עוד לפני שצה"ל נכנס לעזה, הסיפור על המלחמה כבר נכתב במקומות אחרים. שעות וימים בלבד אחרי טבח שמחת תורה, כשהיקף הזוועה עוד התברר והחטופים כבר הוחזקו במנהרות, החלו להתבסס באירופה ובארצות הברית נרטיבים שילוו את ישראל לאורך המלחמה כולה: רצח עם, הרעבה מכוונת, פגיעה שיטתית בעיתונאים ומלחמה חסרת הבחנה באזרחים. כך, לצד הקרבות בעזה, נפתחה כמעט מיד חזית נוספת, רחוקה משדה הקרב אך בעלת השפעה עצומה עליו: המלחמה על התודעה.
האתר gazagenolie.com, שהושק בידי קואליציה של כ־40 ארגונים, מרכז את הטענות הללו בדו"ח מקיף באנגלית ומחבר ביניהן לכדי תמונה אחת. שמו, "GenoLIE", הוא משחק מילים על המונח genocide, ומבטא את טענת יוזמיו שלפיה האשמת ישראל ברצח עם אינה אוסף מקרי של טענות, אלא נרטיב אחד שנבנה, הופץ ותוזמר לאורך זמן. כעת הם מבקשים לפרק אותו, טענה אחר טענה.
אפשר לזהות בתעמולה שמונה נדבכים מרכזיים:
- ההאשמה ברצח עם, שהופיעה כבר ב-8 באוקטובר
- עלילת "המלחמה בעיתונאים"
- עלילת דם המופנית נגד יהודים באשר הם
- סילוף ההגדרה המשפטית של רצח עם
- שימוש בתמונות של ילדים חולים כדי לבסס טענות על רעב
- השימוש השיטתי של חמאס באזרחים כמגינים אנושיים
- טשטוש ההבחנה בין אזרחים למחבלים פלסטינים
- מחזור תעמולת האנטי-ציונות הסובייטית בגרסה חדשה
שלט "מהנהר לים" בהפגנה פרו-פלסטינית | צילום: AP
מפגין פרו פלסטיני | צילום: EPA/CLEMENS BILAN
מפגין פרו־פלסטיני | צילום: Stefano RELLANDINI / AFP
הפגנה פרו-פלסטינית בצרפת המאשימה את ישראל ברצח עם בעזה | צילום: EPA
הפגנה פרו פלסטינית בדואומו, מילאנו, איטליה | צילום: EPA/MATTEO CORNER
מפגין פרו־פלסטיני בניו זילנד | צילום: EPA/JAMES ROSS AUSTRALIA AND NEW ZEALAND OUT
הפגנה פרו פלסטינית בדנמרק, | צילום: EPA/THOMAS TRAASDAHL DENMARK OUT
הפגנות אנטי ישראליות בניו יורק | צילום: AFP
מפגינים משתתפים בעצרת פרו-פלסטינית במלבורן אוסטרליה | צילום: AFP
מחאה פרו-פלסטינית בקמפוס במסצ'וסטס, ארה"ב | צילום: AP
הכרונולוגיה היא נקודת המוצא. כבר ב-8 באוקטובר 2023, שעות ספורות לאחר טבח חמאס שבו נרצחו כ-1,200 בני אדם ומאות נחטפו לעזה, החלו להישמע האשמות ברצח עם. ישראל עוד לא פתחה אז בפעולה הקרקעית ברצועה, אך הנרטיב כבר החל להתגבש. זה ראוי לציון: המסקנה הוצגה עוד לפני שהתרחשו האירועים שעליהם היא אמורה להתבסס.
הכי מעניין
הטענה ל"מלחמה בעיתונאים". הטענה שלפיה צה"ל פוגע במכוון באנשי תקשורת כדי להסתיר פשעי מלחמה נסדקת לנוכח תיעוד של מקרים שבהם מי שהוצגו כעיתונאים התבררו גם כפעילי חמאס או הג'יהאד האסלאמי. בחלק מהמקרים אף עלה כי היו מעורבים ישירות במתקפת השבעה באוקטובר.
