צוות המומחים לבחינת איכות תחקירי צה"ל והפקת הלקחים האינטגרטיביים מאירועי ה-7 באוקטובר, בראשות האלוף במיל' סמי תורג'מן הציג היום (ב') את ממצאיו ומסקנותיו לפורום מטכ"ל ולשר הביטחון אחרי שהוצגו לרמטכ"ל אייל זמיר קודם לכן.
עוד כתבות בנושא
כזכור, עם כניסתו לתפקיד, מינה הרמטכ"ל צוות מומחים ובהשתתפות מומחים צבאיים מדיסציפלינות מגוונות לבחינת התחקירים שבוצעו בצה"ל לאירועי ה-7 באוקטובר. הצוות נדרש לבחון ולהעריך את איכות התחקירים המטכ"ליים ולהעמיק בממצאים ובמסקנות שהופקו במסגרתם, לסווג את התחקירים על פי איכותם, ולהמליץ על כיווני פעולה עיקריים לתוכנית העבודה, בראייה מערכתית ואינטגרטיבית. עם מינויו ב-22 במרץ 2025, ניגש הצוות למשימה, "בענווה ובחרדת קודש, תוך הבנת גודל האחריות, ומתוך הכרה עמוקה וכואבת במחיר הכבד שגבה הכישלון הגדול בתולדות צה"ל", ציינו בצה"ל.
הצוות בחן והעריך את איכות התחקירים שהתקיימו בצה"ל החל מ-7 במרץ 2024 לאור פקודת הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי, לקיים תחקיר מטכ"לי פנימי למלחמה ולקרבות השבעה באוקטובר, ואף העמיק בתחקירים ובחן לראשונה את כלל התחקירים בראייה מערכתית ואינטגרטיבית. יש לציין שהצוות עסק רק בתחקירי צה"ל, ללא בחינת המרחב שבין הדרג המדיני לצבאי או בין צה"ל לגופים ביטחוניים מקבילים כמו המשטרה והשב"כ.
הכי מעניין
פרט למידע שעמד בפניו מן התחקירים, הפיץ הצוות "קול קורא" למפקדים בסדיר ובמילואים על מנת לקבל עדויות שלא הוכנסו לתחקירים המוקדמים, ובחן כל פניה שהתקבלה במסגרת זו באופן מעמיק ויסודי. כמו כן, ראיין הצוות כ-80 בעלי תפקידים רלוונטיים למתקפת הטרור והשנים הקודמות להם.
הרמטכ"ל אייל זמיר לצד הרמטכ"ל הרצי הלוי. | צילום: פלאש 90
הצוות בחן לעומק 25 תחקירים ומצא כי יש שונות באיכות התחקירים: חלקם מקצועיים, מקיפים ומאפשרים למידה והתקדמות, אחרים מניחים תשתית עובדתית טובה אך אינם מצביעים על נקודות הכשל ועל הנדרש לשינוי, ישנם תחקירים שחסרים בפרטים בסיסים ויש תחקירים ש"אינם מניחים את הדעת". כל תחקיר סומן בצבע: ירוק – מספק, כתום – יש להשלים פרטים, אדום – לא עומדים בסטנדרט הצה"לי. לכל אחד מן התחקירים אותם בחן הצוות, נכתבה חוות דעת מקצועית ומפורטת באשר לאיכותו, וצורפו המלצות קונקרטיות.
למרות שהצוות עצמו לא הדגיש בעלי תפקידים להם אחריות אישית לכישלון, ברור לראות שהופנתה אצבע מאשימה כלפי כל המפקדים הבכירים האחרונים של היחידות הרלוונטיות כמו אוגדת עזה, פיקוד דרום, אמ"ן ואמ"ץ. בעקבות זאת ציין הרמטכ"ל כי מובן שיהיו מסקנות אישיות בעקבות התחקירים, אך לא אמר מתי.
