שופטי בג"ץ יוסף אלרון ואלכס שטיין קיבלו ברוב דעות, נגד עמדתו החולקת של השופט חאלד כבוב, את עתירת ארגון לביא נגד החלטת נציב שירות המדינה שלא לכנס את ועדת המינויים לדיון בבקשת שר הכלכלה ניר ברקת לדון בהדחתה של הממונה על התחרות, מיכל כהן.
כזכור, בחודש מאי 2023 זימן השר ברקת אשר רשות התחרות פועלת כחלק ממשרדו, את הממונה על התחרות מיכל כהן לפגישה. במהלך הפגישה ביקש ברקת מכהן לסיים את תפקידה. זאת לאחר שלדבריו, בחן במשך כ-5 חודשים את תפקודה של הרשות. ברקת האשים את כהן בגל ההתייקרויות וטען כי העובדה שחברות המזון, המונופולים ושווקים ריכוזיים רבים איבדו את הרסן בכל הנוגע להעלאות מחירים, נובעת בראש ובראשונה מחולשתה של הרשות כגורם מרסן והיעדר אימוץ של מדיניות אקטיבית ונחרצת לטיפול בסוגיות הליבה של הרשות ובעיקר הגברת התחרות.
מיכל כהן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בחודש ינואר 2024, אחרי שנקט בצעדים נוספים, הגיש השר ברקת בקשה רשמית לכנס את ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה לצורך דיון בהדחתה של כהן. הנימוק שנתן השר לבקשה הוא אובדן האמון שלו בכהן ובתפקודה. אולם, היועצת המשפטית לממשלה בלמה את המהלך, בטענה שאין תשתית עובדתית ומשפטית התומכת בצעד שמבקש השר להוביל. בעקבות חוות דעתה של היועמ"שית נמנע נציב שירות המדינה היוצא, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מכינוס הוועדה, וכך למעשה "נקברה" יוזמת ההדחה שהוביל השר ברקת בתמיכת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וגורמים נוספים בממשלה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא גלי בהרב מיארה
נגד החלטת היועצת עתר ארגון לביא לבג"ץ, בדרישה לחייב את נציב שירות המדינה לפעול בהתאם לבקשת השר ברקת. בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד יצחק בם, נטען בין היתר כי "על אף לשונה הברורה של החלטת הממשלה, הייעוץ המשפטי פועל במנגנון של מעין בחינה מוקדמת של הפנייה, בטרם תובא לוועדה, מנגנון אשר מאפשר הלכה למעשה לסכל את הליך ההתייעצות ולהותיר את פנייתו של השר ללא מענה וללא דיון בוועדה. טענת העותרת הנה שפרשנות הייעוץ המשפטי את החלטות הממשלה הרלוונטיות הנה מעוותת ויש בה כדי לסכל את מנגנון ההיוועצות הקבוע בהחלטות הממשלה ולעקר מתוכן את סמכויותיו של השר ביחס להפסקת כהונה של הפקידים הבכירים".
ניר ברקת. | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בהחלטתם קבעו שופטי הרוב כי בניגוד לעמדתה של היועמ"שית, הנציב לא היה מוסמך לערוך בדיקה מקדימה מטעמו ובסיומה לסרב לכנס את הוועדה. בחוות הדעת העיקרית, אותה כתב השופט אלרון, נקבע כי מתן זכות ווטו ליועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה על עצם כינוס הוועדה שולל למעשה מוועדת המינויים את הסמכות למלא את תפקידה, "קריאה זו של ההנחיה מהווה צעד מרחיק לכת, המעביר בפועל את שיקול הדעת הנתון לוועדה – לידי הייעוץ המשפטי והנציב לבדו. לא זו הייתה הכוונה כאשר נקבעו הנחיות מינהליות המעצבות וגודרות את שיקול דעת הממשלה ולא כך קובעות ההנחיות המינהליות הרלוונטיות".
