בשיח הבינלאומי המתלהט סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נדמה כי המילים "ישראל" ו"רצח עם" הפכו לצמד בלתי נפרד. רבות מהכותרות בתקשורת העולמית, כמו גם מגמות ברשתות החברתיות, משדרות תחושה ברורה: המדינה היהודית פועלת כביכול להכחדת העם הפלסטיני ברצועת עזה. אך אל מול הרטוריקה הקשה, ניצבים הנתונים היבשים - והם מספרים סיפור שונה בתכלית.
לא זו בלבד שישראל אינה מבצעת רצח עם, אלא שהאוכלוסייה הפלסטינית בעזה נמצאת במגמת גידול מובהקת, רציפה ויציבה. מספר התושבים בעזה ממשיך לעלות מדי שנה, ולעיתים אף בשיעורים מהגבוהים ביותר בעולם - תהליך שאינו מתיישב כלל ועיקר עם טענות על השמדה מכוונת או שיטתית. לא מאמינים? בואו נעשה קצת סדר.
על פי הנתונים האחרונים שפרסם הארגון Global Urbanization Outlook הפועל תחת האומות המאוחדות, אוכלוסייתה של העיר עזה מוערכת כיום ב־823,407 תושבים. מדובר בגידול של 22,771 איש לעומת השנה שקדמה לה - שיעור צמיחה שנתי של 2.84%. ובכן, נתון זה ממקם את עזה במקום ה־13 בעולם מבחינת קצב גידול האוכלוסייה. מיקום גבוה במיוחד שמעורר לא מעט סימני שאלה ותהייה.
הכי מעניין
עזתים עם חבילות הסיוע ההומניטרי שקיבלו במתחם החלוקה החדש באזור רפיח | צילום: AFP
אזרחים עזתים מקבלים חבילות סיוע בשבוע שעבר | צילום: AFP
אזרחים עזתיים סמוך לאחד ממרכזי החלוקה של GHF | צילום: AFP
עזתים מתפנים מאזורי הקרבות ברצועת עזה | צילום: רחים חטיב, פלאש 90
עזתים מרוקנים ציוד ממשאיות הסיוע שנכנסו לרצועת עזה מהמזח האמריקני. | צילום: AFP
המון עזתי, כולל נשים וילדים, מתקהל סביב ארבל יהוד וגדי מוזס בעת שחרורם משבי חמאס | צילום: אעבד ראחים יאטיב, פלאש 90
ילד בעזה אוחז בכרזה שהטיל צה"ל הקוראת לפינוי תושבים עזתים ממזרח חאן יונס לאזור ההומניטרי במערבה | צילום: עבד רחים כטיב, פלאש 90
כדי להבין את התמונה המלאה, חשוב להתבונן בנתוני האוכלוסייה של עזה סיטי לאורך השנים. בשנת 1950, מנתה אוכלוסיית העיר 63,444 תושבים בלבד. עם השנים, חלה צמיחה דמוגרפית רציפה, ואף מואצת. לפי נתוני ה־World Population Review, בשנת 1960 כבר התגוררו בעיר 91,100 פלסטינים - עלייה של כמעט 44% בתוך עשור.
עשור לאחר מכן, בשנת 1970, המספר טיפס ל־130,900 תושבים, ובשנת 1980 ללא פחות מאשר 188,000 תושבים עזתים. בהמשך, קצב הגידול לא הואט. בשנת 1990 חיו בעיר כבר 270,000 פלסטינים, ובין השנים 2000 ל־2013 נוספו עוד יותר מ־687,000 תושבים לרצועה כולה - קפיצה דמוגרפית חסרת תקדים בהיקפה.
