דו"ח חמור שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, חושף כי למרות מלחמת חרבות ברזל והפגיעה המשמעותית שנגרמה למתקנים אסטרטגיים בשנתיים האחרונות, משרד הביטחון, צה"ל והמל"ל לא תיקנו אף אחד מחמשת הליקויים המרכזיים שנדרשו לטיפול כבר אחרי הדו"ח שפורסם בנושא ב-2020. לפי הדו"ח, גם אחרי יותר מ־26 אלף שיגורים ואיומים אוויריים מכלל הזירות מאז 7 באוקטובר 2023 ועד אוקטובר 2024, הגופים האחראים המשיכו להתעלם ולא קידמו מיפוי, תוכנית עבודה או פתרון תקציבי למיגון המתקנים הרגישים.
באופן חריג, מבקר המדינה מעיר למשרד הביטחון, לצה"ל ולמל"ל על אי-תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת ושנבדקו במסגרת ביקורת זו. למל"ל, למשרדי הביטחון והאוצר, הוא מעיר על שטרם הגיעו לסיכום בדבר המקורות התקציביים למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים.
עוד כתבות בנושא
המבקר מציג תמונה קשה של היערכות חסרה, שבמרכזה היעדר מיפוי והבנה של איזה מתקנים חיוניים נדרשים למיגון פיזי, היעדר תוכנית רב־שנתית, היעדר סדרי עדיפויות ובלבול סמכויות בין האגפים השונים במשרד הביטחון, בצה"ל וברשות החירום הלאומית. לפי הדו"ח, אף לא אחד מהגופים הללו ראה בעצמו אחראי לנושא המיגון, ולכן הוא לא קודם כלל. גם פניות רשמיות של גורמים מקצועיים בשנים 2019-2022 לשרי הביטחון לא נענו, והנושא לא זכה לטיפול שיטתי גם לאחר פרוץ המלחמה. רק בדצמבר 2024, יותר משנה אחרי 7 באוקטובר ובסמוך לסיום ביקורת המעקב, הורה מנכ"ל משרד הביטחון על הקמת צוות ייעודי לנושא.
הכי מעניין
הביקורת כלפי המל"ל חריפה לא פחות: למרות הפגיעה הממשית בתשתיות במהלך השנה החולפת, ולמרות המלצת המבקר כבר ב־2020, המל"ל לא טרח להעלות את סוגיית מיגון המתקנים החיוניים לדיון בקבינט המדיני־ביטחוני, לא לפני המלחמה ולא במהלכה. רק לאחר פנייה מגורם מקצועי (שצונזר בדו"ח הפומבי) בדצמבר 2023, התקיים דיון ראשון בנושא, וגם אז לא גובש מתווה פעולה. המבקר מדגיש כי אף שמערכי ההגנה האווירית אינם מסוגלים לתת מענה הרמטי, המל"ל נמנע מהובלת עבודת מטה שתבחן את הצורך במיגון פיזי של תשתיות רגישות ואסטרטגיות. זו לא הפעם הראשונה שכישלון המל"ל עומד במרכזו של דו"ח ביטחוני חמור שמגיש המבקר בתקופה האחרונה.
כישלון בקידום "חוק העורף"
גם בתחום התקציבי המצב נותר ללא שינוי. הדו"ח חושף כי משרד הביטחון, משרד האוצר והמל"ל לא הצליחו להגיע להסכמה על מודל המימון הדרוש למיגון המתקנים. משרד הביטחון טען כי אין ברשותו מקורות תקציביים, בעוד האוצר סבר שהמימון צריך להגיע מתקציבי הגופים עצמם או מתקציב הביטחון. ללא הכרעה בנושא, ולאור עלויות המיגון הגבוהות, הנושא לא התקדם כלל.
