בגמרא מסיק רבי אלעזר "שאפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו" (נידה ל"א, עמוד א'). בשלוש השנים האחרונות התחוללו בכלכלת ישראל אירועים דרמטיים שאיש לא צפה: זה החל במרד פנימי של חלק מבעלי העסקים הגדולים ובעלי ההון, עד כדי קריאה מפורשת לפגיעה בכלכלת ישראל באמצעות הוצאת כספים מהבנקים ובתי ההשקעות. הגדילו לעשות חלק מהמוחים נגד הממשלה, המדינה והרפורמה המשפטית, שפנו באופן ישיר לאומות העולם ולחברות הדירוג כדי לפגוע בכלכלת ישראל ובאזרחיה, ולהביא לקריסת המשק.
עוד כתבות בנושא
בשמחת תורה תשפ"ד פרצה מלחמת "חרבות ברזל", וחשבנו שהמדינה נכנסת לאחד המשברים הגדולים בתולדותיה - משבר כלכלי חמור של בריחת משקיעים, ירידה בתוצר, פגיעה בצמיחה וקשיים בהנפקת חוב בחו"ל. חששנו מירידת דירוג בינלאומי ואפילו מפגיעה קשה בבנקאות הישראלית, עד כדי קריסה של אחד הבנקים ופגיעה חמורה ביותר באיתנות של מדינת ישראל וברווחת אזרחיה.
האפוקליפסה שהייתה עלולה לסכן את קיום ישראל לא התממשה. לשמחתנו ולהפתעתנו עברו שנתיים, ומדינת ישראל והכלכלה עמדו במבחן - ובציון גבוה. ישראל עומדת לפני פריצה מדהימה לדרגת עשרים המדינות העשירות בעולם במונחי תוצר לאומי לנפש לפי נתוני האו"ם, כאשר אנו מקדימים מדינות מבוססות כדוגמת צרפת, אנגליה, איטליה, יפן, ספרד ודרום־קוריאה.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
את הכלכלה הישראלית הנהיג בשעה קשה ומורכבת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואחרי תקופה מטלטלת כל כך אפשר להגיד לו תודה. הוא ספג ביקורת קטלנית במדורי הכלכלה, שנכתבים ברובם בידי אנשי שמאל. עיקר הביקורת שלהם התבססה על אי שביעות רצונם מההתנהלות המדינית־ביטחונית של סמוטריץ', שדחף למדיניות תוקפנית מול חמאס וכל האויבים מסביב, ולא היה מוכן להיכנע לתכתיבי חמאס בדרך לעסקת כניעה מבישה.
ועתה לנתונים: בתחזית של בנק ישראל, שכידוע היא שמרנית וזהירה, בשנים 2026 ו־2027 התוצר הריאלי של הכלכלה בישראל צפוי לגדול במצטבר ב־10 אחוזים, והתוצר לנפש בכ־8 אחוזים. רמת החיים של המשפחה הממוצעת תעלה ב־13 אחוזים - מחיקה של רוב הירידה ברמת החיים בגלל המלחמה. מנועי הצמיחה המכרעת יזנקו ביותר מ־20 אחוזים, הגירעון הממשלתי יפחת (כבר בשנת 2025 חזו שהוא יעבור את רף 5 האחוזים, אך הוא הסתכם רק ב־4.85 אחוזים). ויחס החוב־תוצר ירד מתחת ל־67 אחוזים - נמוך בהרבה מהממוצע במדינות ה־OECD, הגבוה מ־80 אחוזים.
האבטלה תישאר נמוכה: כ־3.3 אחוזים מכוח העבודה. שיעור התעסוקה במשק יגיע לשיא של כל הזמנים, 81 אחוזים. האינפלציה תרד ל־2 אחוזים ואולי פחות, מה שיאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית ולתת זריקת עידוד נוספת למשק. כל זה מותנה ביציבות ביטחונית ובניהול תקציב אחראי, כפי שהציע משרד האוצר בתקציב 2026, הכולל השקעות בתשתיות, בבינה מלאכותית ובתחבורה.
כמעט כל הפרשנים הכלכליים חזו נפילה בשער החליפין והתנבאו ששווי המטבע האמריקני יגיע ל־4.8 שקלים לדולר. הם טעו. שער החליפין מתקרב כיום לשלושה שקלים לדולר. רזרבות מטבע החוץ בבנק ישראל הגיעו לשיא של כל הזמנים, יותר מ־230 מיליארד דולר – אחת המדינות החזקות בעולם בעניין כרית הביטחון של יתרות מטבע החוץ ביחס לתוצר.
ניהול התקציב בשנים 2023 ו־2024 היה שמרני, ויצר את הכרית הפיסקלית שאפשרה את מימון הוצאות המלחמה ללא חשש מקריסה כלכלית. התקציב אפשר לשמור על יחס חוב־תוצר מתחת ל־70 אחוזים, אף שרבים מהמומחים צפו שנגיע ליחס חוב־תוצר של 80 אחוזים ויותר. כל זה נעשה תוך סיוע למפונים מאזורי הגבול ולמשרתי המילואים ולעסקים שנפגעו ברחבי הארץ, וסיוע בשיקום בדרום ובצפון. האם מישהו מהמומחים ביקש סליחה או הודה שטעה?
עוד כתבות בנושא
יש רפורמות רבות בכלכלה שיניבו פרי בשנת 2026 ובשנים הבאות. חוק המטרו יביא לרווחת הנוסעים, ואפשר להזכיר גם את חוק התשתיות הלאומיות, מעבר הבורסה למסחר בימי שני עד שישי, ואולי רפורמה במערכת הבנקאית.
במסכת עדויות נכתב (ה', ז'): "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך". כדאי להתבונן בנתונים המרשימים, בביצועים ובעובדות - ולא בשטיפת המוח שהציבור עבר בשנתיים וחצי האחרונות.
שמואל סלבין הוא איש עסקים, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר