איך תשפיע עלינו הפיכת השקל למטבע החזק בעולם

בשבוע שעבר נסק המטבע הישראלי לשיא ביחס למטבע האמריקני אחרי יותר משלושים שנה, וקבע רף של פחות משלושה שקלים לדולר. להתחזקות המטבע הישראלי יש כמה גורמים, אך הגורם המוביל הוא השיפור בהערכת השווקים לגבי המצב הביטחוני־אסטרטגי של ישראל.

יש שתי דרכים עיקריות לבחון חוזק של מטבע, והפופולרית יותר היא יחסו לדולר האמריקני. הדולר הוא המטבע הדומיננטי ביותר בעולם, הוא משמש כמטבע העתודה ברוב הבנקים המרכזיים, והוא הבסיס למרבית העסקאות הבינלאומיות. חברת המדיה הכלכלית הגדולה ויזואל קפיטליסט בחנה את חוזק המטבע של כל המדינות בעלות תמ"ג של 250 מיליארד דולר ומעלה, על פי יחס המטבע המקומי אל מול הדולר בשנה האחרונה. על פי הנתונים, השקל הישראלי הוא המטבע החזק בעולם, והוא זינק ביותר מ־20% לעומת הדולר.

נכון, המטבע האמריקני עצמו נחלש מול מטבעות אחרים בגלל עניינים פנים־אמריקניים והתנהלות הממשל, אבל זה לא משנה את העובדה שהמטבע הישראלי בולט במיוחד בהשוואה לשאר המטבעות. יצוא ההייטק של ישראל שממשיך לעלות בקצב חזק, הביקוש הגובר למוצרי ביטחון ישראליים, שגשוג משאבי טבע ושלל אקזיטים – כל אלה מכניסים למשק דולרים רבים ומחזקים את השקל. על כך יש להוסיף זרם דרמטי של השקעות זרות, במקביל להמשך השיפור בפרמיית הסיכון של ישראל.

במאבק על תודעת הניצחון במלחמה, שמתנהל מאז החלה הפסקת האש, מנסים איראן ואוהדיה לקבע נרטיב של ניצחון איראני מול תבוסה ישראלית, גם אם המציאות הפוכה לחלוטין. אם בהיבט הצבאי הניסיונות שלהם לקבע תודעה נוחלים לעיתים הצלחות, בעזרת כלי תקשורת שבוחרים לאמץ את ההזיות האיראניות, הרי שבכל הקשור למצב הכלכלי – לא נשאר מקום לספק. על פי הערכות, הנזק לאיראן מגיע לכ־300 מיליארד דולר, כמעט 80% מהתוצר, לעומת פחות מ־2% לישראל. כמו כלכלתה, גם המטבע האיראני מרוסק לחלוטין. גם ידידיה, כמו טורקיה, חטפו פיחות של 17% במטבע, בזמן שהשקל נסק אל על.

החוסן הכלכלי שלנו מתבטא לא רק במטבע, אלא גם בעצמאות האנרגטית שבולטת כל כך במציאות הנוכחית של משבר עולמי סביב מחירי הנפט. בשעה שבאירופה מחירי הגז זינקו בעיצומה של המלחמה ביותר מ־60% לעומת מחירם ערב המלחמה, וכאשר מחירי החשמל שם זינקו גם הם בעשרות אחוזים, בכל אותה תקופה אצלנו לא חל כמעט שינוי.

וכאן אנחנו מגיעים לתובנה חשובה נוספת. בניגוד למה שסיפרו לכם במרבית כלי התקשורת ושהשמיעו פרשנים כלכליים מוטים, את המשקיעים הזרים שנוהרים לכאן עם המון כסף לא מעניינות סיסמאות חלולות כמו "מהפכה משטרית" או "ריסוק הדמוקרטיה". הם מבינים שמדובר באמירות שקריות. קצת יותר שמרנות בבית המשפט משמעותה יותר נאמנות לחוקים, יותר ודאות ויציבות ופחות שיקול דעת מוחלט לשופטים להחליט כראות עיניהם ותפיסת עולמם.

למשקיעים פחות חשוב אם זו ממשלת ימין או שמאל, והם מתעניינים בעיקר ביציבות ובבהירות, ללא מערכות בחירות תכופות ושינויים כל שבועיים. ובכלל, הכרזות בעלות השפעה כלכלית שמפחידות משקיעים נשמעות בדרך כלל משמאל המפה הפוליטית, גם בישראל וגם במדינות אחרות - עיינו ערך המאבק נגד פיתוח שדות הגז של ישראל (שמפחיד לדמיין מה היה קורה לו היה צולח), או ההפיכה הקומוניסטית שמוביל ראש עיריית ניו־יורק זוהרן ממדני בכל תחום המיסוי בעיר, ושעלולה להחזיר את התפוח הגדול ארבעים שנה לאחור, לתקופת השפל שלו.

אבל נחזור רגע לשקל ולכיס שלנו. שקל חזק מעניק יתרון גדול לצרכן הישראלי, בדמות רכישות זולות בחו"ל והוזלה של מוצרים מיובאים. אומנם ההשפעה המשמעותית לא חלה על כל סוגי היבוא, אבל בהחלט על חלקים גדולים ממנו, ובהם מוצרי חשמל, ביגוד והנעלה, צעצועים וגם מוצרים וחומרי גלם בתעשיית המזון.

אלא שכאן יש לנו בעיה. ההובלה האווירית ירדה לפעילות מינימלית בזמן המלחמה, ורק עכשיו היא מתחילה להתעורר מחדש. גם כשהבעיה הזו תיפטר, אנחנו נפגוש שוב בעיה ידועה אחרת: כשהדולר או היורו מתחזקים על חשבון השקל, היבואנים מזדרזים בדרך כלל להעלות מחירים, תוך הסברים על השינוי בשערי המטבע. אבל כשמתרחשת מגמה הפוכה, החברות אינן ממהרות לעדכן את המחירים כלפי מטה. הן נהנות מהרווחים ההולכים וגדלים וההוזלה איננה מתגלגלת לצרכן, בטח לא בקצב הראוי. בכל מקום שהוסרו בו חסמים ויש תחרות אמיתית, התוצאות מיידיות; אבל היכן שנותרו ריכוזיות וחסמי תחרות – השפעתם ניכרת בהחלט.