אם יש מספר שגורם גם לאנשי הכספים המנוסים ביותר בוול סטריט להרגיש אי-נוחות קלה, זה המספר הזה: 1,000,000,000,000. טריליון דולר. אלף מיליארדים. זה לא המחיר של מדינה קטנה (אלא של כמה), זה השווי שבו, על פי הלחשושים החמים ביותר בעמק הסיליקון, חברת OpenAI מתכננת לצאת להנפקה.
כן, אותה חברה שפרצה לחיינו בסערה בסוף 2022 עם ChatGPT, הצ'אטבוט שכותב שירים, פותר שיעורי בית וגורם לכולנו לתהות על עתיד המקצוע שלנו. עכשיו, החברה הזו רוצה לעשות את הבלתי ייאמן: להפוך לאחת החברות בעלות השווי הגבוה ביותר בעולם ביום הנפקתה (IPO) ולגמד אפילו עסקאות ענק היסטוריות.
השאלה היא לא רק "איך", אלא בעיקר "למה" ו"מה המחיר".
הכי מעניין

לוגו OpenAI | צילום: שאטרקסטוק
למה בכלל לצאת לבורסה?
בואו נעשה סדר. למה חברה פרטית מצליחה מחליטה פתאום "להנפיק את עצמה"? התשובה הפשוטה: כסף. המון כסף.
הנפקה ראשונית לציבור (IPO) היא הדרך של חברה להציע את המניות שלה (כלומר, חתיכות מהבעלות עליה) לכלל הציבור בפעם הראשונה. זהו "אקזיט" מפואר. במקום לבקש כסף מכמה קרנות הון סיכון עשירות, החברה פונה ל"רחוב" - אלינו - ואומרת: "רוצים להיות שותפים בחלום? תקנו מניה".
עוד כתבות בנושא
מה מהלך זה נותן לחברה המצליחה?
1. דלק לחלומות: OpenAI לא בונה אפליקציה למשלוחי אוכל. היא בונה "בינה מלאכותית כללית" (AGI), מכונה שחושבת כמו אדם. פיתוח כזה דורש כוח חישוב ששואב יותר חשמל מעיר קטנה ועלות של מיליארדי דולרים. ההנפקה תספק להם את הצ'ק הפתוח הזה.
2. נזילות: המייסדים, העובדים הראשונים והמשקיעים המוקדמים מחזיקים בניירות ששווים מיליארדים, אבל הם לא יכולים לקנות עם זה קוטג' בסופר. ההנפקה מאפשרת להם סוף סוף "לפגוש את הכסף", ולהפוך את המניות התיאורטיות למזומן אמיתי.
אבל יש מחיר, ברגע שחברה הופכת לציבורית, היא כבר לא יכולה להתנהל בחדרי חדרים. היא מחויבת לשקיפות מלאה. היא צריכה לפרסם דוחות רבעוניים נוקבים, ופתאום יש לה אלפי "בוסים" חדשים (בעלי המניות), שדורשים לראות רווחים - ורצוי שזה יקרה ברבעונים הקרובים, ולא בעוד עשר שנים כשהרובוטים ישתלטו.
עוד כתבות בנושא
ממעבדה קטנה למובילת המהפכה
כדי להבין את הטירוף סביב OpenAi צריך להבין מאיפה היא באה. היא הוקמה ב-2015 על ידי חבורה של ענקי טכנולוגיה (כולל סם אלטמן ואילון מאסק, שעזב מאז) כמלכ"ר (ארגון ללא מטרות רווח). המטרה הייתה נשגבת: לפתח בינה מלאכותית לטובת האנושות כולה.
הם הבינו מהר מאוד שמטרה נשגבת צריכה מימון נשגב. לשם כך הם הקימו זרוע "רווח מוגבל" (Capped-Profit) שמאפשרת למשקיעים להרוויח, אבל עד תקרה מסוימת. ואז הגיעה מיקרוסופט, שזיהתה את הפוטנציאל והשקיעה בחברה סכום דמיוני של למעלה מ-13 מיליארד דולר.
ואז, בנובמבר 2022, קרה הפיצוץ - ChatGPT שוחרר לציבור. תוך חמישה ימים, מיליון משתמשים. תוך חודשיים, 100 מיליון. כיום, מאות מיליונים משתמשים בה, והיא הפכה לכלי העבודה המרכזי בתעשיות שלמות. היא לא רק שיפרה את השוק, היא יצרה שוק חדש. כל התעשייה כולה, מגוגל ועד מטא, נמצאת במרוץ מטורף רק כדי לנסות להדביק את הפער שהיא יצרה. היא אולי לא היחידה, אבל היא בהחלט זו שקובעת את הקצב.