לצד זאת, המבקר חוזר ומתריע על כישלון מתמשך בקידום "חוק העורף", שנועד להסדיר את חלוקת הסמכויות בין הגופים במצב חירום. מאז שהופצה הצעת החוק לראשונה ב־2011 חלפו 14 שנים והיא עדיין אינה עומדת על סף אישור ממשלה או הכנסת. המבקר מדגיש כי היעדר הסדרה נורמטיבית הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך שמיגון המתקנים החיוניים אינו מתקדם.
עוד כתבות בנושא
הדו"ח כולל התייחסויות לכך שחלק מהמתקנים שנכללו כבר בדו"ח 2020 ברשימת המתקנים הנדרשים למיגון מיידי, נפגעו במלחמה, ומציין כי חלק מהנזקים שנגרמו השנה ייתכן שניתן היה למנוע או לצמצם אילו היו התוכניות מבוצעות בזמן. במצב שבו טילי שיוט, רחפנים ארוכי-טווח ורקטות מדויקות הפכו לחלק בלתי נפרד משדה הקרב, המבקר קובע כי מיגון המתקנים החיוניים איננו עוד "אפשרות תיאורטית" אלא צורך אסטרטגי דחוף.
המבקר קורא לממשלה, למשרד הביטחון, לצה"ל ולמל"ל לפעול במשותף לגיבוש מדיניות כוללת למיגון המתקנים, למפות מחדש את כלל התשתיות החיוניות, לקבוע סדר עדיפויות ולגבש תוכנית רב־שנתית עם פתרון תקציבי מוסכם. הוא מצפה שהנושא יובא לדיון בקבינט המדיני־ביטחוני בהקדם, וכי ראש הממשלה ושר הביטחון יעקבו אישית אחרי ביצוע ההנחיות. בסיכומו של דבר קובע המבקר כי על אף עוצמתה של מלחמת חרבות ברזל, ועל אף שנחשפו סיכונים ממשיים למתקנים חיוניים, ישראל נכנסת לשנת 2026 כשחלק מרכזי מהתשתיות הלאומיות עדיין אינן מוגנות. לדבריו, "המשך ההשתהות בטיפול בליקויים מציב את מדינת ישראל בפני סיכון אסטרטגי מוחשי, וחייב לקבל מענה מיידי ומקיף".
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אמר עם פרסום הדו"ח כולו כי "הממצאים בדו"חות הביטחוניים צריכים להדיר שינה מעיני שרי הממשלה. הם נוגעים לביטחונם של אזרחי ישראל. לאחר 7 באוקטובר, החובה לתקן את הליקויים העולים בדו"חות מבקר המדינה מתעצמת פי כמה. את הליקויים החמורים ניתן לראות בשורה ארוכה של נושאים, ובהם פערים משמעותיים בהערכות הרכבת הקלה בגוש דן להגנה בפני אירועי טרור. בכל הנוגע להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים עלה כי לא תוקנו הליקויים העיקריים שעלו בביקורת קודמת. ליקויים נמצאו בניהול מאגרי המידע במשרד הביטחון ובמענה לאירוע רב נפגעים בשדה התעופה רמון. על שרי הביטחון והתחבורה, וכלל הגורמים לתקן את הליקויים באופן מיידי".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "השרדת מתקנים חיוניים ושימור רציפות תפקודית נמצאים בליבת האסטרטגיה המשרדית ובהתאם גובשה תוכניות עבודה מפורטת, בין היתר הוקם צוות ייעודי משותף לכלל אגפי המשרד הרלוונטיים, צה״ל והגופים הנוספים לטובת מיפוי, תעדוף והגדרת חבילת ההגנה הנדרשת עבור כל אחד מהמתקנים החיוניים. במקביל להקמת הצוות, נעשו שורת צעדים נוספים, ביניהם הוספת אלמנטי מיגון למתקנים חיוניים שהוגדרו בשיתוף הגופים, הגברת התיאום בין משרד הביטחון לצה״ל לטובת הגנה אווירית באמצעות מערכות הגנה על מתקנים מתועדפים ועוד".
עוד כתבות בנושא
