים, בודק ג'ונתן ה. צ'וי מבית הספר למשפטים באוניברסיטת וושינגטון את הביצועים של LLMs במשימות משפטיות שונות. הם מצטיינים במשימות פשוטות עם תשובות ברורות, אך מתקשים כשיש מורכבות או עמימות. במאמרו האחרון, "מודלים של שפה גדולה אינם שופטים מהימנים", מתאר צ'וי כיצד שינויים קטנים בניסוח ההנחיה מובילים לשינויים דרמטיים בתשובות המשפטיות – ואיך מודלים שונים נותנים תשובות שונות מאוד. צ'וי גם מציע שייתכן שהבעיות הללו מובנות בטכנולוגיה עצמה – ולכן לא ייפתרו בקרוב. עורכי הדין כנראה יישארו איתנו עוד זמן. רק לא ברור איך הם יקבלו תשלום.
עוד כתבות בנושא
