גוגל הפרה בשנת 2024 את המדיניות הפנימית שלה, שאסרה שימוש בבינה מלאכותית לצורכי נשק או מעקב, כאשר סייעה לקבלן צבאי ישראלי לנתח צילומי וידאו מרחפנים – כך טוען עובד לשעבר של החברה בתלונת חושף שחיתויות פדרלית חסויה, שנבחנה על ידי העיתון וושינגטון פוסט.
על פי התלונה, טכנולוגיית הבינה המלאכותית Gemini של גוגל שימשה את מערכת הביטחון הישראלית, דווקא בתקופה שבה החברה ניסתה להתרחק פומבית מהצבא הישראלי בעקבות מחאות של עובדים נגד חוזה עם ממשלת ישראל. הדברים מגובים במסמכים פנימיים שצורפו לתלונה.
ביולי 2024 קיבלה חטיבת מחשוב הענן של גוגל פנייה לשירות לקוחות מאדם שהשתמש בכתובת דוא״ל של צה״ל. כך עולה מהמסמכים, שהוגשו כחלק מהתלונה לרשות ניירות הערך האמריקנית (SEC) באוגוסט. השם שהופיע בפנייה תואם לעובד של חברת הטכנולוגיה הישראלית CloudEx, המוצגת בתלונה כקבלן של צה״ל.
הכי מעניין
משרדי גוגל בעמק הסיליקון. | צילום: שארטסטוק
הפנייה ביקשה סיוע בשיפור היכולת של Gemini לזהות אובייקטים כמו רחפנים, כלי רכב משוריינים וחיילים בצילומי וידאו מהאוויר. לפי המסמכים, עובדי חטיבת הענן של גוגל הגיבו להצעה, נתנו המלצות ואף ביצעו בדיקות פנימיות.
באותה עת הצהירה גוגל בעקרונות הבינה המלאכותית הפומביים שלה כי לא תפעיל AI בהקשר של נשק, ולא לצורכי מעקב "הפוגעים בנורמות בינלאומיות מקובלות". בתלונה נטען כי השימוש של קבלן צה״ל סתר את שתי ההתחייבויות הללו.
עוד נטען כי גוגל הפרה חוקי ניירות ערך, משום שבפועל סתרה מדיניות שהוצגה לציבור ולרגולטורים, ואף נכללה בדיווחים רשמיים לרשויות הפדרליות – ובכך הטעתה משקיעים.
רחפן, אילוסטרציה. | צילום: דובר צה"ל
"רבים מהפרויקטים שלי בגוגל עברו תהליך ביקורת אתית פנימי קפדני", אמר העובד לשעבר שמסר את התלונה, בהצהרה לעיתון שנמסרה בעילום שם מחשש לנקמה. "העובדים מוזכרים שוב ושוב עד כמה עקרונות ה־AI של החברה חשובים. אבל כשזה נגע לישראל ולעזה – קרה ההפך. הגשתי את התלונה כי הרגשתי שהחברה חייבת לתת דין וחשבון על הסטנדרט הכפול הזה".
גוגל דחתה את הטענות. דובר החברה מסר כי השימוש בחשבון המדובר היה זניח מכדי להיחשב הפרת מדיניות. לדבריו, החברה השיבה לפנייה כללית, כפי שהיא עושה לכל לקוח, ולא סיפקה סיוע טכני מתקדם.
"הפנייה טופלה כבקשת תמיכה בסיסית בלבד", נמסר. "מדובר בחשבון עם הוצאה חודשית של פחות מכמה מאות דולרים על מוצרי AI – סכום שאינו מאפשר שימוש משמעותי בטכנולוגיה".
לפי תיעוד של שירות "Cloud Video Intelligence" של גוגל, זיהוי אובייקטים בווידאו ניתן חינם עד 1,000 דקות, ולאחר מכן עולה 15 סנט לדקה.
הרשות לניירות ערך האמריקנית סירבה להגיב. כל אדם יכול להגיש תלונה לרשות, והן אינן מתפרסמות ואינן מובילות אוטומטית לפתיחת חקירה.
צה״ל ו־CloudEx לא מסרו תגובה לפניות בנושא.
