מדד ה-s&p 500 שובר שיאים - האם זה הזמן למכור

בזמן שנביאי הזעם מזהירים מקריסה כואבת ומשווים את המצב לבועת הדוט קום, הנתונים היבשים חושפים אנומליה רווחית המגובה בהכנסות אמיתיות ולא בועה ריקה מתוכן

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הבורסה האמריקאית בניו יורק | AP

הבורסה האמריקאית בניו יורק | צילום: AP

מייקל ברי (המשקיע שחזה את בועת הנדל"ן של 2008) אומר שאנחנו לקראת שמונים אחוז ירידה בשוק. אפילו טום לי, משקיע אופטימי מטבעו שבדרך כלל רואה את חצי הכוס המלאה בוול סטריט, טוען שהשוק מתוח מדי ואנחנו לקראת פיצוץ.

אפשר להבין למה אנשים נלחצים. קחו למשל את מניית אינטל, שעלתה כבר מאה אחוז מתחילת השנה. או את מניית סנדיסק, תחת הסימול $SNDK. כן כן, אותה יצרנית התקני דיסק און קי שכולכם מכירים היטב משנות האלפיים, שעלתה כבר 750 אחוזים מתחילת השנה הנוכחית.

מייקל בארי | Getty Images

מייקל בארי | צילום: Getty Images

כשמסתכלים על הגרף של מדד ה- S&P 500אי אפשר להתעלם מהדמיון המטריד שלו לתקופת בועת הדוט קום. השאלה שמרחפת עכשיו ומטרידה כל סוחר ומשקיע: האם אנחנו עומדים לפני ירידה כואבת מאוד?

הכי מעניין

מלכודת הפסימיות והמחיר של ישיבה על הגדר

תראו, אני אופטימיסט מטבעי. בעולם ההשקעות, יש תמיד את אלו שאוהבים לזרוק לאוויר שאנחנו רגע לפני קריסה קולוסאלית. יש כאן מלכודת פסיכולוגית מדהימה. נביאי הזעם תמיד נשמעים חכמים יותר. כשהם יושבים באולפני הטלוויזיה ומסבירים למה הכל עומד לקרוס, הם נשמעים שקולים, אחראיים ואינטלקטואלים. לעומתם, האופטימיסט נתפס לא פעם כנאיבי וכמי שעוצם עיניים מול הסכנה.

אבל ההיסטוריה הפיננסית מוכיחה פעם אחר פעם עובדה אחת פשוטה: הפסימיסטים אולי מקבלים את הכותרות בעיתונים, אבל האופטימיסטים הם אלה שעושים את הכסף הגדול. אלו שמפחידים את הציבור גורמים לאנשים רבים לשבת מחוץ לשוק במשך שנים ולהפסיד תשואה אדירה. אי אפשר כל הזמן לפחד ולחשוש מהצל של עצמנו. השוק מתגמל את מי שפועל. צריך לפעול, מתוך ניהול סיכונים נכון וקר רוח, לדעת ליהנות מהעליות וגם להתכונן לתרחיש של ירידות צפויות, אבל בשום אופן לא לקפוא במקום.

לא רק סיסמה - ישנו ביקוש אמיתי

רק כדי להסביר מה באמת קורה מתחת למכסה המנוע של הכלכלה העולמית כרגע: מה שמניע את השוק הוא לא הייפ רגעי של משקיעי ריטייל, אלא ביקוש אדיר לטכנולוגיות AI - יש היום חוסר בלתי נתפס של שבבים, רכיבי זיכרון ותשתיות אנרגיה. מנכ"ל קרן ההשקעות הגדולה בעולם, לארי פינק מבלקרוק, אמר את זה בעצמו לא מזמן. הביקוש חסר התקדים הזה יוצר פקק אדיר בשרשראות האספקה, מה שמעלה את כל המחירים כלפי מעלה וגורם ליותר כסף לנוע ממקום למקום בקצב מסחרר.