לפי הערכות שנאספו לאורך השנים, עד לשנת 2020 מנתה כלל אוכלוסיית רצועת עזה כ־2.1 מיליון איש. בתוך כך, בעיר עזה לבדה התגוררו באותה שנה 713,600 פלסטינים. וכפי שצוין לעיל, נכון לשנת 2025 אוכלוסיית העיר מונה כבר 823,407 איש. למרות ההאשמות החוזרות ונשנות כלפי ישראל בדבר ביצוע רצח עם, מספרים אלו ממשיכים לעלות בהתמדה, שנה אחר שנה.
אייל עופר: "ריבוי הילודה ממשיך להיות העשייה המרכזית בעזה - גם בעיצומו של הסכסוך"
"לצד הנתונים הרשמיים, חשוב להתייחס גם למה שאנחנו רואים בשטח, בתמונות ובסרטונים שמגיעים מהרצועה", אומר אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, בראיון למקור ראשון. "בכל פריים כמעט שבו מופיע תושב עזתי מבוגר, רואים סביבו עשרות ילדים. התמונות הללו, גם אם הן אנקדוטליות, משקפות מגמה ברורה: ריבוי הילודה ממשיך להיות העשייה המרכזית בעזה - גם בעיצומו של הסכסוך".
לדבריו של המומחה, הנתונים הללו אינם מנותקים מהמציאות ואף אושרו בעבר הלא רחוק על ידי בכירי חמאס עצמם - בהם כאלה שכבר חוסלו. "באותה תקופה, הם טענו כי במהלך המלחמה נולדו בעזה לא פחות מ־100 אלף ילדים", הוא מציין. "כאשר לוקחים בחשבון שלפני המלחמה נולדו בעזה מדי שנה בין 60 ל־70 אלף תינוקות, האפשרות שבמהלך המלחמה נולדו כ־100 אלף ילדים נשמע בהחלט סביר".
לא בכדי, פירמידת הגילים של אוכלוסיית עזה מציגה תמונה יוצאת דופן. "ביום פרוץ המלחמה, כ־15.2% מהאוכלוסייה בעזה היו ילדים בגילאי 0 עד 4", מסביר אייל עופר. "עוד 12.7% היו בגילאי 5 עד 9. עם השנים, אחוז הילדים מתחת לגיל 14 עולה ועולה בהדרגה". אכן, מדובר באחוזים גבוהים מאוד שמעידים על ילודה אינטנסיבית וריבוי טבעי מהגבוהים בעולם.
עוד כתבות בנושא
תחזיות האו"ם צופות כי עד לשנת 2035, יתגוררו בליבה העירונית של רצועת עזה לא פחות מ־1.1 מיליון פלסטינים - כמעט פי שניים ממספר התושבים בעיר בראשית שנות האלפיים. מדובר במגמה מובהקת של גידול אוכלוסייה, שאינה מתיישבת עם נרטיב של הכחדה שיטתית. כדי לשים את הדברים בפרופורציה היסטורית, חשוב להזכיר את הנתונים הדמוגרפיים של העם היהודי ערב השואה.
בשנת 1939, עמד מספר היהודים ברחבי העולם על כ־16.6 מיליון נפש. כיום, כמעט תשעים שנה לאחר מכן, אוכלוסיית היהודים העולמית מונה כ־15.2 מיליון בלבד - ועדיין לא שבה לגודלה טרם האסון. באותה תקופה, חיו באירופה כ־9 מיליון יהודים. במהלך השואה, נרצחו שישה מיליון מהם: שני שלישים מכלל יהדות אירופה נמחקו בתוך מספר שנים קצר.
זו לא הייתה עלייה של 2.84% בשנה, וגם לא שיעור הצמיחה ה־13 בגובהו בעולם, אלא מחיקה מסיבית ואכזרית של עם שלם. ההשוואה הזו איננה רק מספרית, היא מהותית: כאשר מדברים על "רצח עם", חובה להתייחס לעובדות ההיסטוריות והדמוגרפיות. קצב גידול יציב, עקבי ומתמשך כמו זה שנרשם ברצועת עזה כלל לא מתיישב עם המונח הזה. למילים, כשם שלמספרים, יש משמעות עצומה.