צה"ל השלים את התחקיר המבצעי של הקרב במחנה רעים, מפקדת אוגדת עזה, ב־7 באוקטובר 2023. הצבא הציג את ממצאי התחקיר תחילה למשפחות השכולות, לאזרחים המעורבים, למשרתים במחנה ולכוחות הביטחון שלחמו באירוע. התחקיר, שנערך במשך כשנה בהובלת אל"מ יצחק אלפסי וסוכם בידי מפקד פיקוד הדרום לשעבר אלוף ירון פינקלמן, חשף כשל בהגנה על המחנה, לצד מעשי גבורה של לוחמים שמנעו נזק גדול אף יותר.
התחקיר, כמו יתר תחקירי צה"ל על 7 באוקטובר, לא מפנה אצבע מאשימה כלפי אף מפקד, כולל מפקד אוגדת עזה דאז תא"ל אבי רוזנפלד ומפקד החטיבה הצפונית אל"מ חיים כהן, שניהלו את הלחימה מן החמ"לים בלי לצאת החוצה ולחתור למגע, עד שקיבלו הודעה שהמחנה טוהר. אף שרוזנפלד וכהן היו בעלי הדרגות הגבוהות ביותר במחנה – הם לא השפיעו כלל על הלחימה במקום. השניים פרשו מצה"ל בשנה החולפת.
בבוקר 7 באוקטובר פשטו על המחנה כשישים מחבלי חמאס. מחציתם ריתקו באש את צומת הכניסה, ואחרים חדרו פנימה דרך פרצות בגדר. מטרתם הייתה לפגוע במערך הפיקוד והשליטה, ולנהל מסע הרג, הרס וחטיפות.
הכי מעניין
הקרב התנהל בשלבים: תחילה נערך קרב בלימה בשער המחנה (7:15־7:45), שבו גששים ולוחמים התעמתו עם מחבלים, מנעו פריצה דרך השער והחזיקו מעמד כשלושים דקות תחת אש כבדה. הקצין התורן שהתקשר לחמ"ל האוגדה כדי להורות על הקפצת כיתת הכוננות ולכרוז לכל אחד שנושא נשק לסייע ללחימה בשער, וביקש להקפיץ כוח מגדוד 51 של גולני לתגבר את המחנה – נענה כי לנוכח אירועי הלחימה המרובים בגזרה הכוח לא יכול לסייע, וכי מערכת הכריזה במחנה אינה פועלת. במקביל מחבלים פרצו את הגדר ההיקפית והתקדמו למגורי החיילים, שבהם ניהלו קרבות מול הלוחמים שהתבצרו.
עד 9:54 התנהלו קרבות עזים במגורי החיילים. לוחמים הגנו על חיילים לא חמושים תחת אש ויידוי רימונים. סא"ל סהר ציון מחלוף, מפקד גדוד התקשוב, נפל בקרב לאחר שהוביל כוח לסריקות וחילוץ פצועים. בשעה 9:54 הגיע כוח שלדג בהובלת מפקד היחידה, שפתח בהתקפה על מחבלים באזור אולם הספורט וחדר הכושר. רס"ן עידו יהושע וסרן רום שלומי נפלו בקרב זה תוך גילוי גבורה, כאשר יהושע ניסה לחלץ פצוע ורום המשיך להילחם תחת פציעה קשה.
עד שעות הצהריים הגיעו כוחות נוספים, כולל סיירת מטכ"ל וצנחנים, ערכו סריקות וטיהרו את המחנה עד 19:00. בשלב זה נסוגו המחבלים דרך פרצה בגדר המערבית, כשמסוקי קרב וכטב"מים תוקפים גם מבנים בתוך המחנה.
התחקיר קובע כי הכישלון בהגנה אירע בשל תרבות מבצעית עורפית, מיעוט אוחזי נשק בבסיס, אירוח משפחות במהלך תורנויות של מפקדים וקצינים, חדירוּת גבוהה מבחינת ביטחון מידע שאפשרה לאויב להבין את מבנה הבסיס. נוספה לכך העובדה שתשתיות ההגנה במחנה, כמו מערכת הכריזה, המצלמות ההיקפיות והגדר האינדוקטיבית, לא עבדו ואף לא טופלו זמן רב.
מבחינת המחבלים היה זה "מבצע מיוחד" בתוך הפשיטה הרחבה על העוטף, שנועד להשיג השפעה על כל המערכה עם הפגיעה בפיקוד האוגדתי. קרב הבלימה בשער המחנה מנע תחילה את כיבוש הבסיס, אך שלושים הדקות של ריתוק האויב לא נוצלו להיערכות לסיכול הפשיטה ולהגברת מוכנות המחנה למתקפה רחבה. מהלך הלחימה בשעות הראשונות לא היה מתואם בין הכוחות, ולא נעשו מאמצים לשלוט במיקום האנשים במחנה ולטפל בנפגעים.
בנוסף הופעלו שלושה כוחות מיוחדים שונים – שלדג, סיירת מטכ"ל וסיירת צנחנים - אף שרק הכוח הראשון של שלדג השתתף בלחימה עם המחבלים, כי הם נסוגו עוד לפני הגעת שאר הכוחות. זה מעיד, לפי התחקיר, על חוסר השליטה בתמונת מצב הקרב במחנה, ועל חוסר לקיחת האחריות של המפקדים הבכירים.
חוסר השליטה בשער המחנה אפשר לאזרחים להיכנס ולצאת ממנו ללא בקרה. אומנם כך ניצלו רבים מהם טרם חדירת האויב לבסיס, אך זה גם הוביל ליציאה לא מבוקרת ולנפילתם של שלושה אזרחים. הכשירות הירודה של כוח הגנת המחנה במחנה רעים היא הפרט שמעיד על הכלל, וצוות התחקיר מציין שנדרש שינוי תודעתי ומבצעי לגבי כלל מחנות החטיבות והאוגדות המרחביות בקרבת הגבולות.