החטופים מועברים לצלב האדום על ידי מחבלי חמאס | צילום: AFP
מאנטי-ציונות לאנטישמיות. לטענת מחברי המיזם, האנטישמיות הישנה חוזרת כיום כשהיא עטופה בשפה אנטי־ציונית. אלא שהעוינות אינה נעצרת עוד בביקורת על ישראל או על מדיניותה: יהודים וקהילות יהודיות באירופה, בארצות הברית ובמדינות נוספות הפכו בעצמם ליעד להתנכלויות, איומים ואלימות.
סילוף המונח "רצח עם". במישור המשפטי, טוענים יוזמי המיזם כי השימוש במונח "רצח עם" התרחק מההגדרה שנקבעה באמנת האו"ם מ־1948. כדי להוכיח רצח עם לא די במעשים חמורים, אלא נדרשת גם כוונה מיוחדת להשמיד קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית בשל עצם השתייכותה לקבוצה. ישראל, מנגד, מצהירה כי מטרת המלחמה היא לפגוע בחמאס ובארגוני הטרור שביצעו את טבח שמחת תורה ולמנוע מהם לשוב ולבצע מתקפה דומה.
תמונות הילדים וסיפור הרעב. תמונות של ילדים הסובלים מתת־תזונה או ממחלות קשות הוצגו כראיה לכך שישראל מרעיבה במכוון את תושבי הרצועה. לפי מחברי המיזם, בחלק מהמקרים מדובר בילדים שסבלו עוד קודם לכן ממחלות רקע חמורות, אך מצבם הוצג כחלק מתמונת הרעב הכללית. בנוסף, על פי נתוני מתפ"ש, מאז 7 באוקטובר הוכנס לעזה סיוע הומניטרי בהיקפים גדולים, אך חמאס השתלט על חלק ממנו ומנע את הגעתו למי שנזקקו לו.
מחבלי חמאס בעת העברת גופות החטופים החללים. | צילום: AFP
מגינים אנושיים כחלק משיטת הלחימה. הלחימה הישראלית גבתה גם חיי אזרחים, אך היא מתנהלת מול ארגון טרור ששילב במכוון את תשתיותיו הצבאיות בלב המרחב האזרחי והשתמש באוכלוסייה כמגן אנושי. לפי מחברי המיזם, אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא רשת מנהרות שאורכה יותר מ-350 מייל, ובה פתחים ותשתיות מתחת לבתי חולים, בתי ספר ומסגדים. ישראל, מצדה, הגדירה את מטרות המלחמה כהשבת החטופים, פירוק היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס ומניעת מתקפה נוספת מסוג השבעה באוקטובר.
אזרחים ומחבלים תחת אותה כותרת. נדבך נוסף הוא טשטוש ההבחנה בין אזרחים פלסטינים לבין פעילי ארגוני הטרור. כאשר שתי הקבוצות נספרות ומוצגות יחד, מיטשטש ההבדל בין קורבנות אזרחיים של המלחמה לבין אנשי חמאס וארגונים נוספים שנהרגו במהלך הלחימה, והדבר משפיע גם על האופן שבו נתוני הנפגעים מוצגים לציבור.
שורשים סובייטיים, גרסה מודרנית. לבסוף, מחברי המיזם מציגים את המערכה הנוכחית כחוליה נוספת במסע דה-לגיטימציה שנמשך עשרות שנים וששורשיו בתעמולה הסובייטית נגד הציונות. כבר אז הוצגה הציונות כתנועה גזענית וישראל כמדינה המבצעת פשעים נגד האנושות. לטענת יוזמי המיזם, אותה תשתית רעיונית ממשיכה לפעול גם כיום, בין היתר באמצעות קמפיין ה-BDS, המבקש לקדם חרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל ולפגוע בה בזירות הכלכלית, האקדמית והציבורית.
עוד כתבות בנושא
בסופו של דבר, זהו גם הטיעון הרחב שמבקשים יוזמי GenoLIE להציב על השולחן: מאחורי ההאשמות, הקמפיינים והנרטיבים השונים ניצב מהלך אחד מתמשך של דה-לגיטימציה לישראל. מבחינתם, השאלה כבר אינה רק כיצד משיבים לכל טענה בנפרד, אלא מהי מטרתו הסופית של המהלך כולו, ועד כמה הוא מבקש לערער לא רק על מדיניותה של ישראל, אלא על עצם זכותה להתקיים.