הבורסה האמריקאית בניו יורק | צילום: AP
טריליון דולר: האם השווי מוצדק?
אז האם היא שווה טריליון דולר? כאן נכנסת השאלה הכלכלית המורכבת.
הדיון הוא לא על הפוטנציאל - הוא כמעט אינסופי. הדיון הוא על התזמון ועל "שריפת המזומנים". בניגוד לאפליקציה פשוטה, העלות של כל שאילתה (Prompt) שאנחנו מזינים ל-ChatGPT היא לא זניחה. על פי הערכות, היא עולה לחברה סנטים בודדים, אבל משמעותיים. תכפילו את זה במאות מיליוני משתמשים ובמיליארדי שאילתות ביום, ותקבלו הוצאה תפעולית אסטרונומית. OpenAI שורפת הון עתק מדי יום רק כדי להישאר באוויר ולהמשיך לפתח את הדור הבא.
אז איך שווי של טריליון מסתדר עם שריפת מזומנים כזו?
התשובה היא שהמשקיעים לא קונים את הרווחים של היום. הם קונים את התשתית של המחר. המצדדים יגידו לכם ששווי של טריליון דולר הוא אפילו התחלה צנועה. הם לא רואים ב-OpenAI חברת תוכנה, אלא את הכוח שיוביל את המהפך הטכנולוגי הגדול ביותר מאז המצאת האינטרנט או אפילו יותר מהמהפכה התעשייתית. הם רואים חברה שהטכנולוגיה שלה תהיה מוטמעת בכל מחשב, בכל טלפון, בכל רכב ובכל תהליך עסקי בעולם.
ההוכחות כבר כאן: מיקרוסופט הטמיעה את הטכנולוגיה של OpenAI בכל מוצריה, מ-Windows ועד Office. חברות ענק כמו מורגן סטנלי משתמשות בה לניהול עושר, וחברות תרופות מאיצות גילוי תרופות חדשות באמצעותה. הפוטנציאל הוא באמת בלתי נתפס.

צילום: נוצר באמצעות Gemini AI
כשהטריליון פוגש את השוק: אפקט הדומינו
ומה יקרה אם ההנפקה הזו אכן תצא לפועל בשווי כזה? כאן נדרשת התבוננות מפוכחת. כסף לא צומח על העצים. כדי שמשקיעים, מקרנות הפנסיה הגדולות ועד המשקיע הקטן מהספה, יוכלו להשתתף בחגיגה ולקנות מניות של OpenAI הם יצטרכו לגייס כסף ממקומות אחרים. ומה זה "מקומות אחרים"? זה אומר לממש נכסים קיימים.
אנחנו מדברים על תרחיש שבו מיליוני משקיעים ימכרו מניות של אפל, גוגל, טסלה, אמזון, ואפילו נדל"ן או אג"ח, רק כדי להשיג מזומן ולהיות חלק מ"הדבר הבא". זהו "ואקום נזילות" זמני, או "שאיבת נזילות" בקנה מידה עצום. הרבה מהכסף נשאב מהשוק ומוזרם למניה אחת.
התוצאה? זו לא תהיה קטסטרופה, אבל זה בהחלט עלול לייצר תקופה מאתגרת ותנודתית בשאר השוק. ייתכן שנראה לחץ על מדדים מובילים, לא כי החברות האחרות פחות טובות, אלא פשוט כי כל הכסף ברח למקום אחד. להנפקה בסדר גודל כזה יש מחיר כלכלי על השוק כולו, לפחות בטווח הקצר.
OpenAI היא לא עוד חברה. היא רעיון, פילוסופיה, וכעת גם ספקולציה פיננסית בקנה מידה היסטורי. ההנפקה הזו, אם וכאשר תתרחש, לא תהיה רק אירוע כלכלי. היא תהיה הימור גלוי על עתיד הבינה המלאכותית, עתיד הכלכלה בפרט ועל העתיד בכלל של כולנו. השאלה היא רק מי יגזור את הקופון כשהמוזיקה תיפסק.



