צה"ל מצוי בימים אלה בשלבי גיבוש מתקדמים של התכנית הרב-שנתית החדשה, תר"ש "חושן", שתעצב את בניין הכוח, המוכנות וההתעצמות של הצבא בחמש השנים הבאות עד 2030. על פי גורמים בכירים בצה"ל, מדובר בתר"ש רחבת היקף שנבנית על רקע מלחמה רב-זירתית מתמשכת ומתוך הפקת לקחים עמוקה מאירועי 7 באוקטובר והלחימה שבאה בעקבותיהם.
עוד כתבות בנושא
את עבודת המטה מוביל אגף התכנון, בהנחיית הרמטכ"ל אייל זמיר כאשר נקודת המוצא היא שצה"ל נדרש בשנים הקרובות לפעול בשני מאמצים מקבילים: הפעלת כוח אינטנסיבית בכלל הזירות, לצד בניין כוח מואץ וממוקד, שנועד להבטיח מוכנות למלחמה הבאה תוך שיקום כשירות שנשחקה במהלך למעלה משנתיים של מלחמת חרבות ברזל.
בצה"ל מדגישים כי התר"ש נשענת על תחקירי 7 באוקטובר, על תחקירי המלחמה המתנהלים בימים אלה, ועל סדרת מפגשי למידה שנערכו עם מפקדים בשטח. תהליך הפקת הלקחים מובל על ידי סגן הרמטכ"ל וכולל צוות מומחים שמינה הרמטכ"ל, לצד מופע תחקור מטכ"לי רחב שהתקיים לאחרונה. במקביל, התכנית נבנית מתוך הסתכלות עתידית, בהתאם לחזון המלחמה הבאה ולאיומים הצפויים לצה"ל בעשור הקרוב.
הכי מעניין
לוחמים ברצועת עזה. | צילום: דובר צה"ל
עבודת התכנון של התר"ש צפויה להסתיים עד תחילת אפריל 2026, לפני חג הפסח. לאחר מכן, ובכפוף למצב הביטחוני, תחל יציאתה לדרך והטמעתה בפועל. בצה"ל מתכננים לקיים סדנאות מטכ"ליות ותכנוניות עם כלל המפקדים הרלוונטיים, ובהמשך גם ימי עדכון והסברה לנושאים ממוקדים.
התר"ש נבנית על פני שלושה טווחי זמן – קצר, בינוני וארוך – מתוך הבנה שהאתגרים המיידיים אינם זהים לאלה שצפויים בהמשך.
בבסיס תר"ש "חושן" עומדות שלוש אבני יסוד מרכזיות: מוכנות למלחמה, חזרה לכשירות ושיקום לאחר לחימה ממושכת, והיערכות לאתגרי העתיד – מבצעיים, טכנולוגיים וארגוניים.
אחד הצירים המרכזיים בתר"ש הוא מתאר המשאבים. בצה"ל מתכננים בניין כוח בהיקף של כ-350 מיליארד שקלים, בכפוף להנחיות הדרג המדיני ולהסכמות עתידיות, לרבות הסיוע הביטחוני האמריקני. גורמים בצבא מדגישים כי התכנון נבנה כך שיוכל להתמודד עם אי-ודאות תקציבית, אך ברור כי היקף המשאבים ישפיע על קצב ועומק היישום.
התר"ש מתמקדת ב-12 תחומי ליבה, שנועדו לתת מענה כולל לאתגרי צה"ל לאחר המלחמה:
כוח האדם – בצה"ל מזהים שחיקה עמוקה בסדיר, בקבע ובמילואים, ומציבים את האנשים כמרכז הכובד, עם תכניות רב-שנתיות לשימור, הוקרה ותגמול.
מוכנות למלחמה – חיזוק המוכנות ללחימה בהפתעה וללחימה רב-זירתית, עם תכניות הגנה והתקפה לכלל הזירות.
חזרה לכשירות – שיקום פלטפורמות לחימה, חימושים, מלאים ותשתיות, תוך שמירה על כוננות שוטפת.
הגנת גבולות – ביצור הגבולות ומניעת התבססות או חדירה של אויב, על בסיס לקחי 7 באוקטובר.
עוד כתבות בנושא
הגנה אווירית ורוק"ק – מענה מתרחב לאיומים מתפתחים, ובראשם רחפנים, רקטות וטילים.
המעגל השלישי – חיזוק היכולת להתמודד עם איומים מרוחקים, בדגש על איראן והפעלת כוח במספר זירות במקביל.
תמרון יבשתי – חיזוק כוחות היבשה, הכשירות והאימונים, מתוך הבנה מחודשת של חשיבות התמרון להכרעה.
רציפות תפקודית – הבטחת המשך פעילות תחת אש ובתנאי לחימה מורכבים, תוך מימוש לקחים מהמלחמה.
מודיעין ואיסוף – שיפור משמעותי של יכולות האיסוף והמודיעין לשם אפקטיביות מבצעית.
דיגיטל, מידע ו-AI – האצת בניין הכוח הטכנולוגי, כאשר בינה מלאכותית נתפסת כמאיץ מרכזי ליכולות צה"ל.
רובוטיקה ואוטונומיה – שילוב רחב יותר של כלים אוטונומיים בכלל הממדים.
חלל – מעבר מתפיסת החלל כממד תומך לממד לחימה, עם התארגנות ייעודית וראייה ארוכת טווח.
לצד נושאי הליבה פועלים שלושה צוותים רוחביים, כל אחד בראשות אלוף: צוות להתייעלות, צוות לפיתוח הפתעות טכנולוגיות, וצוות תרבות ארגונית. מטרתם להטמיע שינוי ארגוני עמוק, ללמוד מהכישלונות וההצלחות של המלחמה, ולהתאים את צה"ל למציאות הביטחונית שנוצרה לאחר 7 באוקטובר.
עוד כתבות בנושא
בצה"ל מדגישים כי תר"ש "חושן" נבנית בתקופה חריגה של לחימה מתמשכת ושינויים אזוריים עמוקים, ונועדה להבטיח את מוכנות הצבא לאיומים המיידיים והעתידיים כאחד.