"המלחמה הזו היא מלחמת הרובוטיקה הראשונה - שילבנו בשדה הקרב עשרות אלפי כלים, מלהקות רחפנים ועד צוותי רובוטיקה קרקעית מתמרנת. אנחנו רק בתחילתה של המהפכה. בשנים הקרובות, לאור הצורך ההולך וגובר, נגדיל משמעותית את הסד״כ הרובוטי. הרובוטיקה מהווה חוליה מקשרת משמעותית לעולמות AI, שבהסתכלות קדימה ישולבו בכל אמצעי לחימה ובעשייתו של כל חייל".
עוד כתבות בנושא
את הדברים הללו אמר הבוקר (ב'), ראש מנהלת AI ואוטונומיה במפא״ת במשרד הביטחון, ירון שריג, בכנס דיפנס-טק (DefenseTech) של מפא"ת במשרד הביטחון שנפתח היום באוניברסיטת תל-אביב. זהו הכנס הבינלאומי השני של מפא”ת, והוא מתקיים תחת הטייטל של חדשנות טכנולוגית לאור לקחי המלחמה.
ראש מפא"ת במשרד הביטחון, תא”ל (מיל') ד”ר דני גולד, חשף כי ״פיתוח מערכת הלייזר 'אור איתן' הושלם. אנו נערכים למסור יכולת ראשונה לצה״ל ב-30.12.2025 ובמקביל עובדים כבר על הדורות הבאים".
הכי מעניין
דני גולד | צילום: משרד הביטחון
גולד הוסיף: "אנחנו נמצאים היום עמוק בעבודה על הדורות הבאים של ההפתעות למלחמה הבאה, בחלל, בתקיפה ובהגנה - ונפעיל אותן בזמן הנכון. ההישגים במהלך מבצע 'עם כלביא' הם חסרי תקדים. המבצע סיפק הצצה ל'מאגר ההפתעות' - טכנולוגיות ישראליות מעצמתיות פורצות דרך שהן פרי פיתוח של אנשי מפא״ת לדורותיהם".
ראש מו״פ במפא״ת, תא״ל בני אמינוב, אמר בכנס: ״אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון. בשבועות האחרונים השגנו פריצת דרך טכנולוגית בסוגיית גילוי רחפני האויב ואנו עמלים כעת על פתרונות היירוט. האויב ממשיך בתחרות הלמידה. זה מפנה אותנו לפתח פתרונות רובוסטים וזוהי החוזקה של נשקי אנרגיה. הייחודיות שלהם מאפשרת לנו להתמודד גם עם ה-unknown unknown (מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים)".
בני אמינוב | צילום: משרד הביטחון
ראש מנת”ק (מנהלת המרכבה והרק"מ) במשרד הביטחון, תא”ל אורן גיבר, חשף פיתוח מסקרן הנוגע לחיל השריון. "אנחנו פועלים להכניס מערכות רובוטיות לטנקים שמאפשרות שיתוף מידע בין טנקים, מה שיאפשר מעגל מבצעי בשלמותו", אמר גיבר. "במהלך הלחימה, מערכת ‘מעיל רוח’ (להגנה על טנקים מפני נשק נ"ט, י"ש) הוכיחה את עצמה והצליחה להגן על הכוחות והלוחמים שלנו. הבנו שאנחנו חייבים לפתח מערכות גמישות שמסוגלות להסתגל מהר".
גיבר הוסיף: "אנחנו מדברים על מערכות במשקל עשרות טונות, שתפעולן בשטח בנוי ומורכב מהווה אתגר משמעותי. הצוותים שלנו מצאו עצמם פועלים בתנאים קשים ביותר, כשמתחתיהם מנהרות טרור. להפעיל מערכת הגנה אקטיבית ביעילות מלאה בסביבה אורבנית, זה משהו מורכב במיוחד".
אורן גיבר | צילום: משרד הביטחון
מנכ”ל משרד הביטחון, האלוף במיל' אמיר ברעם, אמר בכנס: “במשך שנים ישראל הייתה ידועה בתור 'סייבר ניישן'. היום, אנחנו 'דיפנס-טק ניישן'. יכולות החדשנות שלנו משתרעות על כל הספקטרום – ממערכות הגנה אוויריות כלים אוטונומיים, לוחמה אלקטרונית, טכנולוגיות קוואנטום, מערכות מודיעין מפותחות, סייבר ועד טכנולוגיות חלל. משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות עמוק בעבודה על פיתוח הדורות הבאים של טכנולוגיה פורצת דרך לעימות עתידי עם איראן, בהגנה ובהתקפה ומפתחים יכולות נוספות”.
