ב-7 באוקטובר, חמאס השתמש באלימות מינית כנשק, בהוראות שהוציא מנהיגו דאז, יחיא סינוואר. האלימות שימשה נגד נשים, גברים וילדים כאחד, ומאוחר יותר נגד חטופים שהוחזקו בעזה.
עוד כתבות בנושא
אונס לווה לעתים קרובות בהטלת מום ורצח. כל זה מתועד באלפי סרטונים שצולמו על ידי חמאס עצמו, עדויות ממקור ראשון ודיווחים מאלה שאספו את השרידים - לעתים קרובות רק שרידי גופות. לאחר שביקרתי בקיבוצים מיד לאחר הטבח, נתקלתי בראיות ממקור ראשון.
כעת, האו"ם הפגין שוב את כישלונו המוסרי, והשלים קמפיין נגד ישראל שהחל בהחלטה הידועה לשמצה משנת 1975, שהשוותה את הציונות לגזענות. ישראל הוצבה כעת באותה רשימה שחורה כמו חמאס ודאעש בגין ביצוע אלימות מינית לכאורה בסכסוך.
הכי מעניין
הפללה מוסרית
כאילו פשעים כאלה היו מאפיין אינהרנטי של המדינה היהודית. כאילו החוק הצבאי והאזרחי הישראלי לא מעניש בחומרה על אלימות מינית. ואכן, אחת השערוריות השנויות ביותר במחלוקת האחרונה של ישראל עסקה במעצרם של חמישה חיילי מילואים בגין טענות להתעללות במחנה שדה תימן, שם כלואים רבים ממבצעי הטבח ב-7 באוקטובר.
את שאלת אמינות הסרטון וההדלפות נניח לרגע בצד. עובדה שאין להטיל בה ספק היא שהטענות נחקרו - והעלו חרס. אלימות מינית מוכרת כאחת הצורות החמורות ביותר של דה-הומניזציה, התוקפת את גופם, זהותם וכבודם האנושי של קורבנותיה.
עוד כתבות בנושא
ההאשמה נגד ישראל היא עצמה סוג של הפללה מוסרית. לקראת סיום כהונתו, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש משאיר אחריו ארגון בינלאומי שהצטרף למעשה לקמפיין נגד ישראל, ומצטרף לכוחות אנטי-מערביים המבקשים את חיסולה של המדינה היהודית.
עמית סגל הציע לאחרונה לבחון את הרקורד של מה שנקרא "דווחים מיוחדים" של האו"ם. פרנצ'סקה אלבנזה, המציגה באופן שגרתי את ישראל כמקור תחלואי העולם, כמעט ואינה דורשת דיון נוסף. אבל קחו לדוגמה את רים אלסאלם, הדווחתת המיוחדת של האו"ם בסוגיית אלימות נגד נשים, שסירבה לחקור את הזוועות המיניות ההמוניות שבוצעו ב-7 באוקטובר וטענה כי "אין ראיות" לפשעים כאלה.
פרנצ'סקה אלבנזה | צילום: EPA/OLIVIER HOSLET
או את מייקל פחרי, הדווח המיוחד של האו"ם בנושא הזכות למזון, שהוביל את ההאשמות לפיהן ישראל גורמת לרעב בעזה, תוך התעלמות ממאות משאיות הסיוע הנכנסות לרצועת עזה מדי יום - שרבות מתכולתן נתפסות באופן שגרתי על ידי חמאס - ומתעלם מהרעב שסבלו ממנו החטופים הישראלים.
ואז יש את טלאלנג מופוקנג, הדווח המיוחד של האו"ם בנושא בריאות, שטען כי חמאס אינו ארגון טרור וכי מאבק מזוין אינו פשע.
הניו יורק טיימס הוסיף שמן למדורה עם מאמר שנכתב על ידי ניקולס קריסטוף, שנבנה בחלקו על עדות של חבר בארגון האירופי-ים תיכוני לזכויות אדם, ארגון שמנהיגותו כוללת דמויות המקושרות קשר הדוק לחמאס. המאמר החיה את ההאשמות על התעללות מינית נגד אסירים פלסטינים, כולל טענות סנסציוניות הקשורות לכלבי תקיפה.
עוד כתבות בנושא
ההשוואה השקרית הזו לא פחות ממדהימה. זוהי אותה השוואה בה השתמש בית הדין הפלילי הבינלאומי כאשר הציב את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שר הביטחון לשעבר יואב גלנט באותה קטגוריה כמו יחיא סינוואר. ישראל מושווית לחמאס. או גרוע מכך, לנאצים.
שקר קולוסאלי זה, במיוחד כאשר הוא מופץ על ידי האו"ם עצמו, מרעיל את העולם.
עוד כתבות בנושא