עוד כתבות בנושא
חמישה תחקירים נצבעו באדום: התחקיר על האסטרטגיה הצה"לית ברצועת עזה, התכנון האופרטיבי והמטכ"לי, קבלת החלטות בליל השבעה באוקטובר, תחקיר חטיבת המבצעים ותחקיר פעילות חיל הים. מספר סיבות לכך: בחלקם מדובר במתחקר בדרגה נמוכה מדי שלא ביצע תחקיר מעמיק ומספק בשל כך. תשעה תחקירים סומנו בכתום והם יוחזרו להשלמת פרטים. 11 התחקירים הנותרים נצבעו בירוק. הצוות שבחן את התחקירים הבהיר כי מצא שכלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת.
בנוסף, הצוות זיהה נושאים שלא תוחקרו והמליצו לרמטכ"ל להשלים, במרכזם אופן הטיפול בידיעות שהגיעו לאורך השנים וההיבטים המערכתיים והאופרטיביים של תכנית "חומת יריחו", מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שיתוף הפעולה בין המשטרה לשב"כ, כשירות זרוע היבשה והמוכנות להפתעה רב זירתית.
הרמטכ"ל אייל זמיר ואלוף פיקוד דרום יניב עשור בשיח עם הלוחמים שלחמו בעוטף עזה ב-7 באוקטובר | צילום: דובר צה"ל
לאחר לימוד, ניתוח והעמקה במידע שהיה בפניו, ריכז הצוות תובנות שאפשרו לו להדגיש שישה גורמים שהם המסבירים המרכזיים לכישלון ה-7 באוקטובר:
כישלון תפיסתי: הפער שבין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.
כשלון מודיעיני: בהבנת המציאות, בהבנת האיום ובאי מתן הידיעה.
כישלון אופרטיבי: היעדר עיסוק בתכנית "חומת יריחו".
כישלון ארגוני: ליחידות תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויות שהשתרשו במשך השנים.
פער מהותי ומתמשך, בכל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע, בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי.
תהליך קבלת החלטות והפעלת כוח לקויים בליל ה-7 באוקטובר 2023.
צוות המומחים קבע כי הפתעת 7 באוקטובר לא הגיחה מתוך חלל ריק ממידע, ואף ההיפך, בלילה שקדם לו הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית. המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים.
ראש אמ"ן האלוף אהרון חליווה בכנס בהרצליה | צילום: המכון למדיניות ואסטרטגיה IPS
זאת ועוד, במהלך שנת 2023 התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך היחלשות פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. בהסתכלות צבאית פנימית עולה כי על אף ההתרעה, לא ננקטו פעולות צבאיות מתחייבות לשיפור הכוננות והמוכנות בצה"ל ולהתאמת היערכות כוחות צה"ל בזירות השונות.
מרבית מסבירי הכישלון, כפי שגובשו ע"י הצוות, נפרסים לאורך מספר שנים ועל פני מערכים רבים, דבר המעיד בראיית הצוות על כשל מערכתי וכלל ארגוני רב-שנים.
הצוות ציין מספר כשלים אצל האגפים והיחידות השונות:
המטה הכללי כשל בהערכת חסר חמורה את האויב, ועל אף שהגדירו כ"צבא טרור", לא נבנה המענה הצבאי העולה בקנה אחד עם התפתחות האויב.
אגף המבצעים כשל באי יצירת מוכנות הצבא לתרחיש של מלחמה בהפתעה, בהיעדר הובלת תהליכי פיתוח הידע כבסיס להכוונת בניין הכוח והפעלתו (בפרט תהליך הלמידה ממבצע 'שומר החומות' והיעדר עיסוק ב'חומת יריחו'), בהיעדר הובלת תהליכי בניית תמונת המצב והערכת המצב בליל ה-7 באוקטובר ולאחריו, ובאי-זיהוי ההחלטות הקובעות הנדרשות לניהול הלחימה ואי-ההתאמה של הפעלת הכוח.