ברעם הוסיף: "רק בשנת 2024 חתם משרד הביטחון על 21 הסכמי G2G (government to government – בין-ממשלתיים) בשווי מיליארדים. השקענו 1.2 מיליארד שקלים בסטארטאפים בלבד, כאשר מעל 300 מהם עובדים כיום עם מפא״ת ויותר מ-130 מהם לקחו חלק בפעילות מבצעית במהלך המלחמה. תל אביב מדורגת כעת כמרכז הדיפנס-טק השלישי בעולם. תעשיות הביטחון הגדולות שלנו חתמו על חוזים בינלאומיים משמעותיים בכל אירופה, אסיה וצפון אמריקה, ואפילו החברות הקטנות והבינוניות צומחות בקצב מסחרר עם חוזים בשווי מאות מיליוני דולרים".
אמיר ברעם | צילום: משרד הביטחון
בהתייחס למצב הביטחוני הגאופוליטי של ישראל, הוא אמר: "כל החזיתות עדיין פתוחות והאויבים שלנו למדים ומתכוננים מיום ליום. תקופה זו מביאה עימה אי-ודאות וסיכונים, אבל גם הזדמנויות אסטרטגיות גדולות למי שמבין את הרגע. המציאות לעולם לא עומדת מלכת - לא באסטרטגיה ולא בטכנולוגיה - וכל מי שלא מתאים את עצמו לכך, בסופו של דבר נשאר מאחור. משרד הביטחון עמוק בעבודה על פיתוח הדורות הבאים של טכנולוגיה פורצת דרך לעימות עתידי עם איראן, בהגנה ובהתקפה ומפתחים יכולות נוספות.
7 באוקטובר, הודו ובינה מלאכותית
אחד הדוברים המסקרנים עד כה בכנס הוא האלוף במיל' ניצן אלון, שהתבטא במסגרתו באופן ציבורי לראשונה מאז סיים את תפקידו כראש מפקדת השבויים והנעדרים. אלון, שמילא חלק חשוב במשא-ומתן שהוביל לעסקת החטופים, דיבר על 7 באוקטובר וכיצד חווה אותו וכן על מלחמת חרבות ברזל בכלל.
מוקש אגי (Mukesh Aghi), מנהל הפורום ליחסי הודו-ארה”ב (USISPF) פתח את דבריו בהסבר מדוע מי שעוסק ביחסים בין שתי מדינות אחרות בכלל מגיע לכנס בישראל: “אני פה כי ישראל עומדת לשחק תפקיד גאופוליטי חשוב יותר עבור ארה”ב והודו, גם בשל ההתחזקות הסינית”, הוא אמר. “מאז הקמתה, הודו לא נמצאת ביחסים טובים במיוחד עם סין, אבל השתיים 'סובלות' זו את זו”.
אגי דיבר על כוחה המתעצם של הודו בזירה הכלכלית הבינלאומית ולצדם על הכלכלה הישראלית החזקה המושתתת על חדשנות, בדגש על הפן הטכנולוגי. לדבריו, השתיים הן שותפות סחר חשובות האחת עבור השנייה, כאשר ישראל מספקת להודו פיתוחים חדשניים ואילו הודו מזרימה יותר ויותר כספים לישראל וכן מהווה כר פורה לייצור זול מאוד.
מוקש אגי | צילום: ישראל שמאי
את יומו הראשון של הכנס חתם תא”ל במיל' יעקב נגל, שעמד בראשות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון (“ועדת נגל”). נגל דיבר על התמורות שחלו בתפיסת הביטחון הישראלית: “עד 7 באוקטובר המדיניות הישראלית הייתה הגנה והכלה. זו הייתה מדיניות רעה מאוד, אבל לא עוד. המדיניות היום היא מניעה - לרבות התקפות מראש שמונעות את היכולת לתקוף כמו בלבנון”.
האחרון, שגם עמד בראשות הוועדה להאצת תחום הבינה המלאכותית, הוסיף בנושא: “עבור ישראל, השקעה ב-AI היא הכרח הישרדותי”. נגל בירך על הקמת המטה לבינה מלאכותית זמן קצר לאחר שהוועדה בראשותו קראה לממשלה לעשות זאת, אך הדגיש שישראל צריכה להשקיע בתחום משאבים רבים נוספים כדי להדביק את הפער שצברה ולענות על צרכיה.
יעקב נגל | צילום: ישראל שמאי
ראוי להסתכל על הדברים של נגל לאור כותרת הכנס, "חדשנות טכנולוגית לאור לקחי המלחמה". כאשר אחד הלקחים הבולטים מ-7 באוקטובר נסוב סביב חטא הקונספציה והשאננות, ובהתחשב בכך שאויבינו בזירות השונות אינם קופאים על השמרים - על מערכת הביטחון להפיק לקחים גם להיבטים הטכנולוגיים. כפי שאמר תא"ל אמינוב, על צה"ל ומערכת הביטחון להיערך גם לתרחישי ה-unknown unknown.
עוד כתבות בנושא
