שיא בביטחון האנרגטי: הזינוק של משק הגז הטבעי בישראל

סקירת רשות הגז הטבעי לשנת 2025 מציגה שיא בצריכה המקומית, ירידה בשימוש בפחם ושנת שיא בחיבור צרכנים לרשת החלוקה. הגז הטבעי סיפק כ־74% מייצור החשמל בישראל

אסדת הקידוח "תמר" | משה שי, פלאש 90

אסדת הקידוח "תמר" | צילום: משה שי, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

שנת 2025 הייתה שנת שיא בצריכה המקומית של גז טבעי ובביטחון האנרגטי של ישראל. כך עולה מסקירת ההתפתחויות במשק הגז הטבעי שפרסמה היום (רביעי) רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות.

לפי הדוח, משק הגז הטבעי המשיך להפגין חוסן ובגרות תפעולית גם בשנה החולפת, תוך שמירה על רציפות אספקה מלאה לכלל צרכני המשק. זאת, למרות האתגרים הביטחוניים שליוו את השנה, ובראשם מלחמת "חרבות ברזל" ומערכת "עם כלביא". את אספקת הגז הטבעי לישראל הבטיחו שלושת המאגרים הפעילים — תמר, לווייתן וכריש — שסיפקו יחד בסיס יציב לרציפות האנרגטית של המשק גם בשנה ביטחונית מורכבת.

נתוני משרד האנרגיה | משרד האנרגיה

נתוני משרד האנרגיה | צילום: משרד האנרגיה

הנתון המרכזי בדוח הוא הזינוק בצריכת הגז המקומית. בשנת 2025 עמדה צריכת הגז הטבעי הכוללת, במשק המקומי ובייצוא, על 26.8 BCM. הצריכה המקומית לבדה הגיעה לשיא חדש של 14.4 BCM — עלייה של 4.1% לעומת שנת 2024.

הכי מעניין

עיקר הגידול נבע מהמשך המעבר מייצור חשמל בפחם לייצור חשמל בגז טבעי. בשנת 2025 הגיע חלקו של הגז הטבעי בתמהיל ייצור החשמל בישראל לשיא היסטורי של כ־74%, בעוד חלקו של הפחם ירד ל־10% בלבד. במקביל, סקטור החשמל היה הצרכן המרכזי של הגז הטבעי במשק המקומי: 11.4 BCM, שהם כ־79% מכלל צריכת הגז המקומית. תחום התעשייה והקוגנרציה צרך יחד כ־3 BCM, .

נתוני משרד האנרגיה | משרד האנרגיה

נתוני משרד האנרגיה | צילום: משרד האנרגיה

לצד הגידול המקומי, ישראל המשיכה לייצא גז למצרים ולירדן. היקף הייצוא בשנת 2025 עמד על 12.4 BCM, נתון שמחזק את מעמדה האסטרטגי של ישראל באזור. לפי הסקירה המלאה, הייצוא לירדן הגיע ל־3.5 BCM, עלייה של כ־13% לעומת השנה הקודמת, בעוד הייצוא למצרים עמד על כ־8.9 BCM, ירידה של כ־10.9%. ברשות הגז הטבעי ציינו כי הירידה ביצוא נבעה מאילוצים תפעוליים וביטחוניים נקודתיים ואינה מעידה על ירידה בביקוש האזורי.

נתון משמעותי נוסף נוגע למחירים. בזמן שבשווקי האנרגיה בעולם נרשמה תנודתיות, משק הגז הישראלי נהנה מיציבות יחסית. המחיר הממוצע בישראל נע סביב 4.4–4.5 דולר ל־MMBtu, נתון התורם לוודאות עבור התעשייה ולשמירה על עלויות יציבות יחסית בייצור החשמל.

גם בתחום התשתיות נרשמה התקדמות. בשנת 2025 חוברו לרשת החלוקה 42 צרכנים חדשים — מספר שיא של חיבורים בשנה אחת מאז החלה פרישת הרשת. רשת החלוקה הגיעה לפריסה של כ־870 קילומטרים של קווים מוגזים, ובסוף השנה היו מחוברים אליה 203 צרכנים פעילים.

ציון דרך נוסף נרשם באזור ירושלים. במהלך השנה ניטל הרישיון מחברת "רתם – גז טבעי בע"מ", ולראשונה ניתן רישיון להקמה ולהפעלה של רשת חלוקה באזור ירושלים והסביבה לחברה הממשלתית נתיבי הגז הטבעי לישראל, נתג"ז. לפי הסקירה, המהלך נועד לתת מענה לעיכובים ממושכים בפיתוח רשת החלוקה באזור ולאפשר חיבור צרכנים נוספים.

אסדת קידוח גז, ארכיון. | מארק ישראל סלאם, פלאש 90

אסדת קידוח גז, ארכיון. | צילום: מארק ישראל סלאם, פלאש 90

במקביל נמשכה העבודה על פרויקטים לאומיים להרחבת קיבולת המערכת, ובהם הקו הימי אשדוד־אשקלון וקו הייצוא רמת חובב־ניצנה. פרויקטים אלה נועדו לשפר את אמינות המערכת, לחזק את יכולת המענה לביקוש עתידי ולתמוך בהתפתחות משק הגז בשנים הקרובות.

ברשות הגז הטבעי מציינים כי שנת 2025 הציגה שילוב של עלייה בביקוש המקומי, יציבות מחירים, הרחבת תשתיות ושמירה על אספקה רציפה גם בתנאים ביטחוניים מורכבים. בדוח נכתב כי האתגרים המרכזיים לשנים הקרובות יהיו חיזוק הביטחון האנרגטי לנוכח הגידול בייצוא, השלמת פרויקטי ההולכה, עדכון משטר האיזון במערכת והמשך חיבור התעשייה לרשת החלוקה.

התמונה הכוללת ברורה: הגז הטבעי ממשיך להיות עמוד השדרה של משק האנרגיה הישראלי. בשנת 2025 הוא לא רק החליף עוד חלק מהפחם בייצור החשמל, אלא גם חיזק את יכולתה של ישראל לספק לעצמה אנרגיה יציבה, זמינה ותחרותית — גם בזמן מלחמה.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא