נער בן 15 מעזה, נשק נ"ט בידיו, תקיפה של כלי רכב משוריין ישראלי, ולאחר מותו סרטונים המפארים אותו כלוחם אמיץ. זהו סיפורו של סוהייב לבאד, שמקורות המקורבים לחמאס הציגו כחבר בגדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור.
עוד כתבות בנושא
בשעות האחרונות הופצו ברשתות החברתיות ובכלי תקשורת ערביים שורה של תיעודים שבהם הוא נראה משתתף בפעילות טרור נגד כוחות צה"ל. אלא שסיפורו לא נשאר בזירה הפלסטינית: הוא הפך לוויראלי גם בעולם המערבי.
כן, לפי הגרסה הרשמית שהפיצו מקורות המקורבים לחמאס, לבאד השתתף בלחימה נגד חיילי צה"ל והפעיל אמצעי לחימה נגד טנקים לעבר כלי צבאי ישראלי. בחלק מהפרסומים נטען כי היעד היה טנק מרכבה, ובאחרים יוחסו לו גם הנחת מטעני חבלה ושימוש ב־RPG. עם זאת, בשלב זה לא ניתן לאמת באופן עצמאי את זהות הכלי שנראה בתיעוד לאחר הפיצוץ, לקבוע בוודאות כי לבאד הוא שפגע בו או לשחזר את מלוא נסיבות התקיפה.
הכי מעניין

תקיפת חיל האוויר בעזה | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90
אלא שהמקרה מקבל משמעות נוספת בשל האופן שבו מותו סווג ותואר לאחר מכן. לפי מקורות ישראליים שבחנו את הפרסומים בעניינו, לאחר שנהרג בעת שלחם נגד כוחות צה"ל נכלל לבאד בנתוני משרד הבריאות בעזה בין "הילדים שנהרגו בידי ישראל". כך נוצר פער בולט בין שתי דרכי הצגתו: מצד אחד קטין המוצג כקורבן חף מפשע של המלחמה, ומצד שני לוחם בגדודי אל־קסאם שנהרג במהלך פעולת טרור נגד כוחות צה"ל. נרטיב מעוות, המשתלב בתעמולה שחמאס מקדם מאז הטבח.
וזה לא הכול. המקרה מעלה שאלות רחבות יותר בנוגע לאופן שבו מסווגים ומוצגים הרוגי המלחמה בנתונים הפלסטיניים, בעיקר כאשר מדובר בקטינים שהיו קשורים לארגונים חמושים ואף השתתפו בלחימה. ההנצחה שפורסמה לאחר מותו של לבאד רק מחדדת את הסתירה: לאחר שהוצג כקטין שנהרג בעזה, הזרוע הצבאית של חמאס הפיצה סרטון לזכרו והציגה אותו כ"שהיד" וכמי שלקח חלק בלחימה. אלא שלבאד אינו מקרה בודד או חריג. ההפך הוא הנכון.
סיפורו של לבאד הוא חלק מתופעה רחבה ומטרידה בהרבה של שילוב בני נוער בפעילות טרור ובמערכי הלחימה של חמאס. המקרה שלו מפנה זרקור גם לתוכניות האימונים שמפעיל הארגון במשך שנים לצעירים ולבני נוער ברצועה. כבר בינואר 2015 תיעד הוושינגטון פוסט מחנה שארגנו גדודי אל־קסאם לבני נוער מעזה, ובו נראו נערים במדים עוברים הכשרה צבאית. חודש לאחר מכן דיווחה סוכנות AFP על טקס הסיום של תוכניות הכשרה שבה השתתפו אלפי צעירים.
ביולי אותה שנה דיווחה AFP גם על פתיחת תוכנית קיץ לכ־25 אלף משתתפים, מגיל 15 ומעלה. לפי גדודי אל־קסאם, המשתתפים עברו הכשרה בטכניקות צבאיות, התאמנו בירי בתחמושת חיה ולמדו עזרה ראשונה וטיפול בפצועים. חמאס הציג את התוכנית כהכנה "רוחנית, אינטלקטואלית ופיזית" ל"שחרור". הפעילות נמשכה גם בשנים שלאחר מכן: ב־2019 ארגנו גדודי אל־קסאם מחנות צבאיים נוספים לאלפי צעירים, שוב מגיל 15 ומעלה, תחת הכותרת "חלוצי השחרור".
ב־2021 הכריז חמאס על תוכנית אימונים נוספת לצעירי הרצועה, שבמסגרתה יכלו המשתתפים לרכוש מיומנויות לחימה בסיסיות בהדרכת אנשי גדודי אל־קסאם. גם האו"ם תיעד לאורך השנים מקרים של גיוס קטינים ושימוש בהם בידי ארגונים פלסטיניים חמושים. בדו"ח שעסק בשנת 2018 מסר האו"ם כי אימת ברצועה שלושה מקרים שבהם גויסו קטינים או נעשה בהם שימוש בידי גדודי אל־קסאם. המקרים נגעו לנערים בני 17, ובאחד מהם נהרג הקטין במהלך פעילותו.
ובכן, המקרה של לבאד חושף פעם נוספת את השיטה: חמאס מגייס בני נוער, מאמן אותם ללחימה, משלב אותם בפעילות טרור ומפאר אותם לאחר מותם כ"שהידים" ולוחמים. במקביל, כלפי העולם הם נספרים ומוצגים כ"ילדים שנהרגו בידי ישראל", בלי ההקשר הצבאי ובלי חלקו של חמאס בהכנסתם למעגל הלחימה. כך נבנית תמונת מציאות מטעה, שמשרתת את מכונת התעמולה של ארגון הטרור ומטשטשת את האחריות שלו לניצול קטינים לצורכי המלחמה.
עוד כתבות בנושא