אגף המודיעין כשל באי זיהוי ההתפתחויות האסטרטגיות והאופרטיביות של חמאס לאורך שנים ובאי קיום מחקר צבאי מתמשך באשר לכוחו של "צבא הטרור". אמ"ן נכשל בהיעדר מתן התרעה. יחידותיו השונות לא מימשו את אחריותם למחקר של חמאס ולמתן התרעה למלחמה ברצועת עזה. תפיסת האיסוף ברצועה התבססה על נגישות צרה שאינה מאפשרת מתן התרעה. כתוצאה מכך, בזמן שהזרוע הצבאית של חמאס הייתה במעבר משגרה לחירום ובהיערכות למתקפת פתע רחבה על מדינת ישראל, צה"ל היה מצוי בשגרה ובמוכנות מבצעית נמוכה.
עוד כתבות בנושא
פיקוד דרום כשל באי מימוש תפקידו כנושא באחריות להתרעה למול האויב בגזרתו, וכנושא באחריות לביטחון התושבים והגנת המרחב שבתחומו. כשל זה הינו עמוק וארוך שנים במחקר צבאי ובתוך כך בידיעות 'חומת יריחו'. בנוסף, הפיקוד לא התאים את המענה המבצעי: סד"כ הכוחות, הכוננות והתוכניות האופרטיביות ביחס לאיום.
אוגדת עזה כשלה באי מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה. כשלה בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב, לא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתכנית 'חומת יריחו', לא קיימה הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג ההתרעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל ה-7 באוקטובר ולא נקטה יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה, ובמוכנות המבצעית למול תרחישים שהגדירה כ"תרחישים מסוכנים".
סמי תורג'מן | צילום: פלאש 90
הגורמים הנוספים שתרמו לכישלון:
חיל האוויר כשל בבניית מענה להגנה על שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע, באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר ובחוסר הצלחה להתאים את הפעלתו למתקפה הרחבה שחרגה מתרחישי הייחוס.
חיל הים כשל בהגנה על החופים עם תחילת המלחמה, באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר. ההיערכות בפועל להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים לא הותאמה לאיום והגדילה את הסיכון.
עוד כתבות בנושא
עם זאת הצוות מציין כי ביחס לחיל האוויר וחיל הים לא עלה מדרג ההתרעה בצה"ל ולא שונו מדרגות הכוננות, אשר היו עשויות לאפשר להם להגיב מהר יותר למול התרחיש החמור שהתממש ולקדם כוחות בהתאם.
באשר ללילה שקדם למתקפה, ועל אף חריגותו, לא איתר הצוות אף גורם בקרב המפקדים או קהילת המודיעין שריכז תמונת מצב אויב באופן יסודי ומקצועי. לא גובשה תמונת המודיעין ולא נערך דיון מקצועי על נושא מדרג ההתרעה, שנדרש היה להעלותה. ומעל לכל: בשעות הקריטיות שלפני פרוץ המתקפה לא ננקטה ולו פעולה משמעותית אחת בקרב כוחות הקו או העתודות.
הצוות רואה חובה לציין כי עם פרוץ מתקפת האויב, רבים ממפקדי צה"ל קפצו מיד לגזרת הדרום ללא קריאה וללא פקודה, חתרו באומץ למגע ועשו כל שלאל ידם במטרה לבלום את המתקפה, חלקם אף שילמו על כך בחייהם.
לוחמי גולני בבית־חנון | צילום: דובר צה"ל
בהתייחסות לתחקיר האיסוף הקרבי: קיבל הצוות באופן מלא את קביעת התחקיר לפיה תפקוד התצפיתניות לרבות תחת מתקפה רחבה ותחת איום אישי היה מקצועי, מופתי ובקור רוח וכי התצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח במקצועיות עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה, העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה.
באשר למסקנות תחקירי ההגנה המרחבית, קיבל הצוות את קביעת צוותי התחקיר לפיה גבורת הרבש"צים ולוחמי כיתות הכוננות הייתה גורם משמעותי ומשפיע על תוצאות הקרבות בחלק מהיישובים. צוות המומחים מצא כי על אף שמושאי ההגנה הם היישובים והאזרחים במרחב, ניכר כי המרחב האזרחי ומרכיבי ההגנה המרחבית נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה.
