המתבגר מול הצ'אט כל היום? כך תזהו שימוש מזיק בבינה מלאכותית

ככל שטכנולוגיית הבינה המלאכותית הופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים היומיומיים, בני נוער פונים לצ'אטבוטים לקבלת עצות, תמיכה ושיחה. הקסם מובן: צ'אטבוטים הם סבלניים, לא שיפוטיים, תומכים וזמינים בכל רגע.

אבל מומחים מביעים מכך חשש, וטוענים שתעשיית הבינה המלאכותית שצומחת במהירות כמעט שאינה מפוקחת, וכי הורים רבים כלל לא מודעים לאופן שבו ילדיהם משתמשים בכלים הללו, או לכמות המידע האישי שהם חולקים עם הבוטים.

מחקר חדש מצא שיותר מ-70 אחוז מבני הנוער האמריקנים השתמשו ב"חברים מבוססי בינה מלאכותית", ויותר ממחצית מנהלים עמם שיחות באופן קבוע. המחקר, שנערך על ידי ארגון "קומון סנס מדיה", התמקד ב"שותפי AI" – אפליקציות כמו Character.AI, Nomi ו־Replika, שמוגדרות כ"חברים או דמויות דיגיטליות שאפשר להתכתב איתן או לדבר איתן בכל עת", להבדיל מעוזרי בינה מלאכותית כלליים כמו צ'אט-GPT – אם כי גם אלו יכולים לשמש באותה צורה.

לדברי החוקרים, חשוב שהורים יבינו כיצד עובדת הטכנולוגיה. לכן, מומחים מציעים מספר צעדים שהורים יכולים לנקוט כדי להגן על ילדיהם:

>> פתחו בשיחה, בלי שיפוטיות, אומר מייקל רוב, החוקר הראשי בקומון סנס מדיה. גשו אל המתבגר שלכם בגישה סקרנית ושאלו שאלות פשוטות: "שמעת על חברים מבוססי בינה מלאכותית?", "אתה משתמש באפליקציות שמדברות איתך כמו חברים?" – הקשיבו למה שיש להם לומר והבינו מה מושך אותם לפני שאתם פוסלים או מביעים דאגה.

>> עזרו לבני הנוער להבין ששותפי בינה מלאכותית מתוכנתים כך שיסכימו לכל מה שנגיד ויאשרו את הרגשות שלנו. הסבירו שכך לא נראים קשרים אמיתיים – וחברים עם דעות משלהם יכולים לעזור להתמודד עם מצבים קשים בדרכים שבוטים פשוט לא מסוגלים להם.

"מה שמדאיג במיוחד הוא לא רק מה שקורה על המסך, אלא כמה זמן זה לוקח מהילדים על חשבון קשרים אמיתיים", אומר מיץ’ פרינסטין, הפסיכולוג הראשי באיגוד הפסיכולוגים האמריקני (APA). "אנחנו צריכים ללמד ילדים שזו צורת בידור. זה לא אמיתי, וחשוב מאוד להבחין בין זה לבין מציאות – זה לא תחליף לקשרים בחיים האמיתיים".

האיגוד פרסם לאחרונה אזהרת בריאות בנושא בינה מלאכותית ורווחת בני נוער, וכן המלצות להורים:

1. תשומת לב לסימנים לקשר לא בריא: "אם המתבגר מעדיף אינטראקציות עם בינה מלאכותית על פני קשרים אמיתיים, מבלה שעות עם שותפי בינה מלאכותית, או מראה סימני מצוקה כשהוא מופרד מהם – אלה דפוסים שמצביעים על כך ששותפי בינה מלאכותית מחליפים, ולא משלימים, את הקשרים האנושיים", אומר רוב.

2. אפשר וצריך לקבוע כללים לשימוש בבינה מלאכותית: בדיוק כמו שקובעים מגבלות על זמן מסך או רשתות חברתיות, קבעו גבולות ברורים: מתי ואיך מותר להשתמש בכלים האלה. שימו לב שרבים מהשותפים הדיגיטליים נועדו למבוגרים, וכוללים תרחישים רומנטיים, אינטימיים ואפילו משחקי תפקידים.

למרות התחושה שאתם תומכים ומבינים, ילדים צריכים להבין שהכלים האלה לא יכולים להתמודד עם משבר אמיתי או לספק תמיכה נפשית אמיתית. אם ילד מתמודד עם דיכאון, חרדה, בדידות, הפרעת אכילה או אתגר נפשי אחר, הוא זקוק לתמיכה אנושית: ממשפחה, מחברים או מאיש מקצוע.

3. התעדכנו טכנולוגית: ככל שההורים יבינו יותר על בינה מלאכותית, כך יוכלו להגיב טוב יותר. "אני לא חושב שאנשים באמת מבינים מה בינה מלאכותית מסוגלת לעשות, כמה מתבגרים משתמשים בה, ולמה זה מתחיל להיראות קצת מפחיד," אומר פרינסטין, אחד מהקולות הרבים הקוראים לרגולציה שתבטיח כללי בטיחות עבור ילדים. "הרבה מאיתנו פשוט מרימים ידיים ואומרים, 'אין לי מושג מה זה!', 'זה נשמע הזוי!' – אבל לצערי, זה משדר לילדים: 'אם יש לך בעיה עם זה, אל תבוא אליי, אני רק אזלזל בזה'".

בני נוער מבוגרים כבר גיבשו תובנות משלהם עבור הורים וצעירים. האיסור להשתמש בכלים האלה אינו פתרון, אומר גנש נאיר, בן 18. "לנסות לא להשתמש בבינה מלאכותית זה כמו לנסות לא להשתמש ברשתות חברתיות. זה כבר חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו".

נאיר, שמנסה בעצמו להפחית את השימוש שלו בצ'אטבוטים לאחר שהרגיש שזה פוגע לו בקשרים אמיתיים בתיכון, מוסיף: "הדרך הכי טובה לשלוט בזה היא לקבל אתגרי חיים באהבה".

"בינה מלאכותית יכולה להקל כל דבר קשה, אבל זו בדיוק הבעיה", הוא אומר. "תבחרו באתגרים – בלימודים או בחיים. אם תאמינו שקל זה טוב, אתם תהיו הכי פגיעים לבליעה לתוך העולם המלאכותי החדש הזה".