יום חמישי, 27 במרץ 1980, נצרב בתודעה של וול סטריט כ"יום חמישי הכסוף". אבל כדי להבין את הדרמה שהתרחשה באותו יום, ושמהדהדת בעוצמה גם היום בשנת 2025, צריך לחזור אחורה בזמן. לא למשרדים הממוזגים של ניו יורק, אלא לשדות הנפט הלוהטים של טקסס ולשני אחים עם יותר מדי כסף ופחות מדי מעצורים: נלסון בנקר וויליאם הרברט האנט.
עוד כתבות בנושא
האחים האנט לא היו סתם עשירים. הם היו הבנים של ה.ל. האנט, מי שנחשב בזמנו לאדם העשיר ביותר באמריקה. אבל ירושה של מיליארדים לא הספיקה להם. בשנות ה-70, העולם הכלכלי היה בכאוס. האינפלציה השתוללה, הדולר איבד מערכו, והאחים האנט החליטו שהם לא סומכים יותר על ניירות. הם רצו משהו שאפשר להחזיק ביד. הם רצו כסף. והם לא התכוונו לקנות כמה מטבעות לאוסף.
התוכנית שלהם הייתה פשוטה להחריד ושאפתנית עד טירוף: הם החליטו לרכוש את כל הכסף בעולם. לא, זו לא הגזמה. החל משנת 1973, האחים החלו במסע רכש אגרסיבי. הם קנו חוזים עתידיים, אבל בניגוד לספקולנטים רגילים שמוכרים את החוזה לפני הפקיעה, האחים האנט דרשו לקבל את הסחורה הפיזית. הם שכרו מטוסים בואינג 707 כדי להטיס מטילי כסף לאירופה, שם הם הוחבאו בכספות שמורות בשווייץ תחת אבטחה כבדה.
הכי מעניין
אונקיית כסף אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
עד סוף שנת 1979, האחים האנט החזיקו בכמות בלתי נתפסת של כ-100 מיליון אונקיות כסף, ועוד כמות דומה בחוזים עתידיים. הערכות מדברות על כך שהם שלטו על כשליש עד חצי ממלאי הכסף הזמין למסחר בעולם כולו. התוצאה הייתה מיידית ואלימה. מחיר הכסף, שדשדש סביב 6 דולר לאונקיה בתחילת 1979, טס לשמיים.
בינואר 1980, המחיר נגע ב-50 דולר לאונקיה. העולם השתגע. אנשים התיכו את הסכו"ם של סבתא, נשים מכרו תכשיטים, וגנבים החלו להתמקד בבתים עם כלי כסף. חברת התכשיטים היוקרתית "טיפאני'ס" אפילו פרסמה מודעה זועמת בעיתון הניו יורק טיימס, בה גינתה את "חוסר המצפון" של האחים שהפכו את הטבעת הממוצעת לבלתי מושגת עבור זוגות צעירים.
מודעה של חברת "טיפאני'ס" בניו-יורק טיימס שיוצאת נגד העלאת המחיר בכסף | צילום: עיתון הניו-יורק טיימס
האחים האנט היו על גג העולם. על הנייר, הרווחים שלהם נאמדו במיליארדים. אבל כמו בכל סיפור על חזירות בוול סטריט, הבלון היה חייב להתפוצץ. הבורסות והרגולטורים, שנלחצו מהמניפולציה הבוטה, שינו את הכללים באמצע המשחק. בורסת הקומקס (COMEX) בניו יורק העלתה את דרישות הביטחונות (Margin requirements) בצורה דרמטית והגבילה את כמות החוזים שמותר להחזיק.
המשמעות הייתה הרסנית עבור האחים. הם נדרשו להביא עוד ועוד מזומנים כדי לגבות את הפוזיציה הממונפת שלהם, אבל הכסף שלהם היה קבור במתכת עצמה. ב-27 במרץ 1980, הבועה התפוצצה. הם לא עמדו בתשלום הביטחונות בסך 100 מיליון דולר. הבנק התחיל למכור את הנכסים שלהם בכפייה. מחיר הכסף צלל ב-50 אחוזים ביום אחד, מ-21 דולר ל-10 דולר. האימפריה של משפחת האנט קרסה. הם הפסידו יותר ממיליארד דולר, פשטו רגל, ונגררו למשפטים שנמשכו עשור.
