אחרי ששבועות ארוכים תושבי פתחת ניצנה שבדרום מתלוננים על אינספור רחפנים שעושים את דרכם ממצרים לישראל ובחזרה, כשהם מבריחים סמים, אמצעי לחימה ועוד. ביום רביעי נערכו בקומה ה-14 בקריה בתל אביב בזה אחר זה, שני דיונים על הברחות הרחפנים בגבול מצרים.
למקור ראשון נודע כי אחת הסיבות לקיומם של שני הדיונים היא נתוני הסיכול הנמוכים עד לא קיימים שנחשפו על ידי אוגדה 80 שאחראית על הגבולות הדרומיים, לפיהם יש פחות מעשרה אחוזי סיכול מכלל הברחות הרחפנים, ומתחילת 2025 נכנסו כ-2,000 רחפנים.
עוד כתבות בנושא
בדיון הראשון שהתקיים בראשות הרמטכ"ל אייל זמיר ובהשתתפות ראש אגף המבצעים, סגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד הדרום ונציגי שב"כ ומשטרת ישראל, כותרת הדיון הייתה "איום הרחפנים בגבול המערבי", ולא ב"גבול מצרים". הוא נערך בהובלת אמ"ץ וכחלק מתהליך חשיבה של ארגוני הביטחון במטרה לגבש תפיסה רחבה להתמודדות עם האיום. הרמטכ"ל אמר בסיכום הדיון כי איום הרחפנים אינו רק איום פלילי אלא איום ביטחוני בעל פוטנציאל פח"עי, והדגיש שעל צה"ל ומערכת הביטחון לתת מענה מבצעי לנושא, תוך שיתוף פעולה עם המשטרה והשב"כ.
הכי מעניין
זמיר הנחה על מספר צעדים מעשיים: באמצעות שיתוף פעולה בין צה"ל, שב"כ והמשטרה, יוקם צמ״מ (צוות משימה מיוחד) ייעודי, כחלק מהתארגנות משותפת של כלל הגופים לטיפול באיום. הצמ"מ יאפשר סנכרון יעיל בין כוחות הביטחון השונים וטיפול במבריחים בתוך שטח הארץ, בנוסף לאיתור הרחפנים עצמם. בסוף הדיון סוכם כי יוקצו משאבים לבניין כוח ארוך טווח, שיכלול פיתוח טכנולוגיות מענה והגנה. הגברת המאמץ האיסופי והקצאת משאבים ייעודיים בתחום, תוך הגדלת מאמץ טכנולוגי משלים ליירוט, שיבוש וזיהוי רחפנים. כמו כן סוכם על היערכות לקיום צוות מבצעי מיוחד בהובלת אגף המבצעים עם כלל הגופים – צה”ל, המשטרה, השב”כ ומשרדי הממשלה בגזרת אוגדת 80. כמו כן סוכם כי תוקם יחידה מבצעית משותפת ומשולבת שמטרתה להקנות יכולת התמודדות עם תופעת ההברחות האוויריות והקרקעיות בגבול, אל מול פעולות הברחה במאפיין פח"עי, ביטחוני או פלילי. היחידה תבצע משימות מתפרצות בתנאי שטח קשים ובחשכה אל מול איום רוק"ק (רום קרוב קרקע) מהגבול ועד עורף האוגדה, ובשיתוף כוחות ההגנה האיזוריים.
עוד כתבות בנושא
מיד לאחר מכן, קיים שר הביטחון ישראל כ"ץ דיון חירום בנושא "איום הרחפנים בגבול ישראל-מצרים", בהשתתפות מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, סגן הרמטכ"ל ונציגי משרד הביטחון, צה"ל, שב"כ, מל"ל ומשטרת ישראל. בתום הדיון שר הביטחון הנחה את צה"ל להפוך את השטח הצמוד לגבול לשטח צבאי סגור ולהתאים את הוראות הפתיחה באש כדי לפגוע בכל גורם בלתי מורשה שיחדור לשטח האסור כדי לפגוע במפעילי ומבריחי הרחפנים. בתוך כשבועיים עתיד צה"ל להגיש את התכנית להצבת האמצעים השונים על גבול מצרים ועל הגדרת השטח הצבאי הסגור. גורמים במערכת הביטחון אומרים לנו שהוא יכול לכלול 100 מטרים מהגדר, מה שיהיה יעיל נגד הגעת חוליות מבריחים עד לגבול באמצעות רכבי שטח וטרקטורונים, אך לא נגד רחפנים שנוחתים הרחק מהגדר. אפשרות נוספת היא שטח רחב של מספר קילומטרים מהגדר, או שטחים בהם המבריחים נעים במטרה לאסוף את הרחפנים. בכל מקרה, מדובר בצעד שיקל את הוראות הפתיחה באש עבור כוחות צה"ל, כשכל חשוד שיתקרב למרחב הסגור ויזוהה כמבריח – ייפגע.
עוד סוכם כי מפא"ת במשרד הביטחון יקדם פיתוח פתרונות טכנולוגיים בשיתוף פעולה עם חיל האוויר ובנוסף, המל"ל יסייע בשורת נושאים כמו חובת רישוי ותיקוני חקיקה בנושא שימוש, רכישה ואחזקת רחפנים. יש לציין כי עוד בתקופתו של זמיר כמנכ"ל משרד הביטחון, בחן המשרד ובחר פתרונות טכנולוגים להתמודדות עם רחפנים, אך עדיין, יותר משנתיים מאז החלה המלחמה, אין פתרון מעשי ויעיל לבעיה. עוד קודם לדיון נפגש שר הביטחון עם ראש השב"כ דוד זיני, וסיכם איתו כי הארגון יפעל להגדרת נושא איום הברחות האמל"ח באמצעות הרחפנים בגבול ישראל-מצרים כאיום טרור, הגדרה שתסייע לגופי הביטחון להפעיל כלים מתאימים למלחמה באיום.
עוד כתבות בנושא
"כינסתי אתכם כאן כדי להכריז מלחמה על הברחות הרחפנים בגבול ישראל-מצרים. במלחמה כמו במלחמה - המצב הקיים מסוכן לביטחון המדינה ולא יכול להימשך", אמר שר הביטחון ישראל כ"ץ, "הברחות הנשק באמצעות רחפנים הם חלק מהמלחמה בעזה ומיועדות לחמש את אויבינו - ויש לנקוט בכל האמצעים כדי להפסיק אותן. כמו שיצרנו הרתעה מול החיזבאללה בלבנון בנושא כטב"מים וירי על יישובים, גם כאן יש לייצר הרתעה ולהבהיר למי שעוסקים בהברחות שכללי המשחק משתנים - והם ישלמו מחיר כבד מאוד אם לא יחדלו לעסוק בזה".
במועצה האזורית רמת נגב בירכו על החלטות שר הביטחון והוסיפו שתי הערות: הראשונה היא טיפול במבריחים והנשקים שכבר הוברחו. "הפתרון הוא לייבש את הביצה באמצעות הורדת השאלטר על עסקי ההברחות ולטפל בנשק הלא חוקי מן היסוד ע"י פעילות אכיפה בלתי מתפשרת". ההערה השנייה עסקה בהתיישבות. מבני נצרים ועד אילת לאורך 185 ק"מ יש רק את חמשת ישובי פתחת ניצנה - באר מלכה, קדש ברנע, ניצנה, כמהין ועזוז. לכן לצד המהלך הצבאי יש לאשר החלטת ממשלה לחיזוק פתחת ניצנה שכבר הוגשה לשרים, באמצעות פינוי שטחי האש בנגב, דבר שיגביר את הביטחון באזור.
עוד כתבות בנושא