תחקיר הנובה, סומן בכתום. שם קיבל הצוות את ממצאי התחקיר וזיהה פער בתפיסת האחריות המרחבית ולא הצליח לתחקר ולקבל פרטים על הממשק מול המשטרה. הצוות המליץ על הסדרה מקצועית ורחבה של תפיסת ההגנה המרחבית בצה"ל, בדגש על אירועים בהם קיימת אחריות משותפת לצה"ל ולגופים ביטחוניים נוספים.
עוד כתבות בנושא
צוות המומחים המליץ לראש המטה הכללי המלצות מערכתיות, אשר יאפשרו הטמעת השינויים והתיקונים הנדרשים לבניין והפעלת הכוח בצה"ל ביניהן:
1. הקמת צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תכנית עבודה רב שנתית ליישום והטמעת ההמלצות.
2. הצבת אפשרות המלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין כוחו ולתרבות הארגונית של צה"ל.
3. המשך תהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפות למשימותיו.
4. בחינת התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, כך שתתקיים הלימה בין אחריות המפקד המרחבי (פיקוד, אוגדה, חטיבה) לסמכויות הפעלת הכוח והקצאת המשאבים למימוש אחריות זו.
5. תביעת סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי, תוך מתן דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים.
עוד כתבות בנושא
הרמטכ"ל הודה לצוות וקיבל את המלצות הצוות ומינה את סגן הרמטכ"ל תמיר ידעי, לעמוד מקרוב אחר מימוש ויישום הלקחים ועל הטמעתם בתוכנית העבודה הרב-שנתית. זמיר הנחה להציג את ממצאי הצוות לפורום הסגל הפיקודי הבכיר של צה"ל בסדיר ובמילואים, במסגרות צבאיות רחבות נוספות, והכשרות פיקודיות.
הרמטכ"ל אייל זמיר אמר עם סיום עבודת הצוות כי "בין החלטותיי הראשונות כרמטכ"ל היה למנות צוות מומחים עצמאי, צעד חיוני להשבת אמון המפקדים בתחקיר הצבאי, להשבת אמון הציבור בצה"ל ובמפקדיו, ולשיקום וחיזוק יסודות העשייה הצבאית. אנחנו מתחקרים כאן כישלון עצום. כישלון שעלה בחיי אדם, שנגע במשפחות רבות כל כך שאיבדו את היקר להן מכל, בחטופים ששבו ובחטופים חללים שעדיין מוחזקים בידי המרצחים בעזה. האחריות שלנו היא לא לטשטש את הכישלון אלא להביט בו בעיניים וללמוד ממנו. הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת. לצד הכישלון, צה"ל ידע גם להתאושש מן השבר של ה-07/10. היכולת של מפקדים שכשלו ב-07/10 לקום מההלם, להילחם, להוביל להישגים חסרי תקדים, להשתנות ולהתחזק בעת ובעונה אחת – היא ההוכחה לחוסנו של צה"ל. התיקונים שניישם בעקבות הדו"ח ישתלבו בכל פעילות מבצעית ומלחמתית ובכל תכניות העבודה לשנים הקרובות, כדי להבטיח שצה"ל ימשיך להגן על עם ישראל ולממש את ייעודו. אנחנו היום מסיימים את שלב תחקירי ה-07/10 בצה"ל. פעלנו כמיטב יכולתנו במטרה להבין את האירועים ואת הסיבות שהובילו לכישלון העצום והכואב, ללמוד ולהגיע לחקר האמת בצה"ל, ומכאן פונים ליישום, לתיקון ולצמיחה. השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה״ל. היא גם תנאי בסיסי ליכולת שלנו להשתפר. ממצאי הצוות אינם סוף דבר; הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום שצה"ל יפעל לאורו בשנים הקרובות. דו"ח צוות המומחים שהוצג היום, הינו צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת. אולם, כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין ארגוניים והבין מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה וכוללת. מתוך הכאב ומתוך הקרבות שאנחנו נלחמים היום, נבנה חוסן ותקומה ליום שאחרי, מתוך השבר נבטיח עתיד בטוח יותר לעם ישראל ומתוך האחריות נמשיך להיות צבא שמגן על המדינה ומבטיח את קיומה".
עוד כתבות בנושא
