השבוע תתרחש אחת הפגישות הגורליות ביותר לעתידה של מדינת ישראל: ראש הממשלה בנימין נתניהו יגיע לארה"ב, לפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ באחוזתו הפרטית בפלורידה. למרות האווירה הנינוחה של "אחוזת הנופש", בחדרים הסגורים תוכרע השאלה האחת שמרחפת מעלינו כבר חודשים ארוכים: האם המלחמה תסתיים בניצחון אסטרטגי או בכישלון מהדהד שיחזיר אותנו לנקודת ההתחלה? במילים אחרות, האם התוצאה בעזה תוגדר כצל"ש או כטר"ש?
נכון להיום, המעבר ל"שלב ב'" של תוכנית טראמפ מושהה - ובצדק - בשל אי השבת גופתו של רן גואילי הי"ד. ההתעקשות של ממשלת ישראל מול ממשל ארה"ב נושאת פרי, אולם השעון המדיני אינו עוצר. השאלה מה יקרה רגע אחרי שחמאס ישיב את גופתו של גואילי, בתקווה שמהר ככל האפשר, קרובה מתמיד להיות רלוונטית. אם ראש הממשלה נתניהו לא "ינעל" את התשובה הרצויה לו בפגישה הקרובה, התוצאות עלולות להיות הרות אסון.
במרכז הדיון עומדת התנגשות חזיתית בין שתי תפיסות עולם לגבי "היום שאחרי". מצד אחד עומד "שלב ב' הישראלי", המציב יעד ברור ובלתי מתפשר: פירוז מוחלט. משמעותו היא פירוק חמאס מנשקו, בהסכמה או בכוח הזרוע של צה"ל, והדרה מוחלטת של גורמי טרור, כולל הרשות הפלסטינית, מכל מעמד שלטוני ברצועה.
הכי מעניין
לוחמי אוגדה 99 בצפון רצועת עזה | צילום: דובר צה"ל
החזון הישראלי דורש אפס שותפות של גורמים עוינים בוועדות הניהול, ופירוז נצחי של עזה מכל נשק ותשתית טרור כתנאי סף לכל התקדמות. אלו הם יעדי המלחמה, עליהם לחמו בני וחבריו ומסרו את נפשם, ועליהם אסור לוותר.
מנגד הולך ומתגבש "שלב ב' המערבי". מדינות ערב, בגיבוי לחצים עסקיים מצד גורמים כמו סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, המעוניינים במיזמי נדל"ן ובעזה חדשה, דוחפות ליעד אחר לחלוטין: שיקום לפני פירוז. הן לוחצות לפינוי הריסות, בנייה מחדש והחזרת השלטון הפלסטיני, שילוב של חמאס והרשות הפלסטינית, תוך דרישה להוצאת כוחות צה"ל.
הלחץ על טראמפ לאמץ את הגישה הזו הוא עצום. אם הנשיא ייכנע לנרטיב הזה, תמונת הסיום של המערכה תהיה ניצחון לחמאס והפניית עורף כואבת לחיילים שנפלו, ולנו, בני משפחותיהם.
בני, אורי מרדכי הי"ד, נפל ביום שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, בגזרת כיסופים לאחר 19 של לחימה רציפה מול מפלצות חמאס שחדרו לישראל. המשימה שעמדה לנגדם הייתה ברורה להם מהרגע הראשון, והמשיכו אותה גם חבריהם שלחמו בסמטאות עזה.
לאור גבורתם של אורי וחבריו, ולמען ביטחונה של ישראל, האחריות המוטלת על כתפיו של ראש הממשלה בביקורו היא כבדה מנשוא. עליו לרכז את כל המאמצים כדי לקבל את תמיכתו המלאה של טראמפ למודל הישראלי. הנוסחה חייבת להיות פשוטה: אין שיקום ללא פירוז מלא.
אחרי שנתיים ארוכות של לחימה שגבתה מאיתנו מחירים כבדים בכל כך הרבה מובנים, אסור למדינת ישראל להתקפל ברגע האמת. על נתניהו להציב קווים אדומים בוהקים בפני הנשיא טראמפ: מדינת ישראל לא תתקדם צעד אחד נוסף בהסכם לפני שחמאס ימלא את התחייבותו להתפרז מנשקו.
מטרת המלחמה הייתה לא רק להשיב את חטופינו לביתם, אלא גם להשמיד את חמאס ואת יכולותיו הצבאיות. המעבר לשלב הבא כשהיכולות הצבאיות של חמאס נשמרות פירושו חזרה אחורה לערב המלחמה.
מדינת ישראל מחויבת קודם כול לביטחון אזרחיה וחייליה. עליה להגיב בחומרה על כל הפרות ההסכם מצד חמאס כדי ליצור הרתעה ולהבטיח את ביטחון המדינה. גם האחריות הביטחונית של מדינת ישראל, מהירדן עד הים, חייבת להישאר בידי צה"ל בלי התערבות חיצונית מלמעלה או מהפלסטינים. כל ויתור בנקודות אלה אינו פשרה מדינית, אלא הימור מסוכן על ביטחון המדינה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
יהושע שני הוא יושב ראש פורום הגבורה ואביו של סרן אורי מרדכי הי"ד