כשג'וסלין לייטזינגר ביקשה מהסטודנטים שלה באוניברסיטה לכתוב על מקרים שבהם נתקלו באפליה בחייהם, היא שמה לב ששם מסוים של אישה, סאלי, חזר כדמות הקורבן בסיפורים רבים. "היה ברור ש-chatGPT בחר בשם הזה כשם נפוץ לאישה", אמרה לייטזינגר, מרצה לקורס לתואר ראשון בנושא עסקים וחברה באוניברסיטת אילינוי בשיקגו. "הם לא טרחו אפילו להמציא סיפורים אישיים על החיים שלהם", סיפרה.
לייטזינגר העריכה שכמחצית מ-180 הסטודנטים שלה השתמשו ב-chatGPT בצורה לא חוקית במהלך הסמסטר האחרון – כולל במטלות על אתיקה של בינה מלאכותית (AI), מה שהיא כינתה "אירוני" ו"מעורר תמיהה". לכן, לא הופתעה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה ומראה כי סטודנטים המשתמשים ב-chatGPT לכתיבת חיבורים מפעילים פחות חשיבה ביקורתית.
המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, זכה לתהודה רבה ברשת וגרם לתסכול בקרב מורים רבים. צוות המחקר מאוניברסיטת MIT, שכתב את המאמר, קיבל למעלה מ-3,000 מיילים ממורים מאז פרסומו בחודש שעבר, כך סיפרה המחברת הראשית, נטליה קוסמינה, ל-AFP.
הכי מעניין
כתיבה | צילום: shutterstock
חיבורים "חסרי נשמה" שנכתבו על ידי AI
המחקר כלל 54 סטודנטים בוגרים מאזור בוסטון, שחולקו לשלוש קבוצות: קבוצה אחת השתמשה ב-chatGPT לכתיבת חיבור בן 20 דקות, קבוצה שנייה השתמשה במנוע חיפוש, והשלישית הסתמכה רק על הידע האישי שלה. החוקרים מדדו את פעילות המוח של הסטודנטים באמצעות מכשירי EEG, ושני מורים העריכו את החיבורים.
משתמשי chatGPT קיבלו ציונים נמוכים משמעותית מהקבוצה שהסתמכה על ידע אישי בכל המדדים. בדיקות ה-EEG הראו כי אזורי מוח שונים התחברו זה לזה בתדירות נמוכה יותר אצלם. יותר מ-80 אחוזים ממשתמשי chatGPT לא הצליחו לצטט תוכן מהחיבור שכתבו זה עתה, לעומת כ-10 אחוזים בשתי הקבוצות האחרות. נראה שמשתמשי chatGPT התמקדו בעיקר בהעתקה והדבקה.
סדנה ללמידת ChatGPT בשוויץ. | צילום: AFP
המורים ציינו כי זיהו בקלות את החיבורים "חסרי הנשמה" של chatGPT, שכן הם היו כתובים בדקדוק ומבנה טובים אך חסרו יצירתיות, אישיות ותובנות. עם זאת, קוסמינה הדגישה כי הפרסומים בתקשורת שטענו שהמחקר מוכיח ש־chatGPT הופך אנשים לעצלנים או טיפשים הם מוגזמים.
היא ציינה כי במפגש הרביעי בניסוי, הקבוצה שהסתמכה על ידע אישי התנסתה ב-chatGPT והראתה רמות גבוהות יותר של קישוריות עצבית. קוסמינה הדגישה כי המדגם קטן מדי למסקנות סופיות, אך קראה לערוך מחקרים נוספים על שימוש זהיר בכלי AI לתמיכה בלמידה.
אשלי ג'ואבינט, נוירולוגית מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שלא השתתפה במחקר, מתחה ביקורת על כותרות "חסרות בסיס" שלדבריה הגזימו במסקנות המאמר. "המאמר לא מספק מספיק ראיות או הקפדה מתודולוגית כדי לטעון משהו על ההשפעה הנוירולוגית של שימוש במודלים של שפה כמו chatGPT על המוח", אמרה ל-AFP.
לחשוב מעבר לבוט
לייטזינגר סיפרה כי המחקר משקף את השינוי בחיבורי הסטודנטים מאז ש-chatGPT הושק ב-2022, כאשר גם טעויות כתיב וגם תובנות אותנטיות הפכו נדירים יותר. לעיתים, סטודנטים אפילו לא טורחים לשנות את הגופן כשהם מעתיקים מ-chatGPT, הוסיפה.
ChatGPT. | צילום: מסך
לייטזינגר קראה לגלות הבנה כלפי סטודנטים, שכן הם עלולים להתבלבל כאשר חלק מהקורסים מעודדים שימוש ב-AI ואחרים אוסרים זאת. היא השוותה את הכלים החדשים למחשבון, ששינה את דרכי ההוראה של המורים בעבר. אך היא הביעה דאגה מכך שסטודנטים יכולים להדביק תשובות לשאלות מ-chatGPT מבלי לדעת דבר על הנושא, ובכך לדלג על שלבים חיוניים בלמידה.
סטודנט בריטי בשנות ה-20 לחייו, שביקש להישאר אנונימי, סיפר ל-AFP כי chatGPT שימושי לסיכום הרצאות, חיפוש ברשת והעלאת רעיונות. "אני חושב שזה לא נכון להשתמש ב־chatGPT כדי שיכתוב לך את העבודה, כי זה לא המטרה של הלימודים באוניברסיטה", אמר.
הבעיה אינה מוגבלת לתלמידי תיכון ואוניברסיטה. כתבי עת אקדמיים מתמודדים עם הצפה של מאמרים מדעיים שנכתבו על ידי AI, וגם תחום ההוצאה לאור סובל מכך, כאשר סטארטאפ אחד מתכנן להוציא 8,000 ספרים שנכתבו ב-AI בשנה. "כתיבה היא חשיבה, וחשיבה היא כתיבה. כשאנחנו מוותרים על התהליך הזה, מה זה אומר על החשיבה שלנו?", שאלה לייטזינגר.