כולנו שמענו את הטענה ש"מעט יין טוב ללב". למעשה, הטענה הזאת צמחה בעיקר ממחקרים תצפיתיים שמצאו קשר בין שתייה מתונה לבין שיעור נמוך יותר של אירועים לבביים בקרב קבוצות מסוימות.
עוד כתבות בנושא
עם זאת ראיות עדכניות, ובכללן הצהרה מדעית של איגוד הלב האמריקני (AHA) ב-2025, מדגישות שהמחקרים האלה חשופים להטיות ולגורמים מתערבים, ושיטות מחקר חדשות מערערות את הרעיון של תועלת בריאותית ברורה מאלכוהול בכל רמה שהיא.
מאיפה בכלל הגיע הרעיון שיין טוב ללב?
האמונה שיין מועיל ללב צמחה ממחקרים שבדקו קשרים בין הרגלי שתייה לבין בריאות הלב. החוקרים גילו שאנשים ששותים מעט אלכוהול נראים בריאים יותר מבחינת הלב. אבל יש כאן בעיה: המחקרים האלה לא הוכיחו שהיין הוא זה שגרם לבריאות הטובה. יכול להיות שאנשים ששותים מעט יין פשוט מנהלים אורח חיים בריא יותר באופן כללי - הם מתעמלים יותר, אוכלים טוב יותר ומעשנים פחות. כלומר, אולי לא היין עשה אותם בריאים, אלא ההפך - אנשים בריאים נוטים לשתות יין באופן מתון.
הכי מעניין
גם כמות קטנה משפיעה על לחץ הדם
המחקרים מראים קו ישיר: צריכה קבועה של אלכוהול קשורה לעלייה בלחץ הדם באופן תלוי מינון. כלומר כבר 1-2 כוסות ביום נקשרות לעלייה בלחץ הדם אצל גברים ונשים כאחד, נתון שחשוב לזכור כשחושבים על "רק כוס אחת".
מה עם הרזברטרול ביין האדום?
המיתוס אומר: יין אדום בריא בגלל רזברטרול. החומר ביין האדום שאמור להיות בריא במיוחד. אז הנה האמת: רזברטרול אכן נחקר במעבדה ובניסויים על בעלי חיים, והראה תוצאות מעניינות בהפחתת דלקות. אבל כשבדקו אותו על בני אדם בניסויים קליניים, כמעט לא מצאו לו השפעה אמיתית על בריאות הלב. מעבר לזה, כדי לקבל את הכמות של רזברטרול שהראתה יתרונות בניסויים, צריך לשתות כמויות עצומות של יין - הרבה מעבר למה שכל רופא היה ממליץ עליו. בקיצור: רזברטרול מעניין מבחינה מדעית, אבל זה לא הופך את כוס היין שלכם לתרופה.
מה קורה לכבד שלנו?
הכבד הוא האיבר שמעבד את האלכוהול בגוף, והוא משלם על זה מחיר. כשמישהו שותה באופן קבוע, גם בכמויות "קטנות", הכבד מתחיל לצבור שומן. במיוחד אצל אנשים שיש להם גורמי סיכון כמו משקל עודף, סוכרת או לחץ דם גבוה - אצלם הנזק לכבד יכול להתחיל מוקדם יותר ולהתפתח מהר יותר.
המונח הרפואי החדש לזה הוא MASLD (מחלת כבד שומנית הקשורה להפרעה מטבולית), והנתונים מראים שגם שתייה בקטגוריה של "מתונה" - כלומר כוס אחת ליום לנשים או עד שתיים ליום לגברים - יכולה לתרום להצטברות שומן ואפילו להיווצרות צלקות בכבד (פיברוזיס).
אין רמה "בטוחה" - במיוחד אצל צעירים ונשים
אחד הממצאים המדאיגים יותר ממחקרים עדכניים הוא שאין באמת רמת שתייה "בטוחה". במיוחד אצל צעירים - אנשים בגילאי 15-39 - הסיכונים של שתייה גדולים מכל תועלת אפשרית (שכנראה אפסית).
יותר מזה, אפילו שתייה קלה עד מתונה מקושרת לעלייה בסיכון לסוגים מסוימים של סרטן. זה נכון במיוחד לגבי סרטן השד אצל נשים - מחקרים מראים שאפילו כוס אחת ביום יכולה להעלות את הסיכון בכ-5 עד 15 אחוזים. זו הסיבה שארגונים רפואיים מדגישים שבעצם "אין רף בטוח" לשתיית אלכוהול.
אז מה עושים? המלצה פשוטה ומעשית
בשורה התחתונה: אלכוהול הוא לא תרופה, וזה לא משהו שצריך לשתות "למען הבריאות". אם אתם שותים - שתו כי אתם נהנים מזה, לא כי אתם חושבים שזה בריא. כוס יין בארוחת שישי או באירוע משפחתי היא חלק לגיטימי מהתרבות שלנו, אבל חשוב להבין שלא מדובר ב"כוס בריאותית".
המדע החדש ברור: אין "כמות בטוחה" של אלכוהול, ובטח לא "כמות מומלצת". אלכוהול הוא חומר שיש לו מחיר בריאותי, גם בכמויות קטנות. זה לא אומר שאסור לשתות - זה אומר שצריך לעשות את זה ממקום של מודעות, לא ממקום של אשליה שזה "טוב לבריאות". אז בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם ש"כוס יין ביום טובה ללב", תדעו מה להשיב.
ד"ר לי ארז, רופאת משפחה, מכבי שירותי בריאות, מחוז צפון
עוד כתבות בנושא