עוד כתבות בנושא
השופט אלרון אף דחה את הטענה שלעצם כינוס הוועדה לדיון בבקשת השר להדיח את הממונה על התחרות יש אפקט 'מצנן' וטען כי למעשה מדובר בטיעון מעגלי, "חשש כללי זה להיווצרות 'אפקט מצנן' אינו אלא טענה כללית בעלת אופי 'מעגלי'. ככל שיוצב רף גבוה יותר לכינוס הוועדה – כפי שמציעים המשיבים, כך גובר, כביכול, האפקט השלילי של כינוסה על ממלא התפקיד. ככל שכינוס הוועדה נעשה אך ורק על מנת להניח בפניה את טענות השר ומבלי להציב רף מהותי לצורך כך, ההשפעה של כך מתמתנת אם לא מתבטלת לחלוטין. בתרחיש כזה, כינוס הוועדה מהווה צעד פרוצדוראלי הכרחי על פי דין, אשר אין ללמוד ממנו על עוצמת טענות השר לגופן. מלבד זאת, מבחינה מהותית, ההנחה כי פניית שר לכינוס הוועדה תשמש כגורם מרתיע לאורך זמן התלוי מעל לראשו של נושא המשרה, אינה מבוססת. התמשכות ההליך, גרירתו, ואי-קבלת החלטה באשר לפניית השר באופן המותיר את הסוגיה תלויה ועומדת זמן רב, הם שמעוררים קושי. קידומו ובירורו באופן יעיל – לכל תוצאה אשר תהיה, ימתן חשש זה במידה רבה. אדרבה, ניתן לטעון כי לו תתכנס הוועדה ותידחה את טענות השר – הדבר יחזק את מעמדו של נושא המשרה ו'ירתיע' שרים מפני פתיחה בהליכי סרק. כך או כך, קשה לאתר תמריץ ממשי עבור שר כזה או אחר לפנות לוועדה בבקשות מופרכות אשר סופן להידחות".
השופט יוסף אלרון. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עוד קבע השופט אלרון כי עמדת היועמ"שית מרוקנת למעשה מתוכן את העילה של "משבר אמון חריף ומתמשך", אשר נקבעה במפורש כעילה אפשרית להדחת נושאי משרה בכירים, "משיבי המדינה מדגישים כי משרת הממונה אינה 'משרת אמון', ואכן כך. אף על פי כן, החלטת הממשלה מבהירה כי נדרשת מידה מסוימת של אמון בין נושא המשרה לממונים עליו. אלמלא כן, מה הטעם לכלול עילה זו גם כאשר מדובר על משרות שאינן משרות אמון מובהקות; ואפילו בעניינה של הממונה, אשר משרתה מאופיינת בעצמאות ואי-תלות? איני רואה דרך אחרת לקרוא את החלטת הממשלה, החלטה שהתקבלה לפני כשני עשורים, מלבד להסיק כי גם במשרות מסוג זה נדרשת רמת אמון בסיסית. מתחייבת אפוא רמת אמון המאפשרת יחסי עבודה תקינים ואינה פוגמת בהגשמת מטרותיה של הרשות הציבורית הרלוונטית שעליה אחראי נושא המשרה. אחרת, מתבקש היה שלא להחיל עילה זו על חלק מבין המשרות הבכירות, ובהן משרת הממונה".
מארגון לביא נמסר, "זוהי החלטה חשובה שתאפשר לשרי הממשלה ליישם את מדיניות הממשלה באופן מיטבי, צר לנו על כך שהיועצת המשפטית לממשלה סיכלה במשך זמן ארוך את יישום מדיניות שר הכלכלה".
עוד כתבות בנושא
עו״ד יצחק בם, המייצג את ארגון לביא, מסר: "אני מברך על כך שבית המשפט העליון צמצם את שלטון הפקידים, וקבע שהפקידות המשפטית לא יכולה לסכל את עצם הדיון בבקשתו של שר להפסיק את הכהונה של פקיד בכיר. במהלך העתירה, נחשפנו למנגנוני הפעולה של הדיפ סטייט וראינו שלשיטת היועמשית עצם הדיון בשאלת הדחה של פקידים בכירים אסור אלא אם היעוץ המשפטי מאשר.
"בית המשפט העליון שמט היום את המפתח לקיום הדיון מידי היועצים המשפטיים יחייב את הועדה למינוי בכירים להתכנס ולדון בפנייתו של השר. מנענו מצב אבסורדי בו היעוץ המשפטי יכול לחסום על דעת עצמו את הפניות של השר לוועדה. אנחנו מברכים על פסיקת בית המשפט העליון ומקווים שהיא תביא אותנו לנקודת איזון טובה יותר בין כוחם של נבחרי הציבור לכוחה של הפקידות הבכירה".