עוד כתבות בנושא
בשנת 2024 הייתה CloudEx בין נותני החסות לכנס טכנולוגי בשם "IT for IDF", שנערך במרכז הארץ. באתר האירוע הופיעו קצינים בכירים שהדגישו את חשיבות מחשוב הענן לפעילות הצבאית בעזה.
התלונה טוענת כי השימוש ב־Gemini קשור לפעילות הישראלית בעזה, אך אינה מציגה ראיות ישירות לכך. בעבר מסרה גוגל כי עבודתה עם ממשלת ישראל "אינה מיועדת לחומרים כבדים צבאיים מסווגים או לפעילות הקשורה לנשק או מודיעין".
מאז הנפקתה ב־2004, אז השתמשה בסיסמה "אל תהיה רע", התמקדה גוגל בעיקר בצרכנים ובעסקים. בשנים האחרונות פנתה גם לשוק הביטחוני – מהלך שעורר מחאות פנימיות. בשנת 2018 אימצה גוגל מדיניות שאסרה שימוש ב־AI לנשק ולמעקב, לאחר לחץ עובדים שהוביל לביטול חוזה עם הפנטגון לניתוח צילומי רחפנים.
ב־2021 זכו גוגל ואמזון בחוזה ענן ממשלתי עם ישראל בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, המכונה "פרויקט נימבוס". גם מיקרוסופט מספקת שירותי ענן לממשלת ישראל. עובדים בגוגל, אמזון ומיקרוסופט מחו נגד שיתוף הפעולה עם ישראל. באפריל 2024 פיטרה גוגל יותר מ־50 עובדים לאחר מחאות וישיבות מחאה במשרדי החברה. גם מיקרוסופט פיטרה עובדים בעקבות מחאות דומות.
בפברואר אשתקד עדכנה גוגל את מדיניות ה־AI שלה והסירה את ההתחייבות שלא להשתמש בטכנולוגיה לנשק או למעקב, בטענה שעליה להתאים את עצמה למאבק הגלובלי על עליונות בבינה מלאכותית.
בעת פניית התמיכה של CloudEx, העובד תיאר תקלה שגרמה לכך ש־Gemini לא ניתח כראוי צילומי אוויר. לפי המסמכים, עובד גוגל שהיה מעורב בטיפול בפנייה עבד גם על חשבון Google Cloud של צה״ל. לאחר חילופי הודעות עם נציג תמיכה, מסר עובד CloudEx כי התקלה נפתרה מעצמה.
עוד כתבות בנושא
בדצמבר הודיע הפנטגון כי Gemini של גוגל הוא שירות ה־AI הראשון שיונגש לעובדי משרד ההגנה האמריקני בפלטפורמת GenAI.mil, כחלק ממאמץ להרחיב שימוש צבאי בטכנולוגיה.
התלונה מצטרפת לשורת טענות שלפיהן חברות טכנולוגיה אמריקניות גדולות סייעו לישראל במלחמה בעזה, על רקע התנגדות ציבורית גוברת בארצות הברית.
תחקירים קודמים של הוושינגטון פוסט וכלי תקשורת נוספים חשפו כי גוגל וחברות טכנולוגיה אמריקניות אחרות היו מעורבות בפרויקטים בעלי אופי צבאי עבור ישראל.
בינואר 2025 דיווח העיתון כי עובדי גוגל מיהרו להרחיב את הגישה של הצבא הישראלי לכלי AI בשבועות שלאחר מתקפת 7 באוקטובר, ואף הזהירו כי אם הבקשות לא יאושרו – ישראל עלולה לפנות לאמזון.
באוגוסט הודיעה מיקרוסופט כי פתחה בדיקה פנימית לאחר דיווח של הגרדיאן שלפיו שירותי הענן שלה שימשו לאחסון נתוני שיחות טלפון שנאספו במסגרת מעקב נרחב אחרי אזרחים בעזה ובגדה המערבית.
בספטמבר מסרה מיקרוסופט כי בעקבות הבדיקה ניתקה יחידה במשרד הביטחון הישראלי מגישה לחלק משירותי הענן – בהתאם לתנאי השימוש האוסרים מעקב המוני אחר אזרחים.
עוד כתבות בנושא