התשתית הפיזית של הענן והבינה המלאכותית דורשת משאבים בסדר גודל של פרויקטים לאומיים שלמים. הבינה המלאכותית היא לא איזה רעיון מעורפל שמסתובב במוחות של עתידנים, זוהי עובדה חותכת במציאות העסקית שלנו. החברות הגדולות ביותר בעולם כבר מוציאות טריליוני דולרים כדי לבנות חוות שרתים ענקיות, לאמן מודלים שפתיים ולהתמודד בתחרות האכזרית. המשוואה היום בחדרי הדירקטוריון היא פשוטה ואכזרית: אתה לא משקיע בתשתיות AI? אתה פשוט לא קיים.

דוט קום מול המציאות של היום

אז מה לעשות עכשיו? האם האסטרטגיה הנכונה היא למכור הכל, לצאת מהשוק עד יעבור הזעם ולהתחבא מתחת לשמיכה? האם אנחנו באמת בעיצומה של בועה שתתפוצץ לנו בפרצוף בדיוק כמו בשנת 2000?

גרף השוואה בין השוק אז בבועת הדוט קום לבין סקטור השבבים היום | צילום מסך מאתר הסאבסטאק של מייקל בארי

גרף השוואה בין השוק אז בבועת הדוט קום לבין סקטור השבבים היום | צילום: צילום מסך מאתר הסאבסטאק של מייקל בארי

יש לי כמה סייגים חשובים שמבדילים בצורה נחרצת את המצב הנוכחי מהימים העליזים של תחילת המילניום. כולנו משתמשים היום באינטרנט, באפליקציות וברשת, אבל בועת הדוט קום הייתה בועה לשעתה. הווי אומר, הכסף הגדול שזרם לתחום האינטרנט הגיע פשוט מוקדם מדי. תחשבו על סוף שנות התשעים: חברות פשוט הוסיפו את המילה 'אינטרנט' לשם החברה שלהן וגייסו מיליונים ממשקיעים נלהבים, למרות שלא היה כמעט שום מודל עסקי רווחי מאחורי ההבטחה הגדולה. הכל נשען על מספר הקלקות או צפיות. החברות לא ידעו איך לנצל את הכסף כדי לייצר הכנסות אמיתיות, ועברו עוד שנים רבות עד שחברות באמת התחילו להרוויח מזה כסף של ממש.

היום הסיפור הפוך לחלוטין. האם אנחנו משתמשים בטכנולוגיות AI ביומיום? בהחלט כן. זו כבר מזמן לא רק אמירה שיווקית ריקה מתוכן. מהפכת ה- AIדורשת השקעות הון כבדות אבל מייצרת החזר השקעה (ROI) כמעט מיידי עבור ארגונים. האם יש חברות שרואות ערך מוחשי והכנסות אדירות בגלל שילוב הטכנולוגיה? התשובה היא כן, והמון. זה מתבטא בהתייעלות בייצור, חיסכון לוגיסטי עצום וכתיבת קוד שמקצרת תהליכי פיתוח בצורה דרמטית.

האנומליה של מניית סנדיסק

בואו נחזור רגע למניית סנדיסק כמשל מצוין לסיטואציה. גם בבועת הדוט קום של שנת 2000, מניית SNDK עלתה במאות אחוזים תוך זמן קצר. זה נשמע ומריח דומה להיום, לא? אולי אנחנו באמת בבועה שחוזרת על עצמה בדיוק באותה צורה?

לא, ממש לא. בשנות האלפיים, מניית סנדיסק נסחרה במכפיל רווח (P/E) גבוה מאוד, עד כדי גיחוך. המשמעות הכלכלית היא שמחיר המניה שלה התנפח הרבה מעבר לשורת ההכנסות והרווחים האמיתיים שהיא ייצרה באותה תקופה. משקיעים שילמו פרמיות עתק על תקוות לעתיד ורוד.

דיסק און קי | שאטרסטוק

דיסק און קי | צילום: שאטרסטוק

לא כך קורה הפעם. סנדיסק צומחת היום בהכנסות בקצב גבוה של עשרות אחוזים בשנה, והביקושים למוצרים הקריטיים שלה רק ממשיכים לעלות בצורה עקבית ומוכחת בדוחות הכספיים. וכמה עומד מכפיל הרווח שלה עכשיו, אפילו אחרי העליות המטורפות? התשובה היא 9. שמעתם נכון. מכפיל 9 הוא תמחור שמתאים לחברת ערך תעשייתית מסורתית ושמרנית, לא לכוכבת טכנולוגיה מנופחת. היא חברה זולה מאוד ביחס להכנסות האדירות שלה. ולכן, היא אמנם עלתה מהר מאוד על הגרף, אבל זה קרה בהחלט בצדק גמור ומתוך הצדקה כלכלית טהורה.

