בועה או מהפכה? שמונה גרפים חושפים את האמת על הבינה המלאכותית

האם ChatGPT וכלי בינה מלאכותית אחרים הם הטכנולוגיה המהפכנית ביותר בדורות האחרונים – או בועה כלכלית מנופחת שעשויה להתפוצץ ולהוביל למשבר? הוויכוח הזה מסעיר בשבועות האחרונים את וול סטריט ואת עמק הסיליקון. אפילו חלק ממובילי תעשיית ההייטק – בהם מנכ״ל מטא, מארק צוקרברג – שהשקיעו מיליארדים ב־AI, מזהירים כעת כי ייתכן שנוצרה סביב הטכנולוגיה בועה פיננסית לא יציבה.

אז האם מדובר בבועה? לפניכם ארבע סיבות שמצביעות שכן – וארבע שמצביעות שלא.

זו כן בועה: הימור ענק – ורווחים עצומים שנדרשים כדי להצדיק אותו

חברות הטכנולוגיה הגדולות משקיעות סכומים שלא נראו בעבר: הוצאות ההון על מבנים, ציוד ומרכזי נתונים זינקו בשנים האחרונות, כדי להפעיל ולפתח בינה מלאכותית בקנה מידה רחב. אבל הספקנים שואלים – איך יחזירו את הכסף? ChatGPT ומוצרים דומים סופגים מיליארדי דולרים של הפסדים מדי שנה, ועדיין אין מודל רווח ברור.

לפי חישוב של JPMorgan – תעשיית הטכנולוגיה תצטרך להרוויח 650 מיליארד דולר נוספים בכל שנה (!) כדי לקבל תשואה מתונה של 10% על ההשקעות הצפויות עד 2030. זה כמעט פי שניים מסך ההכנסות של גוגל ב־2024. הכנסות OpenAI לא פורסמו, אך מנכ״ל החברה, סם אלטמן, אמר כי בקרוב היא תגיע לקצב שנתי של 20 מיליארד דולר. (ל־Washington Post שותפות תוכן עם OpenAI.)

לא בועה: הצ’אטבוטים הפכו לתופעה עולמית

שלוש שנים אחרי שהושק – ChatGPT עדיין ממשיך לצבור משתמשים בקצב מהיר. OpenAI דיווחה החודש כי למערכת יש יותר מ־800 מיליון משתמשים בשבוע. לשם השוואה: לטיקטוק לקח חמש שנים להגיע למיליארד משתמשים חודשיים.

הנתונים מראים ש־ChatGPT פופולרי במיוחד בקרב צעירים. המשתמשים נעזרים בו לחיפוש מידע, תכנות, כתיבה – וגם לקבלת ייעוץ אישי. גם ניתוח של שיחות ששותפו בפומבי מראה שימוש רחב ומגוון.

זו כן בועה: עסקאות מעגליות – שמעלות סימני שאלה

בעולם העסקים מקובל שחברות משתפות פעולה עם ספקים ושותפים. אבל בתעשיית ה־AI החלו להופיע עסקאות חריגות: חברות כמו Nvidia ו־OpenAI השקיעו סכומי עתק בלקוחות או בספקים שלהן עצמן. אנליסטים מזהירים שהדבר מזכיר דפוסים לא בריאים שנראו בבועות פיננסיות קודמות – שבהן שיבוש אצל חברה אחת גרר תגובת שרשרת אצל אחרות.

דוברת Oracle סירבה להגיב. OpenAI ו־Nvidia סירבו גם הן. אך מנכ״ל Nvidia, ג׳נסן הואנג, הגן על המהלך: ״אני מצפה שהתשואה תהיה יוצאת דופן״, אמר בשיחת המשקיעים השבוע.

לא בועה: Nvidia מראה רווחים – והרבה

Nvidia היא כיום החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם – ולא במקרה. השבבים שלה הם הבסיס להפעלת מודלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT. השבוע היא דיווחה על רבעון שיא נוסף: 57 מיליארד דולר במכירות – עלייה של 62 אחוזים מהשנה שעברה. התחזית: המשך צמיחה. הואנג אמר: ״יש הרבה דיבורים על בועת AI. אנחנו רואים משהו שונה לגמרי״.

זו כן בועה: ה־AI עדיין לא מסוגל לבצע עבודה אמיתית

כדי שהמהפכה תצדיק את עצמה, AI צריך לעבוד לא רק בהדגמות מבוקרות ובאפליקציות – אלא בתוך מקומות עבודה אמיתיים. אך מחקר חדש שבחן מערכות AI במשימות עבודה מציאותיות – מצא שהן נכשלו כמעט לחלוטין. המשימות כללו עיצוב פנים, הכנת קמפיין וידאו ומשימות מורכבות אחרות. המערכת הטובה ביותר הצליחה רק ב־2.5 אחוזים מהן. גם מחקר של אוניברסיטת ייל מראה כי AI עדיין לא השפיע בצורה ממשית על שוק העבודה.

לא בועה: הטכנולוגיה הופכת לחכמה יותר – בקצב מסחרר

למרות הקשיים – יכולות ה־AI ממשיכות להשתפר. חוקרי METR בנו מבחנים שמדמים עבודת תכנות מורכבת, והראו כי יכולת הביצוע של מודלי AI הוכפלה כמעט כל שבעה חודשים – במשך שש שנים רצופות. זהו קצב שמזכיר את חוק מור, וקשה להתעלם ממנו.

זו כן בועה: רוב החברות כמעט לא משתמשות ב-AI בשטח

סקרים רבים מגלים: חברות רבות מתנסות ב־AI – אבל מעטות משלבות אותו באמת בתהליכי העבודה. McKinsey דיווחה בנובמבר שכמעט שני שלישים מהחברות שאימצו AI – לא משתמשים בו בצורה נרחבת. לדברי מאט קְרופ מבוסטון קונסלטינג גרופ: ״אנשים לא משנים הרגלים בקלות. גם אם נותנים להם כלי מוכן – הם פשוט לא משתמשים בו״.

לא בועה: המגמה מתרחבת – ויותר חברות מנסות

למרות שהשימוש עדיין מוגבל – המספרים מטפסים בהתמדה. לשכת מפקד האוכלוסין של ארה״ב דיווחה כי שיעור העסקים שמתחילים להשתמש ב־AI ממשיך לעלות. לדברי סריניבאס נראיאנאן, סמנכ״ל הטכנולוגיה של OpenAI לעסקים – יש לחברה כבר מעל מיליון לקוחות עסקיים. לדבריו: “אנחנו רואים אימוץ מטורף של AI – וזה רק ההתחלה”.

העתיד הכלכלי של תעשיית הבינה המלאכותית – ואולי גם של המשק האמריקני כולו – תלוי בשאלה אחת: האם יימצא מספיק ערך שיצדיק השקעה גדולה עוד יותר בשנים הקרובות?