האחים האנט עוזבים את בית המשפט הפדרלי בניו יורק בעקבות תביעה אזרחית על סך מיליוני דולרים שהוגשה נגד האחים, אוגוסט 1988 | צילום: AP
והנה אנחנו היום, בשנת 2025. ההיסטוריה, כך נראה, אוהבת לחרוז חרוזים. השנה האחרונה הייתה לא פחות ממדהימה עבור המשקיעים במתכת הלבנה. מחיר אונקיית כסף זינק ביותר מ-160 אחוזים, קצב עלייה שמזכיר את הימים הפרועים של 1979. הגרפים מצביעים צפונה בצורה אנכית כמעט, והרשתות החברתיות מלאות במשקיעים שטוענים ש"הפעם זה אחרת". אבל האם זה באמת אחרת?
התשובה מורכבת, והיא טמונה בהבדל המהותי בין "רצון" לבין "צורך". האחים האנט קנו כסף כי הם פחדו מאינפלציה ורצו לשלוט בשוק. ב-2025, הביקוש מגיע ממקום אחר לגמרי: מהקרביים של הטלפון שבידכם ומהמכונית החשמלית שבה אתם נוסעים.
עוד כתבות בנושא
בניגוד לזהב, שרוב ערכו נובע מיוקרה וממסורת, הכסף הוא סוס עבודה תעשייתי. הוא המוליך החשמלי הטוב ביותר בטבע. אין לו תחליף אמיתי. בשנת 2024, התעשייה כבר צרכה כ-60 אחוזים מכלל היצע הכסף העולמי, נתון שרק הולך ועולה. המנוע העיקרי לטירוף הנוכחי הוא תעשיית השבבים והבינה המלאכותית.
המעבדים החדשים, אלו שמריצים את מודלי השפה הענקיים ואת השרתים של אנבידיה וגוגל, דורשים הולכה חשמלית מושלמת ומזעור חום. הכסף הוא הפתרון. תוסיפו לזה את המהפכה הירוקה - פאנל סולארי ממוצע מכיל כ-20 גרם כסף. ככל שהעולם עובר לאנרגיות מתחדשות, הביקוש לכסף מתפוצץ. לפי נתוני מכון הכסף העולמי, נוצר גירעון אספקה (Deficit) של מאות מיליוני אונקיות בשנה כבר שלוש שנים ברציפות. פשוט אין מספיק כסף באדמה כדי לספק את התיאבון של הטכנולוגיה.
ייצור שבבים. | צילום: שאטרסטוק
אז האם אנחנו רואים שידור חוזר של האחים האנט? לא בדיוק. ב-1980 המחיר עלה בגלל מניפולציה של שני אנשים. ב-2025 המחיר עולה בגלל מיליארדי שבבים. אולם, אי אפשר להתעלם מהפסיכולוגיה של ההמונים. עלייה של 160 אחוזים בשנה אחת מושכת אליה בהכרח ספקולנטים, מהמרים ומשקיעי מומנטום שמנפחים את המחיר מעבר לערך הכלכלי האמיתי שלו.
כמו שלמדנו מהאחים האנט, כשהמחיר עולה מהר מדי, הנפילה כואבת. השוק התעשייתי זקוק לכסף, זה נכון, אבל אם המחיר יהיה גבוה מדי, חברות הטכנולוגיה ימצאו דרך להשתמש בפחות ממנו או יפתחו תחליפים סינתטיים, בדיוק כפי שקרה בתעשיית הצילום בשנות ה-80.
הלקח מהסיפור של האחים מטקסס הוא שלא משנה כמה כסף יש לך, אתה לא יכול לנצח את כוחות השוק לנצח. ב-2025, השוק אומר לנו שהכסף הוא הנפט החדש של עידן הטכנולוגיה. אבל כל משקיע שנכנס היום להרפתקה הזו צריך לשאול את עצמו: האם אני קונה בגלל שהתעשייה צריכה את זה, או בגלל שאני מפחד לפספס את הרכבת? כי כשרכבת הרים מגיעה לפסגה, הדרך היחידה היא למטה, והיא בדרך כלל מהירה מאוד.
עוד כתבות בנושא
