ישראל יוצאת להליך תחרותי חדש לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים שלה, לאחר אישור הסכם הייצוא למצרים ועל רקע הביקוש הגובר לגז טבעי באזור. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הודיע על פתיחת ההליך התחרותי החמישי, שבמסגרתו ישווקו חמישה מקבצים חדשים לחיפושים בשטח כולל של כ־7,100 קמ"ר.
במשרד האנרגיה מעריכים כי בים עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו, ואף קיימת אפשרות לתגליות משמעותיות בשכבות גיאולוגיות שעדיין לא נחקרו. האזורים שנבחרו גובשו לאחר עבודת עומק מקצועית שכללה ניתוחים גיאולוגיים וסקרים סיסמיים שנאספו לאורך השנים, וכן לאחר גריעת אזורים בעלי רגישות סביבתית.
אסדת הקידוח "תמר" | צילום: משה שי, פלאש 90
המהלך נועד לחזק את מעמדה של ישראל כמעצמת אנרגיה אזורית, לשפר את הביטחון האנרגטי והיתירות, להגביר את התחרות, להוזיל את תעריף החשמל לאזרחים ולהגדיל את הכנסות המדינה מגז טבעי. לפי משרד האנרגיה, כל BCM נוסף עשוי להניב למדינה כ־100 מיליון דולר ומעלה. בנוסף, הרחבת הייצוא למדינות נוספות צפויה להניב ערך מדיני וכלכלי, וגם לסייע בהחלפת דלקים מזהמים במדינות היעד.
הכי מעניין
שר האנרגיה אלי כהן אמר כי "הגז הטבעי הוא נכס אסטרטגי, שמחזק את מעמדנו הכלכלי והמדיני בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט". לדבריו, המדיניות שלו היא "להרחיב את חיפושי הגז הטבעי, להביא ענקיות אנרגיה בינלאומיות להשקיע בישראל, ולהגדיל את תפוקת הגז הטבעי, עבור המשק המקומי והייצוא".
כללי ההליך, שגובשו בסיוע רשות התחרות, צפויים להעניק עדיפות לשחקנים חדשים. ניקוד ההצעות יתבסס על איכות תוכנית העבודה שיציגו החברות, כולל סקרים וקידוחים, וכן על מענק חתימה. במשרד מזכירים כי בהליך התחרותי הרביעי שולמו לאוצר המדינה מענקי חתימה בהיקף כולל של כ־56.7 מיליון שקל. ההליך החדש צפוי להיסגר להגשת הצעות לקראת סוף 2026, והענקת הרישיונות צפויה בראשית 2027.
כלי שיט צה"לי על רקע אסדת גז. | צילום: דובר צה"ל
ההליך הנוכחי מצטרף לרצף צעדים שנועדו להרחיב את משק הגז הישראלי. בהליך הרביעי הוענקו שישה רישיונות חיפוש לקבוצה הכוללת את SOCAR מאזרבייג'ן, BP מבריטניה וניו מד אנרג'י מישראל. בחודשים הקרובים צפויה להתחיל פעילות סקרים סיסמיים במסגרת הרישיונות הללו. זאת לצד הרחבת כושר ההפקה ממאגרי תמר ולווייתן, שהסתיימה בראשית 2026, וחתימת עסקת הייצוא הגדולה בתולדות ישראל.
שווי עסקת הייצוא למצרים עומד על 112 מיליארד שקל, והכנסות המדינה ממנה צפויות לעמוד על 58 מיליארד שקל. במשרד האנרגיה אומרים כי ההסכם תורם ליציבות האזורית, מחזק את הקשרים עם מצרים ומעודד חברות בינלאומיות נוספות להשקיע בישראל. במסגרת ההסכם נקבעו מנגנונים שנועדו להבטיח מחיר אטרקטיבי למשק הישראלי, כך שמחיר החשמל בישראל יישאר נמוך.
עוד כתבות בנושא
עד היום, הכנסות המדינה ממיסים ומתמלוגים ישירים ממשק הגז הטבעי עומדות על יותר מ־35 מיליארד שקל, ובשנים האחרונות מדובר בכ־5 מיליארד שקל בשנה. לפי התחזיות, הכנסות המדינה לאורך חיי המאגרים צפויות להגיע למאות מיליארדי שקלים.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין, אמר כי ההליך נועד להגדיל את היצע הגז, להגביר את התחרות, למשוך שחקנים נוספים ולסייע בפיתוח המשק. לדבריו, "הדרך הנכונה להבטיח תחרות ולהפחית מחירים היא באמצעות הרחבת ההיצע, ולא על ידי רגולציה מכבידה".
מנהל מינהל אוצרות טבע והממונה על הנפט במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, אמר כי על רקע השינוי באווירה באגן הים התיכון והצורך בהגדלת מקורות הגז הטבעי באזור, המשרד משיק הליך נוסף שיאפשר ליזמים חדשים ומשמעותיים לקחת חלק במפת האנרגיה האזורית. "בכוונתנו לפעול מול כל גורם בינלאומי רלוונטי ולעודד אותו להגיש הצעה במסגרת הליך חשוב זה", אמר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
