דוחות חדשים שמפרסם היום (שלישי) משרד הבריאות חושפים לראשונה בפירוט את מסע המטופל לבדיקת MRI – מהפניית הרופא, דרך אישור קופת החולים וקביעת התור, ועד לביצוע הבדיקה ולקבלת הפענוח. מהנתונים עולה כי בתוך שנה זינק מספר הבדיקות בכמעט 9 אחוזים, בעוד חציון ההמתנה התקצר מעט. עם זאת, מאחורי הנתון הארצי מסתתרים פערים גדולים בין אזורים, קבוצות גיל וסוגי בדיקות.
בדיקת MRI משמשת לבירור מגוון רחב של מצבים רפואיים – מכאב גב שאינו חולף ועד למעקב אחר ממצא חשוד, בדיקות אורתופדיות ובירורים אונקולוגיים. לכאורה, מדובר בתהליך פשוט: הרופא מפנה, הקופה מאשרת, המטופל קובע תור, נכנס למכשיר וממתין לפענוח. בפועל, הדרך מורכבת יותר, ובמשך שנים כמעט שלא היו בידי הציבור נתונים מלאים על שלביה השונים.
הדוחות החדשים מפרקים את ההמתנה למקטעים: הזמן שעובר מהפניית הרופא ועד לאישור הקופה, מהאישור ועד לביצוע הבדיקה, מקביעת התור ועד הכניסה למכשיר, ומהבדיקה ועד לפענוח. זו הפעם הראשונה שבה משרד הבריאות מיישם מתודולוגיה אחידה למדידת זמני ההמתנה לבדיקות MRI אמבולטוריות – בדיקות שאינן נערכות במסגרת חדר מיון או אשפוז.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
"אנחנו מציגים את הנתונים בנושא MRI לא רק ברמה הלאומית ולא רק את מה שקרה בין השנים 2024 ו־2025", מסבירה פרופ' אוסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות. "הנתונים ימשיכו להצטבר שנה אחר שנה ויאפשרו לנו לזהות את המגמות הלאומיות".
מספר הבדיקות זינק, ההמתנה התקצרה
הנתון המרכזי בדוחות הוא שמספר בדיקות ה־MRI בישראל עלה באופן משמעותי, אך זמני ההמתנה לא התארכו – ובחלק מהמדדים אף התקצרו. בשנת 2024 בוצעו בישראל 523,512 בדיקות MRI, ואילו בשנת 2025 עלה מספרן ל־570,076 – עלייה של כמעט 9 אחוזים בתוך שנה. שיעור הבדיקות גדל מ־54.1 בדיקות לאלף מבוטחים ל־58.1 בדיקות לאלף.
למרות העלייה בהיקף הפעילות, חציון ההמתנה מהפניית הרופא ועד לביצוע הבדיקה ירד מ־37 ימים בשנת 2024 ל־35 ימים בשנת 2025. גם הזמן שבין קביעת התור לבין ביצוע הבדיקה התקצר – מ־21 ימים בחציון ל־19 ימים.
אלא שהחציון הארצי אינו משקף את חווייתם של כל המטופלים. בשנת 2025 המתין רבע מהמטופלים יותר מ־75 יום מרגע הפניית הרופא ועד לביצוע בדיקת ה־MRI. במדד שבין אישור הקופה לביצוע הבדיקה עמד חציון ההמתנה על 28 ימים, אך רבע מהמטופלים המתינו יותר מ־68 יום.
מרכז הארץ - כמעט כפול בדיקות
פערים משמעותיים נרשמו גם בין אזורי המגורים. במחוז המרכז בוצעו בשנת 2025 69.3 בדיקות MRI לאלף מבוטחים, בחיפה 68.2 ובתל־אביב 66.9. לעומת זאת, בירושלים נרשמו 37.2 בדיקות בלבד לאלף מבוטחים, וביהודה ושומרון – 33.3. בדרום עמד השיעור על 50 בדיקות לאלף מבוטחים, ובצפון על 59.4.
עוד כתבות בנושא
גם זמני ההמתנה אינם אחידים. בדרום עמד חציון ההמתנה מהפניית הרופא ועד לביצוע הבדיקה בשנת 2025 על 43 ימים – הזמן הארוך ביותר מבין המחוזות המופיעים בדוח. בחיפה ובמרכז עמד החציון על 37 ימים, בצפון ובתל־אביב על 33 ימים, ביהודה ושומרון על 31 ימים ובירושלים על 25 ימים.
הנתונים מצביעים אפוא על תמונה מורכבת: בירושלים וביהודה ושומרון שיעור הבדיקות ביחס למספר המבוטחים נמוך במיוחד, אף שזמני ההמתנה המדווחים אינם בהכרח הארוכים ביותר.
הגיל עולה ומספר הבדיקות מזנק
גם לגיל המטופלים השפעה ניכרת על שיעור השימוש ב־MRI. בקרב ילדים בני 0 עד 14 נרשמו בשנת 2025 רק 9.1 בדיקות לאלף מבוטחים. בקרב בני 45 עד 64 כבר עמד השיעור על 107.5 בדיקות לאלף מבוטחים, ובקרב בני 65 ומעלה הוא הגיע ל־132 בדיקות לאלף.
סוג הבדיקה משפיע אף הוא על משך ההמתנה. בשנת 2025 נערכו בישראל 266,612 בדיקות MRI נוירולוגיות, 127,182 בדיקות של מערכת השלד והשרירים, 80,018 בדיקות בטן ואגן ו־52,687 בדיקות שד.
מנתחים בחדר ניתוח בבית החולים וולפסון, אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90
לפי משרד הבריאות, בדיקות שד ובדיקות בטן ואגן מתאפיינות בזמני המתנה ארוכים יותר, בין השאר משום שהן דורשות פרוטוקול בדיקה ממושך ומורכב יותר. בדיקות שלד ושריר מתאפיינות בזמני המתנה קצרים יותר, ואילו הבדיקות הנוירולוגיות נמצאות בתווך.
בדיקות שעלולות להטות את הנתונים
במשרד הבריאות מדגישים כי יש לנתח את הנתונים בזהירות. הדוחות כוללים גם בדיקות מעקב שנקבעות לעיתים זמן רב מראש, בהתאם לפרוטוקול הרפואי ולא בשל מחסור בתורים. בדיקות כאלה עלולות להאריך באופן מלאכותי את זמן ההמתנה המחושב.
מנגד, בדיקות דחופות כמו של מטופלים אונקולוגיים הזקוקים לבדיקה מהירה כדי לאבחן את היקף המחלה או להיערך לניתוח - עשויות להתבצע במסלול מקוצר, ללא המתנה רגילה לאישור או לטופס התחייבות. מקרים אלה אינם נכללים בחישוב הרגיל, ולכן זמני ההמתנה המופיעים בדוח עשויים להיות ארוכים יותר מההמתנה בפועל בחלק מהמקרים.
"כאשר מטופל נדרש לבדיקה דחופה, כל קופות החולים יודעות לייצר עבורו מסלולים מהירים", אומרת פרופ' לוקסנבורג. "במקרים האלה, למשל אצל חולים אונקולוגיים שצריכים בדיקה מהירה כדי למקד את המחלה ולסייע בהיערכות לניתוח מופעלים מסלולים מהירים יותר, והם לא נכללו בחישוב זמני ההמתנה".
מכשיר MRI. | צילום: פלאש 90
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מדגיש כי פרסום הנתונים נועד לשמש בסיס למדיניות ולא רק להציג את מצב המערכת. "המטרה אינה רק למדוד את זמני ההמתנה", אמר. "מונחת על השולחן תוכנית שלמה הדורשת יותר מכשירים, יותר בדיקות, יותר רופאים מומחים ויותר טכנאים, כדי לתת יותר בריאות ויותר ערך רפואי למטופלים".
לדבריו, משרד הבריאות מפעיל תוכניות ייעודיות לקיצור תורים ומעביר תקציבים לקופות החולים כדי להגדיל את הפעילות בתחומים שבהם נדרש שיפור. "הנתונים האלה מאפשרים לנו לקבוע היכן צריך להשקיע משאבים ואילו תחומים יש לכלול בתוכניות לקיצור תורים, כדי שהציבור ימתין פרקי זמן סבירים. לא מדובר בפרסום נתונים בלבד, אלא בשימוש בנתונים כאמצעי לקביעת מדיניות ולהכוונת המערכת".
מצד אחד, הנתונים מעידים כי מערכת הבריאות הצליחה להגדיל באופן ניכר את מספר בדיקות ה-MRI ואף לקצר מעט את ההמתנה הארצית. מצד אחר, עבור מטופלים רבים - במיוחד בדרום, או מי שנזקקים לבדיקות מורכבות יותר - הדרך לבדיקה עדיין עלולה להימשך חודשים.
לאחר שמשרד הבריאות הניח לראשונה את הנתונים המלאים על השולחן, השאלה כבר אינה רק כמה זמן ממתינים לבדיקת MRI, אלא היכן ההמתנה ארוכה מדי - וכיצד מתכוונת המדינה לקצר אותה.
עוד כתבות בנושא