ההבדל הדק שבין בועה לאנומליה

אז מה השורה התחתונה מכל הסיפור הזה? מה שאנחנו רואים כרגע על מסכי המסחר זו אנומליה. לא בועה. מניות ספציפיות התנפחו בעלייה של מאות אחוזים לא בגלל פנטזיות שווא, אלא פשוט בגלל שהשוק לא השכיל לתמחר את השווי האמיתי של החברות האלה בזמן אמת. המשקיעים המוסדיים והפרטיים ישנו בעמידה תקופה ארוכה, ועכשיו נוצר צוואר בקבוק לחוץ מאוד של ביקושים קשיחים. החברות הללו פשוט מעלות מחירים ומרוויחות ערימות של כסף מזומן.

צ'ארלס מולינו מעביר שידור חי מ-Nasdaq MarketSite, המראה כי מדד נאסד"ק זינק לסגירה ראשונה מעל 5,000 ,9 במרץ 2000 | AP

צ'ארלס מולינו מעביר שידור חי מ-Nasdaq MarketSite, המראה כי מדד נאסד"ק זינק לסגירה ראשונה מעל 5,000 ,9 במרץ 2000 | צילום: AP

כשסנדיסק חושפת בדוחות שלה שצבר ההזמנות שלה (Backlog) סגור ונעול קדימה עד לסוף שנת 2027, זה אומר שתזרים המזומנים שלה פשוט מובטח חוזית מול ענקיות הטכנולוגיה. השוק פשוט לא תמחר אותה נכון שנה אחורה, ולכן היא מתפוצצת עכשיו למעלה כדי ליישר קו עם המציאות הכלכלית המחודשת.

ולכן חשוב לדייק: זו לא בועה, אלא אנומליה. התפכחות של שוק שהבין שהוא תמחר בחסר את יצרניות התשתית החשובות בעולם.

האם זה אומר שלא יגיע תיקון בשווקים? ודאי שיכול להיות. תיקון בריא יכול להגיע בכל רגע נתון ולמתן קצת את קצב העליות המסחרר, אבל זו בשום פנים ואופן לא בועה. בועה פיננסית, בהגדרתה הכלכלית הקלאסית, היא מצב שבו ערכם של נכסים פיננסיים גבוה בהרבה משווים הכלכלי והאובייקטיבי. וזה, רבותיי, פשוט לא המצב היום.

תיקון? אולי. אבל קטסטרופה? אני ממש לא בטוח.

בועת הדוט קום מול "בועת" ה- AI - ה- AI יושב על יסודות עבים ומשמעותיים ומגוונים | נוצר באמצעות Gemini

בועת הדוט קום מול "בועת" ה- AI - ה- AI יושב על יסודות עבים ומשמעותיים ומגוונים | צילום: נוצר באמצעות Gemini

אגב, כתבתי מאמר ברוח דומה באוגוסט 25'. הפרטים הקטנים אולי קצת השתנו מאז, אבל התזה המרכזית שלי נשארה איתנה. גם אז, היו אנשים שישבו באולפנים וניסו להלחיץ ולהפחיד את הציבור הרחב. אבל מאז אותו פרסום, השוק המשיך בדרכו ועשה עוד 23 אחוזים של עלייה.

תחשבו על זה רגע: אם נכנעתם אז לפחד, הקשבתם לנביאי הזעם והשארתם את הכסף שלכם לשכב בעובר ושב או סגרתם אותו בתוך קרן כספית סולידית מתוך רצון להגן עליו, פשוט הפסדתם תשואה חלומית שכנראה לא תחזור כל כך מהר. מי שבוחר להתעלם מרעשי הרקע ולנתח את שורת הרווח האמיתית, הוא זה שבונה עושר.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא