משרד האנרגיה והתשתיות החל לבחון לראשונה קידום של אנרגיה גיאותרמית לייצור חשמל בישראל, כחלק ממאמץ להרחיב ולגוון את מקורות האנרגיה במשק. מדובר באנרגיה נקייה המבוססת על חום תת־קרקעי, שנחשבת לבעלת טביעת רגל סביבתית נמוכה וזמינה כמעט בכל מקום ביבשה – בהתאם לעומק הקרקע.
לפי המשרד, התקדמות טכנולוגית בשנים האחרונות צפויה להפוך את האנרגיה הגיאותרמית למקור משמעותי יותר בעולם. שיפורים בטכנולוגיות קידוח מאפשרים להגיע לעומקים גדולים יותר בעלויות נמוכות יותר, ובכך להגדיל את היתכנות השימוש בה לייצור חשמל.
סקירה מקצועית שהוכנה ביחידת המדען הראשי במשרד מצביעה על כך שטכנולוגיות גיאותרמיות מתקדמות עשויות להגיע לבשלות מסחרית בתוך 5 עד 10 שנים. טכנולוגיות אלו צפויות לאפשר ייצור חשמל רציף ויציב לאורך כל שעות היממה, ולהוות בסיס לאספקת חשמל במשק.
הכי מעניין
מפת היתכנות לאנרגיה גיאותרמית בישראל | צילום: משרד האנרגיה
כיום, הפקת אנרגיה גיאותרמית באופן כלכלי מתאפשרת בעיקר בעומקים רדודים יחסית. בישראל, האזור היחיד שבו ניתן להגיע לטמפרטורות של כ־150 מעלות צלזיוס בעומק רדוד יחסית הוא דרום רמת הגולן, שם זוהתה אנומליה תרמית המאפשרת זאת בעומק של כ־2.5 קילומטרים.
עם זאת, מיפוי גיאותרמי שביצע המכון הגיאולוגי בשנת 2008 מצביע על כך שטמפרטורות מתאימות קיימות גם בעומקים של יותר מ־5 קילומטרים באזורים נרחבים בארץ. לפי המשרד, פיתוח עתידי של טכנולוגיות קידוח מתקדמות עשוי לאפשר הפקה כלכלית גם בעומקים של 5 עד 8 קילומטרים, ולהרחיב משמעותית את פוטנציאל השימוש באנרגיה זו בישראל.
במקביל לבחינת הפוטנציאל, מקדם משרד האנרגיה שורה של צעדים להקמת תשתית ידע, רגולציה ואקוסיסטם טכנולוגי בתחום. בין היתר, נשקל קידום פיילוט ראשון שיאפשר לבחון היבטים סביבתיים וכלכליים ולגבש מסגרת רגולטורית לפיתוח עתידי.
עמודי חשמל. | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
לשם כך הוקמה במשרד קבוצת עבודה ייעודית, והנושא נבחן גם בפורום בין־משרדי רחב הכולל גורמים מקצועיים מרכזיים, בהם רשות החשמל, חברת נוגה ורשות המים.
בנוסף, ישראל מקדמת שיתופי פעולה בינלאומיים בתחום. אנרגיה גיאותרמית צורפה למסגרת שיתוף הפעולה האנרגטי עם גרמניה, ובמקביל הוגדרה כנושא עניין במסגרת מרכז המחקר והפיתוח המשותף לישראל ולארצות הברית, הפועל בתמיכת משרד האנרגיה והתשתיות, רשות החדשנות ומשרד האנרגיה האמריקאי.
עוד כתבות בנושא
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר כי "המהלך לבחינת השימוש באנרגיה גיאותרמית הוא ניסיון להשתמש בידע ובטכנולוגיה הישראלית על מנת לגוון את מקורות האנרגיה בישראל, ולחזק את הביטחון האנרגטי, תוך ייצור חשמל שאינו מזהם לטובת בריאות אזרחי ישראל".
המדען הראשי במשרד האנרגיה והתשתיות, פרופ' בריאן רוזן, ציין כי קידום התחום "יאפשר לבזר ולגוון את ייצור האנרגיה המתחדשת", והדגיש כי המשרד תומך בפיתוח כלל ההיבטים – מהמחקר והאיתור ועד לטכנולוגיות קידוח מתקדמות.
עוד כתבות בנושא
